את המשל הבא סיפר רבי נחמן מברסלב:

מעשה בנסיך שנכנסה בו רוח השיגעון. "אינני אדם אלא תרנגול הודו!" אמר לעצמו. הוא החל מסתובב מתחת לשולחן כשהוא מלקט פירורי לחם ושאריות מזון. הוריו המבוהלים ניסו להזכיר לו כי הוא לא תרנגול אלא אדם, בן מלך – לא פחות; אך הוא בשלו. השתגע המסכן ואין מרפא לו. ואם לא די בכך, פשט הנסיך את בגדיו כיאה לתרנגולי הודו ההולכים ללא בגדים...

קראו המלך והמלכה למיטב החכמים והרופאים. אלו גם אלו ניסו לשכנע את הנער; העניקו לו שיקויי מרפא, שוחחו עמו שיחות נפש שעות על גבי שעות, הוכיחו לו באותות ובמופתים כי אדם הוא ולא תרנגול הודו אך לשווא. הנסיך סירב לשמוע מאום. תרנגול הודו הוא ותו לא!

פשטה השמועה ברחבי הממלכה. ריחמו האזרחים על המלך והמלכה המסכנים שנטרפה דעתו של בנם יחידם; נשאו הם תפילות למען הבן, וכך חלף זמן רב כשהמצב נותר על כנו.

יום אחד הופיע חכם בשערי הארמון. יש לו רעיון! הוא ביקש מהמלך לשוחח עם הנסיך המשוגע.

"כולם כבר ניסו את מזלם ללא הצלחה" אמר המלך בעגמה. "אך נסה גם אתה את מזלך. מי יודע, אולי אתה תצליח היכן שאחרים נכשלו."

ניגש החכם אל החדר, פשט את בגדיו ומיהר להתיישב על הרצפה לצד הנסיך.

"מי אתה?" נהם עליו הנסיך המשוגע.

"אני תרנגול הודו" השיב החכם בלי להתבלבל. "אני יושב מתחת לשולחן ואוכל פירורי לחם ושאריות מזון, כמו כל תרנגולי ההודו ברחבי העולם! ומי אתה?"

"גם אני תרנגול הודו!" צהל הנסיך למצוא סוף-סוף חבר כלבבו.

במשך כמה ימים ישבו "התרנגולים" על הרצפה ואכלו יחדיו. אחרי מספר ימים אמר החכם לנסיך: "קצת קר לי! אני חושב שאלבש בגד אחד או שניים. פעם, כשהייתי במדינה רחוקה, ראיתי תרנגולי הודו לבושים בבגדים. האם לא קר לך? אולי גם אתה תרצה ללבוש משהו?"

כך הצליח החכם לשכנע את הנסיך להתלבש. בתחילה הייתה זו חולצה, אחר כך מכנסיים, אחר כך סוודר...

חלפו להם עוד כמה ימים ולחכם הייתה הצעה חדשה: "פעם גם ראיתי תרנגול הודו שאוכל דגים צלויים! מדוע שלא נאכל גם אנחנו ונהנה מדגים צלויים? האם נגזר עלינו לאכול שאריות מזון כל חיינו?"

זמן לא רב לאחר-מכן כבר ישבו החכם והנסיך ליד השולחן כשהם לבושים ונראים כבני אדם לכל דבר. בליבו ידע הנסיך כי הוא תרנגול הודו, אך הוא היה תרנגול לבוש היטב, אוכל ומדבר ככל האדם.

עד כאן משלו של רבי נחמן מברסלב.

ואחד מזקני חסידי חב"ד הוסיף סיומת משלו:

יום אחד, התעורר הנסיך בבוקר וצעק: אם אני לבוש, אוכל כמו כולם, יושב ליד השולחן ומדבר כמו בן אדם רגיל – במה אני תרנגול הודו? הוא פשט את בגדיו ושב לשבת תחת לשולחן...

והנמשל?

היצר הרע משכנע את האדם כי הוא יכול לחטוא ולעבור עבירות ועדיין להיות יהודי. כך, אט-אט הוא מפתה את האדם לעשות חטא ועבירה נוספת בתואנה כי "אתה עדיין יהודי."

אך אז מתעוררת נשמתו של האדם והוא זועק: אם אני חוטא ופועל נגד רצונו של הקדוש ברוך הוא, במה אני יהודי? ואז הוא 'משליך את כל בגדיו', מתנער מכל החטאים המפרידים בינו ובין אלוקיו, ושב לקונו בלב שלם...