רבי ישראל בעל שם טוב פגש פעם דרשן אחד שנהג להוכיח את שומעיו על חטאיהם. הוא היה משתמש בתיאורים צבעוניים במיוחד כשהוא מתמקד בחטאיהם ומצייר תמונה מזעזעת של הגיהנום הצפוי להם בשל חטאיהם הרבים.

"אמור נא לי" אמר הבעל שם טוב לדרשן, "כיצד אתה יודע כל-כך הרבה על החטאים? הלא אתה בעצמך מעולם לא חטאת!"

הדרשן היה מבולבל. "כיצד אתה יודע שמעולם לא חטאתי? כמובן שגם אני נכשל פה ושם."

"אם כך, ידידי היקר" סיים רבי ישראל את דבריו, "אין ספק שיש לך להתמקד קודם כל בחטאיך אתה, לפני שהינך מתחיל לספור את חטאי האחרים..."