אז מה אנחנו יודעים על זיתים? לכאורה, הרבה מאד. כולנו מכירים את הזנים השונים, השחורים לצד הירוקים, ומיטיבים להבחין בין אלו המגולענים בפחיות השימורים המתכתיות לאלו המבוקעים בצנצנות הזכוכית. אניני הטעם שבינינו וודאי שומרים באמתחתם מתכון מיוחד לשימור וכבישת זיתים ביתית...

אך האם אנחנו מכירים את משמעותו של הזית והמקום הנכבד אותו הוא תופס במקורות? עד כמה אנחנו מודעים להקבלה בין העם היהודי כמכלול ובין תכונותיו של הזית? והאם הזית על ענף העץ או זה שמאופסן על המדף בסופרמרקט יכולים להעניק לנו תובנה חשובה לחיים?

הצטרפו אלינו למסע מרתק בין ענפי עץ הזית העבותים והחסונים...

היסטוריה של זית...

עץ הזית זוכה לתפוס מקום של כבוד באחד הסיפורים הראשונים והמפורסמים שבמקרא. זהו סיפורה של היונה ששלח נח בסיום המבול כדי לראות האם יבשה הקרקע והגיעה העת לצאת מהתיבה. היונה שבה ובפיה עלה זית1 , מה שאמר לנח שהגיע הזמן לכונן חיים חדשים.

כך היונה ובפיה עלה של זית הפך להיות סמל אוניברסלי לשלום עד היום הזה. ועובדה ידועה פחות: את המנורה בבית המקדש היו מדליקים בשמן זית, זכות שהוענקה לזית בשל תפקידו בימי המבול2 .

לזית עבר מפואר למדי, והוא מוזכר עשרות פעמים במקרא ובתלמוד.

לדוגמה, בעת כניסת עם ישראל לארץ המובטחת, מתאר להם משה רבינו בצבעים חיים את מעלותיה של הארץ אליה הם עתידים להיכנס, כשבין היתר הוא מונה שבעה מיני פירות בהם השתבחה הארץ. אלו הם "שבעת המינים" המפורסמים, כשביניהם בולט גם עץ הזית, ובלשונו של הפסוק3 – "ארץ זית שמן".

כאשר נבנה בית המקדש הראשון, שלמה המלך הזמין עצי ארז מצור השכנה. עבורם הוא שילם בשמן כתית ארצישראלי משובח4 .

יותם בן גדעון5 משתמש במשל בו העצים מחפשים מלך, כאשר העץ הראשון שאליו הם פונים הוא הזית: "הלכו העצים למשוח עליהם מלך, ויאמרו לזית: מלוכה מלכה עלינו". במקומות אחרים בספרי הנביאים נאמרו דברי הלל על מעלותיו של הזית, בו משתמשים כמחמאה לבני האדם, ולמשל6 : "זית רענן יפה פרי תאר קרא ה' שמך".

הווי יהודי עסיסי

על מרכזיותו של הזית בהווי החיים היהודי בימי קדם, נוכל ללמוד מתוך דברי המשנה והתלמוד, העוסקים בעיקר בהלכות והדינים הכרוכים בזית, ובדרך אגב גם מלמדים אותנו על משמעותו.

כך נהגו העולים לבית המקדש שבירושלים לשם הבאת הביכורים להשתמש בעטרה העשויה מעלי זית כדי לעטר את ראש השור שצעד בראש השיירה לבית המקדש7 . פירוש מסורתי למשנה מסביר8 את בחירת עץ הזית דווקא לעיטור בהיותו הנאה שבין המינים.

כלל מיוחד9 נקבע לגבי העצים שהוסקו על גבי המזבח בבית המקדש לשריפת הקרבנות – שלא יהיו אלו עצי זית. לפי אחד הפירושים10 , הטעם לסיוג זה הוא כדי לשמר את עצי הזית בארץ ישראל ולהגן עליהם. דין דומה11 קובע כי בעת מחלוקת על בעלות על עץ זית12 , הפשרה חייבת תמיד להיות באופן שבו העץ לא ייתלש ממקומו.

לשכוח או לזכור

הזית נמנה כאחד הדברים שצריכתם גורמת לשכחת הלימוד, ובלשונו של התלמוד13 : "חמשה דברים משכחים את הלימוד . . והרגיל בזיתים". טעם שהוצע14 להשפעתו השלילית של הזית על כח הזיכרון היא העובדה ש"אילן זית – אין לו לב", כלומר, בשונה משאר העצים, גזעו של הזית חלול וריק במרכזו.

