פעם שאל אדמו"ר הזקן את בנו, האדמו"ר האמצעי: "דובער, במה התפללת בראש השנה האחרון?"."בשעת התפילה התבוננתי במאמר חסידות בעניין 'וכל קומה לפניך תשתחווה'", השיב הבן.

"ובמה אתה התפללת, אבא?" שאל הבן את אביו.

השיב אדמו"ר הזקן: "אני התפללתי עם ה"סטנדר" (=עמוד התפילה), שהרי התהוות הגשמיות היא מהעצמוּת".

הרבי סיפר את הסיפור וביאר אותו: "וכל קומה לפניך תשתחווה" – כל סדר ההשתלשלות, כל העולמות כולם על כל פרטיהם, מתבטלים לפני הבורא יתברך. ככל שדרגת הנברא גבוהה יותר, ושכלו גדול יותר, יהיו הביטול וההשתחוויה שלו גדולים יותר.

הסטנדר, לכאורה, נמצא בתחתית סדר ההשתלשלות. הוא שייך לקטגוריית הדומם - הדרגה הנמוכה ביותר בבריאה. עם זאת, דווקא החפץ הדומם מסייע ליהודי, נזר הבריאה, לעסוק בעבודה נעלית ביותר – תורה או תפילה.

ההתבוננות ברעיון שגם חיותו של הסטנדר הדומם היא אלוקות, מגעת בעומק יותר וחודרת יותר מאשר התבוננות בביטולם של הנבראים האחרים, המדבר, החי והצומח.

התפרסם במעיינותיך – ומעובד על פי תורת מנחם, חלק לד, עמ' 325. סיפורי חסידים, עמ' 450.