התשובה שלפניכם מוגשת מתוך הספר רב המכר "תשובות לשאלות החיים" בהוצאת ידיעות ספרים. ניתן לרכוש את הספר כאן. תודתנו לעורך הספר הרב מנחם ברוד. המערכת

הייתה לי הפתעה מסוימת לקרוא במכתבך שהסוציאליזם מונע ממך ללמוד על היהדות. לאמיתו של דבר, צדק חברתי הוא אחד העקרונות הבסיסיים של היהדות.

כדאי לציין שאחד הדינים הראשונים שהתורה עוסקת בהם, מיד לאחר ההתגלות בסיני, הוא החקיקה העוסקת באדם שמכר את עצמו לעבד. כמה מהדינים נועדו להגן על טובתו הגשמית והרוחנית, על כבודו האישי וכדומה, עד כדי כך שחכמינו ז"ל ציינו כי ש"כל הקונה עבד, קונה אדון לעצמו". בכל אופן, התקופה המֵרבית של עבדות אינה יכולה לעלות על שש שנים. יתרה מזו, התורה מדגישה את העקרון הבסיסי שלכל היהודים יש אדון אחד בלבד, שהוא הקדוש ברוך הוא בעצמו, וקובעת: ״כי עבדיי הם, אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים". במילים אחרות, יהיה אשר יהיה השוני במעמד החומרי, ביסודו של דבר כולם חופשיים, והעבדות היחידה המוטלת עליהם היא לקדוש ברוך הוא.

בדומה לכך, רעיון הצדקה, העזרה שאדם צריך לתת לזולת הן בגשמיות הן ברוחניות, אינו מבוסס על רחמים אנושיים בלבד, שזה מושג יחסי, אלא על צדק. יתרה מזו, בהקשר זה כתוב: "מלווה ה׳ חונן דל" (משלי יט, יז). פירוש הדבר, שכאשר אדם מסייע לעני, נעשה הקדוש ברוך הוא בעל חוב שלו, אם אפשר לומר כך, מפני שהקדוש ברוך הוא מקבל עליו את ההתחייבות להחזיר לנותן את הכסף ואת המאמץ שהושקע לטובת העני, ולעשות זאת במידה נדיבה.

אין כאן המקום להרחיב בנושא, אך אני מקווה כי הדברים יספיקו לציון העקרונות הגדולים של צדק חברתי אשר התורה עשתה אותם ליסודות היהדות. בכל אופן, תוכלי לדון עוד בנושאים אלה עם הידידות החב״דיות שלך, שאת מזכירה אותן.

אני מקווה שתלכי מחיל אל חיל בהתקדמותך ביהדות, ובקצב מהיר יותר, כדי להשלים את הזמן שאבד בעבר. כדאי לזכור שהואיל ויש לך השפעה מיוחדת בחוג מסויים, כל התקדמות אישית מצידך תוכפל בקרב האנשים אשר יפיקו תועלת ממנה.

המאחל לך פורים שמח ומעורר

(ג׳ באדר תשל״ד. 25 בפברואר 1974)