איזה עבירה חמורה יותר, נזק ממוני או פגיעה מילולית? "כסף ניתן להחזיר" מציין התלמוד, "אך את הפגיעה המילולית לא ניתן לתקן. כסף הוא רכוש האדם, אך המילים פוגעות באדם עצמו."

בין אם בעקבות הנסיבות או בשל אישיותם השונה, יש אנשים שהם רגישים יותר מאחרים. התורה מציינת כי יש לנהוג בעדינות באלמנות, יתומים וגרים. כמו-כן היא מזהירה בגברים לדבר ברגישות עם נשותיהם. שערי תפילה יכולים להינעל – אך שערי הדמעות תמיד פתוחים, אומרת התורה.

הנה כמה סוגים של פגיעות מילוליות מהם יש להימנע:

* תוכחות: "תתעודד, חבר! הכל לטובה. בטח קרה לך מה שקרה בגלל שנענשת מהשמיים על חטאיך!"

* חיטוט בעבר: "תראי, רונית, תמונה שלך לפני הטיפול באקנה!"

* הבכה בפומבי: "זו אשמתך, גדעון, שלא התכוננת. עליך לעמוד שם ולעשות את הפרזנטציה בין כה וכה".

"מוטב לו לאדם להשליך את עצמו לכבשן האש ולא להלבין פני חברו ברבים" כך נאמר. אם יש לך בעיה עם אדם כלשהו, נסה לטפל בה באופן אישי. אבל גם אם לא מצאת פתרון, אל תבייש אותו/ה בפומבי או תפגע בו/ה מילולית.