בטרם יחל המסע לארץ ישראל, מורה ה' למשה להזכיר לבני ישראל את איסור הגזל.

איך לתקן עבירות
אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם . . . וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא: וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וגו': (במדבר ה:ו–ז)

התשובה על עבירות שבין אדם לחברו כוללת כמה שלבים: ראשית, עלינו לבקש את סליחתו של הנפגע; שנית, עלינו לפצותו על הנזק שנגרם לו; לבסוף, עלינו לעשות תשובה על העבירה שעברנו גם מול הקדוש-ברוך-הוא, שציוונו עליה. הסעיף האחרון, ככל תשובה על עבירות שבין אדם למקום, כולל חרטה על העבר וקבלה לעתיד. נוסף על כך, יש להקפיד על וידוי - להתוודות על חטאנו לפני ה' לא במחשבה בלבד, אלא במילים ממשיות היוצאות מן הפה.

כדי להבין מדוע יש צורך לתת לתשובה ביטוי מוחשי זה, עלינו להבין את הדרך שבה 'פועל' החטא. כאשר אנו עוברים עבירה, חלילה, אנו 'בוראים' כביכול מלאך רע, מהות רוחנית שלילית המתפשטת בעולם ומשפיעה עליו לרעה. ככל הוויה, גם למלאך זה יש 'גוף' ו'נשמה': גופו מתהווה ממעשה העבירה, בעוד נשמתו מתהווה מכוח התאווה המשוקע בה. כאשר אנו חשים חרטה בלבנו, ובמקום להתאוות לאותה עבירה אנו מתאווים לחזור בתשובה, אנו משמידים את 'נשמת' המלאך; כאשר אנו מתוודים על חטאנו, מעשה ממשי הדורש את פעולתם של איברי הגוף הגשמי שלנו, אנו משמידים את 'גוף' המלאך - מתקנים את הרושם הממשי שהותיר בעולם.

(על פי דרך מצוותיך, וידוי עמ' לח, א והלאה)