שאלה:

אני עומד להתחתן בקרוב, ובשיעור ההכנה עם הרב המקומי נודע לי כי יהיה עליי לשבור כוס מתחת לחופה לזכר חורבן בית המקדש בירושלים, לפני כאלפיים שנה. אני מבין שזה היה מאורע בעל משמעות רבה בתולדות עם ישראל, אך אין לו כל רלוונטיות עבורי. מה הקשר בין חורבן בית המקדש לחתונה שלי?

תשובה:

לחורבן בית המקדש נודעת חשיבות אישית רבה. זה קרה לך. שבירת הזכוכית נעשית לא רק לזכר נפילתה של ירושלים, אלא גם לזכר החורבן הנורא של נפשך, שהיא בית מקדשך הפרטי.

בטרם נולדת, אתה וכלתך – בקרוב אשתך – הייתם מאוחדים כנשמה אחת. ככל שהתקרב הזמן שבו היה עליך להיכנס לעולם הזה, אלוקים חילק את הנפש האחת לשני חלקים – חלק אחד התלבש בגוף זכרי והשני בגוף נקבה. שני חצאי הנשמות האלו ירדו אל העולם על מנת למצוא זה את זו ולהתאחד מחדש.

במבט ראשון, ההיפרדות הזאת נראתה כאירוע עצוב מאוד. היחידה השלימה ומלאת השלווה הפכה לישות חצויה ובלתי מושלמת. למה לשבור משהו רק כדי שיהיה צורך לתקן אותו? אם נועדתם להיות ביחד, מדוע אלוקים לא השאיר אותכם מאוחדים כבר מההתחלה?

את התשובה לשאלה זו מוצאים רק כשעומדים מתחת לחופה. בטקס הנישואין, שני החצאים הללו הופכים לשלמות אחת. הם מתאחדים לנצח. אתה תוכל להתבונן לאחור על הזמן בו היית לבדך ולמעשה לברך עליו: כעת תיווכח לראות כי הפרידה קירבה ביניכם. ההוויה הנפרדת חיזקה אותם ואיפשרה לכם להתפתח בנפרד, לצמוח ולהבשיל, ואז להתאחד מחדש במערכת יחסים אמיתית, באחדות עמוקה יותר משהייתה לכם קודם לכן, כיוון שהפעם זו מערכת יחסים שנוצרת על פי בחירתכם. אילו לא הייתם נפרדים לעולם, לא הייתם יכולים להעריך מה פירושו של דבר להיות ביחד, מפני שלא הרווחתם זאת בעמל כפיכם. בחתונה תיווכח לראות כי נשמתך נחצתה לשנים רק כדי להתאחד מחדש ולהפוך לישות אחת במישור גבוה ועמוק יותר משהייתה קודם לכן.

וכך אנו שוברים כוס מתחת לחופה ומיד אומרים "מזל טוב". מפני שעכשיו, במבט לאחור, אפילו חציית הנשמה לשניים היא סיבה לשמוח, שכן זה מה שנתן לקשר שביניכם עומק ומשמעות אמיתית. כך גם אנו: כשיבנה בית המקדש בירושלים אנו נחדל מלהתאבל על החורבן, שכן נפשותינו תתאחדנה עם אלוקים בקשר אמיתי שאותו יצרנו אנחנו במעשינו הטובים. זו תהיה חגיגה מושלמת.