פעם סיים יהודי את תפילתו ובחפזון רץ החוצה.

שאלו אותו: לאן אתה רץ? איזה ענין חשוב יש לך לעשות שבגללו אתה ממהר לצאת מבית הכנסת?

השיב להם הלה: אני רץ לחפש לעשות משהו לפרנסתי, כפי שציווה עלינו האלוקים!

השיבו לו המתפללים: מנין אתה יודע שאתה רץ אל הפרנסה? אולי אתה בורח ממנה? אתה חושב שהפרנסה נמצאת לפניך ואתה רץ אליה, אבל אולי בעוד כמה דקות יבוא מישהו לבית הכנסת ויציע לך הצעת פרנסה...