שאלה:
לפני מספר חודשים ידיד טוב שלי התנהג בצורה מאוד מכוערת. לא איכנס לפרטים אך אומר שהוא פגע בי רגשית וגם כספית. יום כיפור מתקרב, ואני משתדל לכעוס עליו פחות אך בשום אופן לא מסוגל לסלוח לו לחלוטין. מה אני אמור לעשות?
תשובה:
אוקיי, הבה נהיה כנים עם עצמנו לרגע: אנחנו לא מלאכים. אנו לא מושלמים היום, ואין סיכויים רבים שנגיע לשלימות אי-פעם.
אך לכן אנו צריכים להתייאש?
ישנם הדוגלים בשיטה של או הכול או כלום. הם מאמינים שאם לא נצליח להגיע לטופ עדיף להתייאש ולא לנסות. לשיטתם, יש רק מטרה אחת: להגיע לפיסגה. אם אנו יודעים מראש שהמאמצים ינחלו כשלון חרוץ, עדיף לא להתחיל.
היהדות, לעומת זאת, דוגלת בשיטת 'אכול כפי יכולתך' (ליתר דיוק: עשה כפי יכולתך). כל התקדמות היא עולם ומלואו, גם אם לא נהפוך להיות מושלמים אי-פעם.
אתה מציין שברצונך 'לסלוח לו לחלוטין.' זו מטרה נשגבת, ואני מאחל לך שיום אחד עוד תגיע אליה. אך עד אז, כל צעד קטן בדרך – לכעוס קצת פחות, לחייך אליו, לומר בוקר טוב – הוא צעד גדול שאלוקים מעריך מאוד. המשך בצעדים הקטנים ויום אחד תביט אחורה ותראה שהתקדמת המון.
ועוד משהו: האם האדם שפגע בך מודע עד כמה נפגעת? אולי תוכל לכתוב לו כמה שורות, משהו בסגנון של "רציתי לדעת שמאוד נפגעתי ממעשיך, והייתי שמח אם תתנצל." יתכן והוא לא מודע לכך והוא יעשה כדבריך.
פגיעה וסליחה אני חושבת שפגיעה היא דבר מאוד יחסי וזה מאוד תלוי בנפגע עצמו. לפעמים קורה שאדם עשה מעשה מסוים וכלל לא התכוון לפגוע בשני והשני בחר להיפגע, חוץ מזה שדווקא מהאנשים הכי קרובים נפגעים הכי חזק. לדעתי כדאי מאוד לדבר עם הידיד על הענין וללבן יחד איתו את המקרה. מניסיון, דיבור מאוד משחרר ועוזר.