בפועל, לא נוהגים להתנזר מאכילת זיתים. ישנם רבים הנוהגים להוסיף שמן זית אל הזיתים, שכן בעוד התלמוד אומר שהזית גורם לשכחה, הוא מציין ששמן הזית הוא סגולה לזיכרון. אחרים מסתמכים על הפרשנות15 האומרת כי סגולתו השלילית של הזית קיימת רק כאשר הוא נאכל חי, כמות שהוא, אך לא כאשר הוא כבוש או מבושל. פסיקה נוספת המסירה את החשש באכילת הזיתים קובעת16 כי כאשר מודעים לסכנה הנשקפת לזיכרון שבאכילת הזית וכיוצא בו, ומעוניינים לזכור בכל זאת – זכרונם אינו נפגע.

מנהג נוסף17 הכרוך בעלי הזית ונהוג בקרב עדות שונות הוא השימוש בהם כעטרה לראשו של החתן בעת חתונתו. מרירות הזית מבטאת את המרירות על חורבנה של ירושלים, כנאמר "אעלה את ירושלים על ראש שמחתי".

הדלקת החנוכיה בשמן זית

דין אחר הכרוך בזיתים הוא ההעדפה של שמן הזית דווקא להדלקת נרות חנוכה. העדפה זו מובאת כבר בתלמוד18 , שם מובאים דברי רבי יהושע בן לוי: "כל השמנים כולן יפין לנר [= ראויים להדלקה] ושמן זית מן המובחר", וכך נפסקה גם ההלכה19 – שיש עדיפות בהדלקה בשמן זית.

ראוי להשוות את המעלה בהדלקת החנוכיה דווקא בשמן זית, שאורו זך, להדלקת מנורת בית המקדש (שלזכר הנס שנעשה בה מדליקים את נרות החנוכה) שנעשתה בשמן זית זך בלבד20 .

לחלום על זית

על פי המסורת המופיעה בתלמוד21 חלום אודות זיתים מהווה סימן טוב. פרי הזית המופיע בחלום הוא סימן להצלחה רבה בעסקים, ואילו חלום על עץ הזית עצמו מהווה סימן לבנים מרובים. לפי שיטה נוספת בתלמוד, הרואה זית בחלומו יזכה לשם טוב.

במדרש22 נאמר: "הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תורה".

עם ה... זית!

ואיך אנחנו דומים לזיתים? מה הקשר האישי ביני, בינך, ובין הזית העסיסי העגלגל? במקורות היהודיים נמצא מספר הקבלות בין עץ הזית ופריו ובין עם ישראל. הנה כמה מהן:

ללא שלכת: בשונה מעצים רבים אחרים, לעץ הזית אין שלכת, ועליו אינם נושרים בעתות החורף או הקיץ. בתלמוד23 משמשת תכונה זו כדימוי למעלת נצחיות העם היהודי, והיותו קיים תמידית בעולם הזה ובעולם הבא.

חיבור תמידי: במדרש24 מובא הפסוק המשתמש בזית כמשל לבני ישראל25 לצד השוואה בין תכונות שמנו של הזית לעם היהודי: בעת השימוש בשמן למאור, מתחברים הפתילה והשמן בחיבור אמיתי, כאשר שילוב שניהם יחד הוא המציאות החדשה של הנר. חיבור זה משמש כאלגוריה לחיבור בין עם ישראל ובין בורא העולם.

תמיד מובדל: תכונה נוספת של שמן הזית היא היותו נבדל משאר המשקאות וצף תמיד על גביהן26 . על פי המדרש27 , הבדלה זו מקבילה לתכונה חיובית של העם היהודי: היבדלותו מהעמים שסביבו, תוך שמירה על ייחודו.

כתישה חיובית

הקבלה נוספת בין טבעו של הזית ובין בני ישראל נמצאת בתלמוד28 , ולפיה בדומה לצורך לכתוש את הזית כדי להפיק ממנו שמן, כך גם היהודים – לאחר הייסורים שבאים עליהם, שבים למוטב.

הרבי מליובאוויטש, בגישתו הייחודית, מצביע29 על הפן החיובי בעניין: גם כאשר נתקלים בקושי, ולעיתים מרגישים כתישה של ממש, חשוב לדעת שכתוצאה מה"כתישה" הזו ניתן להגיע להישגים גבוהים יותר שלא היו מושגים בלעדיה. בדיוק כמו הזית, שכתישתו היא זו שמפיקה ממנו את נוזל השמן האיכותי.

זוהי צידה שחשוב שניקח אותנו לדרך: הקשיים הם רק שלב בדרך להישגים!