האם כל מי שעונה על הקריטריון לאבחון ADHD אכן לוקה בהפרעת קשב וריכוז?

להפרעות רגשיות רבות – מאפיינים דומים ואף זהים לאלה של הפרעת הקשב והריכוז.

אחוז הילדים בני הנוער והסטודנטים בישראל המאובחנים מדי שנה כסובלים מהפרעות קשב וריכוז רק הולך וגדל, עד כי נראה שהפרעת קשב וריכוז הפכה למותג היוקרה החדש אותו מנסים להשיג בני נוער וסטודנטים רבים. אם יש לך הפרעת קשב אתה IN. יש לך הקלות בבית ספר, מגלים כלפיך יותר הבנה בבית ואתה אף זוכה ליתר תשומת לב, אתה מקבל מרשם לריטלין (ואני לא נכנסת כאן לוויכוח הנצחי אם ריטלין הוא טוב או רע) ויש סיבה חדשה שבה ניתן לתלות כמעט כל בעיה התנהגותית. בקיצור לרכישת המותג "הפרעת קשב וריכוז" עלול להתלוות באופן כמעט אוטומטי שובר כניסה לעולם בו ניתן להתחמק בקלות מקבלת אחריות לחיינו. מרגע שאובחנה הפרעת קשב וריכוז (וכוונתי היא לאבחון שגוי בלבד ולא למי שבאמת לוקה בהפרעת קשב וריכוז) - כל אי ביצוע מטלה, דחייות, אי עמידה בלוחות זמנים, הפרעת התנהגות ואפילו עבירות על החוק מיוחסות להפרעת הקשב ו"צריך להבין" כי "זה לא אני, זו הפרעת הקשב שלי..." – פטור מאחריות!

בחרתי לכתוב מאמר זה לאחר שלאחרונה הייתי עדה לשיחה בין שני צעירים:

צעיר א' "השבוע הייתי צריך ללמוד למבחן ורציתי שעת איכות בריכוז אז ריסקתי ריטלין ושאפתי וזה היה וואו! שונה לחלוטין מהשפעת הכדור שאני לוקח רגיל. ממש הרגשתי את זה" ואז פנה צעיר א' לצעיר ב' ושאל, באופן המעיד עד כמה אבחון להפרעת קשב הוא דבר המובן מאליו "אתה כבר עשית את האבחון?"

צעיר ב': "הייתי רק בראיון ומלאתי את השאלון ונשאר לי TOVA "

צעיר א': "אני מקווה שאתה יודע איך לאבד את הריכוז במבחן TOVA ואז כשאתה עושה אותו עם ריטלין רואים את ההבדלים"

בשלב זה הפסקתי להקשיב לשיחה אך אין זו הפעם הראשונה שאני עדה לשיחות מסוג זה .

בני הנוער והסטודנטים לומדים להכיר את תסמיני הפרעת הקשב, מה גם שבגילאים מבוגרים יותר האבחון מתבצע על ידי שאלון לדיווח עצמי – הם לומדים איך לענות על השאלון וכן איך לאבד את הריכוז במבחן TOVA .

למעשה בדיקת CT של המוח יכולה לאשר או לשלול הפרעת קשב וריכוז. שכן ניתן להבחין בהבדלים פיזיים בין מוח של אדם בעל ADHD למוח של אדם שאינו לוקה בהפרעה. מאחר ולא ניתן לבצע בדיקת CT לכל "לקוח פוטנציאלי", לפי שעה אמצעי האבחון המקובלים אליה הם שאלונים על אודות התנהגות האדם המאובחן – המודדים את הקריטריונים להפרעה. ומבחן TOVA המודד את עקביות זמן התגובה.

בגיל הצעיר כאשר גם המורה וגם ההורים מתבקשים לענות על השאלון – החשש לאבחון שגוי קטן יותר מאשר בגיל מבוגר יותר. אצל מבוגרים שאלונים אלה מתבססים על דיווח עצמי ומבחן TOVA בלבד. צעירים רבים לומדים איך לבצע מניפולציות במבחן וע"י כך משיגים את התוצאה הרצויה מבחינתם. כנ"ל גם לגבי מילוי שאלון דיווח עצמי.

