בכניסה לשכונת מגורי ניצב שלט-פרסום-חוצות, גדול ורחב ידיים, המכריז באותיות ענק "זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי!". השלט, אם תהיתם, ניסה למכור לי מכונית ספורט חדישה ויוקרתית. את המכונית אמנם לא קניתי. לא שיש לי משהו נגד הדגם המסוים, העניין הוא מצוקת החניה, מדובר בתל אביב, אתם יודעים... אבל למרות זאת משהו בסלוגן האמור תפס אותי.

לאורך כל חיינו לא רק שאנו חיים, אנחנו אפילו משתדלים להאריך במידת האפשר את "תוחלת החיים". כולנו מנסים גם עד כמה שניתן "לעשות חיים", אנחנו מבקשים איש מרעהו "חיה ותן לחיות", ואפילו מתאמצים "לתת לחיות לחיות". אבל אם נעצור לרגע ונחשוב על זה נופתע לגלות עד כמה קשה לנו להגדיר את המושג "חיים".

נוכל, כמובן, לבחור בדרך הקלה ולטעון שכל מה שלא מת הוא חי, אבל תגידו אתם בעצמכם, האם לזה ניתן לקרוא חיים? נוכל גם להגדיר את המושג חיים מבחינה פיזיולוגית כמצב אורגני מסוים, אבל גם הגדרה זו מתאימה יותר לעולם המחקרים המדעיים מאשר לחיים האמיתיים. מה הם אם כן החיים עצמם?

***

התאריך העברי בשבת שחלפה היה "ח"י אלול", כלומר, היום השמונה עשר לחודש אלול. כשם ש-ח"י איננו סתם מספר, כך גם יום זה איננו סתם תאריך. ח"י אלול הנו יום ההולדת של שתי מאורות גדולים שהאירו את עולם היהדות באור חדש ומרענן. רבי ישראל בעל שם טוב (תנ"ח – 1698) מייסד תנועת החסידות, ורבי שניאור זלמן מליאדי "אדמו"ר הזקן" (תק"ה – 1745) מייסד חסידות חב"ד.

גם לפני התגלות תורת החסידות, הזהות היהודית הייתה קיימת. יהודים רבים למדו תורה, קיימו מצוות וחיו חיים בעלי משמעות. אך במרוצת הדורות עלולה הייתה זהות זו להפוך למשהו טכני, יבש ורדום. משהו שאמנם נושם אבל לא ברור האם הוא חי.

תורת החסידות על תכניה העמוקים ואופייה המיוחד חוללה מהפכה של ממש בתפיסת הזהות היהודית. החסידות למדה את האדם להסתכל על עצמו ולראות את הנשמה, להסתכל על היקום ולראות את השכינה, לקיים את המצווה ולהתמקד בכוונתה, ללמוד את התורה ולהתחבר אל החכמה האלוקית שבה, להפוך חיי חולין לחיי קדושה. בכך יצקה החסידות משמעות חדשה לתוך תבנית הזהות היהודית הקיימת.

אין זה מקרה שיום הולדתם של מחוללי המהפכה הרוחנית הזו חל ביום ח"י בחודש אלול המוקדש כולו לתשובה ועבודת ה'. המילה הקצרה הזו, חי, מגדירה באופן מושלם את יצירתם. הם אמנם לא הוסיפו דבר אך שינו הכל, באמצעות תורתם הפכו את הזהות היהודית מדבר כמעט דומם למשהו חי ותוסס, מלא בשמחה, התלהבות, אושר ואמונה.

החסידות לימדה שזה שאתה נושם (ונולדת כיהודי) לא אומר שאתה חי (חיי זהות יהודית). למד חסידות ו"תתחיל לחיות"...