מה עושים עם הכף והנוצה?

קניתי 'ערכת בדיקת חמץ' וגיליתי שיש בה נר, כף מעץ ונוצה. אני מבין שאת בדיקת החמץ צריך לבצע דווקא לאור נר. אבל מה אני אמור לעשות עם הכף והנוצה?

תשובה:

נתחיל מכף העץ. למעשה, כף העץ נועדה בעיקר בשביל שריפת החמץ שעושים למחרת בבוקר:

ההלכה קובעת שבמקרה בו לא נמצא שום חמץ בבדיקת חמץ יש לשרוף את הכלי שאתו ביצעו את הבדיקה1. כדי שאכן יהיה כלי שאותו ישרפו במקרה שלא יימצא חמץ, מצטיידים לקראת הבדיקה בכף עץ פשוטה, שעלותה נמוכה והיא נשרפת בקלות.

בנוסף לכך, ישנה דעה2 שאת החמץ צריך לשרוף דווקא על גבי עצים3, וזה יכול להסביר מדוע המנהג להצטייד בכף עץ ממשיך להתקיים גם כאשר מניחים מראש פתיתי חמץ בבית ויודעים בוודאות שהבדיקה תגלה אותם.

אז מה עושים עם הכף? לפי ההסבר הזה אין לכף העץ שום שימוש מיוחד. אפשר להשתמש בה עבור כל דבר שיכול לעזור לבדיקה, או להסתפק בכך שהיא יועדה להיות אביזר שמשמש בבדיקת חמץ. מה שחשוב הוא לצרף אותה בסיום הבדיקה לחמץ שאותו מוצאים ולמחרת לשרוף אותם יחד4.

ומה עם הנוצה?

זה כבר די פשוט: הנוצה העדינה והקטנה מאפשרת לנקות גם את פירורי החמץ הקטנטנים שחבויים בחורים ובסדקים של הבית שאותם המטאטא לא יכול לנקות5, וזו בדיוק המטרה של בדיקת חמץ: לפנות ולנקות את כל החמץ שנמצא בבית, כולל בפינות הקטנות ביותר.

• ראו גם: מדוע עורכים בדיקת חמץ דווקא בלילה?