חשוב לדעת ולזכור שלא כל ילד או מבוגר חסרי סבלנות שעונים על הקריטריונים הנ"ל הם בעלי הפרעת קשב וריכוז. חשוב להבין, במיוחד להורים, שלמעשה כמעט כל תסמין של הפרעת קשב יכול להופיע גם כתוצאה מסיבות אחרות שאינן נוירולוגיות. התסמין יהיה זהה לחלוטין לתסמין של הפרעת קשב. למשל, ילד חסר גבולות יש להניח שיתנהג באופן אימפולסיבי, יתחצף, יתקשה לדחות סיפוקים, להמתין לתורו ואף יציק לילדים אחרים .

דבר נוסף: לא אחת כהורים אנו נוטים לבצע מטלות עבור ילדינו מתוך כוונה טובה מתוך מחשבה שכך אנו עוזרים לילד, לעיתים, לנו ההורים אין סבלנות לחכות עד שהילד יסיים את המטלה וגם אז אנו עושים אותה במקומו כדי לסיים מהר יותר. במצב כזה עלול הילד לפתח קושי בארגון המטלות מאחר ולא התנסה בהם באופן עצמאי. אנו גם נוטים להזכיר לילדינו דברים שעליהם לזכור בעצמם או דואגים להעיר אותם בבוקר כדי שלא יאחרו לבית הספר, לעבודה, וכדומה ובכך מלמדים אותם לא לקבל אחריות ולא להתמודד עם ההשלכות של חוסר האחריות. נטייה נוספת של הורים רבים היא לתת לילד את כל מבוקשו ללא הגבלה. ילדים להורים אלה עלולים לפתח חוסר הערכה לחפצים, ספרים וכדו', יאבדו אותם בנקל כי במילא יקבלו חדשים. את כל הדברים הנ"ל אנו ההורים עושים מתוך כוונה טובה ומתוך רצון לעזור לילדינו. כולנו רוצים להיות הורים טובים! אלא שכל אחת מההתנהגויות הנ"ל ועוד רבות שלנו כהורים עלולה ליצור אצל ילדינו מאפיינים של הפרעת קשב וריכוז ואז הדרך לרכישת המותג באופן רשמי קצרה ביותר.

אבחון שגוי לא רק שאינו משיג את המטרה אלא אף גורם נזק למאובחן. אם לא באופן מיידי אז בוודאי לטווח הרחוק יותר של חייו, בו יהיה עליו לקבל אחריות ולנהל את חייו באופן עצמאי. (במיוחד כאשר מגיעים לגיל בו צריך לעזוב את בית ההורים...)

כאשר האבחון שגוי הריטלין לא ממש עוזר ואז מתווסף תסכול נוסף גם אצל ההורים שקיוו לפתור את הבעיה וגם אצל המאובחנים שמגלים כי הריטלין אינו כלי שיוכלו להשתמש בו כי – לא ממש עוזר . יחד עם זאת לא רוצים לוותר על ה"מותג".

על מנת להגיע לאבחון נכון של הבעיה, כדאי ורצוי לשלב חוות דעת של מומחים מכמה תחומים - מאבחנים דידקטיים, נוירולוגים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים, אנשי חינוך ועוד. כיוון שבעיות קשב וריכוז הן בעיות רב-תחומיות, היכולות להתאפיין גם בסימפטומים נלווים נוספים - יש חשיבות לביצוע אבחנה מבדלת.. ובודאי שאין להסתמך על שאלון בדיווח עצמי ומבחן TOVA בלבד. ואם אכן קיימת הפרעת קשב וריכוז, הרי שגם אז ריטלין אינה תרופת פלא ויש לשלב כחלק בלתי ניפרד גם טיפול התנהגותי. (בכל גיל, לא רק אצל ילדים צעירים).

לא אחת נגלה כי הודות לטיפול התנהגותי מתאים המצב ישתפר עד כי אפשר יהיה לוותר על הריטלין....