ה' מדבר למשה בתוך המשכן, וקולו נשמע בבירור כפי שנשמע בהר סיני. אך באורח פלא, הקול נשמע רק בתוככי אוהל מועד, ואילו כל הניצב מחוץ לאוהל אינו שומע אותו.

לשמוע את קול ה'
וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל וגו': (במדבר ז:ח-ט)

נרצה ככל שנוכל, אין ביכולתנו לשמוע את קול ה' בכל מקום ובכל זמן. אילו היינו חיים בעולם שבו קול ה' נשמע צלול וברור בכל עת, הדבר היה גוזל מאתנו את חופש הבחירה. ה' רצה לברוא עולם שיאתגר אותנו לצאת למסע חיפוש, אחר הא-לוהות המסתתרת ואחר קולה החבוי. אמנם, אין אנו יוצאים אל המסע בידיים ריקות. כולנו - באופן מסוים - עמדנו למרגלות הר סיני ונכללנו בעמידתו של משה בין כותלי אוהל מועד. הקול ששמענו בשני המעמדים הנשגבים הללו הולך עמנו, מהדהד במסדרונות החלל והזמן, רלוונטי כאן ועכשיו.

(על פי לקוטי שיחות יג, עמ' 23-22)