שאלה:
האם מותר להכשיר כוסות זכוכית לפסח?
תשובה:
שאלה טובה, ולמען האמת היא רלבנטית לא רק לפסח אלא לכל ימות השנה: האם ניתן להכשיר כוסות זכוכית?.
באופן עקרוני, ניתן להכשיר רק כלים שיכולים "לפלוט" את מה שהם בלעו. לדוגמה, כאשר מתבשל מזון חם בתוך כלי, הכלי בולע קצת מטעמו של התבשיל. הליך ההכשרה אמור להוציא ולנקות את הכלי מתבשיל חמץ, או תבשיל טרף (במקרה שמכשירים את הכלי לשימוש בכל ימות השנה).
מה עם זכוכית? יש בכך דיעות שונות.
הדיעה המחמירה ביותר היא זו של הסמ"ג והרמ"א האומרת כי כלי זכוכית דומה לכלי חרס, אשר "בולע" את טעם התבשיל, אך לא "פולט". לדיעה זו, אין להכשיר כוסות זכוכית. יהודי אשכנז נוהגים לפי דיעה זו.
לפי הדיעה המקילה ביותר (הר"ן, הרשב"א ורבי יוסף קארו) זכוכית לא בולעת וגם לא פולטת. לפיכך לא רק שניתן להכשיר, למעשה אין צורך להכשיר את הזכוכית וניתן להשתמש בהם לאחר שטיפה יסודית.
ויש דיעות באמצע (האור זרוע ואחרים), האומרות שזכוכית דומה למתכת ולפיכך יש להכשיר אותה אך גם ניתן להכשיר אותה.
התבלבלת? אני מקווה שלא. אם משפחתך נמנית ונוהגת כמנהג אשכנז, עדיף שתשמור את סט כוסות הזכוכית לאחרי הפסח. אם אתה נמנה על יהודי ספרד, שאל רב בקהילתך כיצד עליך לנהוג.
כך או כך, שיהיה לך חג פסח כשר ושמח!
בפסח אחד רבי שניאור זלמן תלמידו של המגיד (מי שעתיד להיות האדמו"ר הזקן) התלבט. הייתה לו כוס זכוכית אחת וזה היה כל רכושו. הוא לא ידע אם כדאי לו להכשיר אותה לפסח כי לפי הרמ"א אי-אפשר להגעיל זכוכית. אבל מצד שני חז"ל אמרו שעדיף לאדם למכור את בגדיו ושלא יזדקק בחג הפסח למתנות בשר ודם. בסוף ר' שניאור זלמן החליט להגעיל את הכוס. הגיע ליל הסדר. ר' שניאור זלמן הביא אתו את הכוס שלו בשביל לשתות איתה 4 כוסות כמובן. אך המגיד לא התחיל את הסדר. לאחר המתנה קצרה שאלו תלמידי המגיד את רבם "מדוע הרב לא עושה קידוש?" והמגיד ענה שהוא מריח שמץ חמץ(!) לאחר בדיקה מדוקדקת של כל הבית לא נמצא אפילו פירור חמץ. אך המגיד לא הסכים להתחיל את הסדר. "איך אוכל להתחיל את הסדר" אמר המגיד "כשהרמ"א נגלה מולי בדמות אש ואוסר עלי להתחיל?" ר' שניאור זלמן מיד הבין את המסר וסיפר את הכל למגיד. "אם הצלחת להביא לכאן את נשמת הרמ"א" אמר לו המגיד בחיוך "כנראה שיש לך הרבה השפעה בעולמות העליונים."
אז לכל מי שקורא את הדף הזה הייתי מציע לשקול שוב את האפשרות של הגעלת כלי זכוכית...