לאחרונה השתתפתי באירוע מסוים. תוך כדי דיבור, החל המנחה להשתעל קלות. וראו זה פלא: הדממה ששררה במקום הופרה באחת, ושיעולים החלו להישמע מכל קצווי האולם...
בכל מערכת יחסים אנושית, צורת ההתנהגות של האחד מזמינה תגובה דומה. מה אתם עושים כשצועקים עליכם? נסו לענות בלחש, רוב הסיכויים שתקבלו תגובה שקטה ונעימה יותר. שלמה המלך, החכם מכל האדם, ניסח זאת בצורה מטפורית: "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם" (משלי כז, יט).
תורת החסידות מרחיבה את כללי ההתנהלות הללו גם לגבי מערכת היחסים בין יהודי לבין אלוקיו. הקב"ה מתנהג עמנו באותו מטבע שאנו נוהגים כלפיו.
למשל, בפרשת כי תבוא, התורה מפרטת שורה של קללות העלולות להתרחש בנסיבות מסוימות. לכאורה, הקללות הללו הם רע בלבד. אולם, הסתכלות חיובית מצידנו, יכולה להפוך את התוצאה הסופית ולחשוף את הטוב הטמון בתוך הרע.
ואכן, התלמוד מספר על רבי עקיבא שיצא לדרך עם חמור, תרנגול ונר. לעת ערב הגיע לכפר קטן וחיפש בית ללון בו. למרבה הצער, כל התושבים טרקו בפניו את הדלת והוא נאלץ לשהות בחסות החשיכה לבדו. בעודו מדליק את הנר כדי ללמוד לאורו, הגיח שועל שטרף את התרנגול. כמה דקות מאוחר יותר כיבתה הרוח את הנר, וגם החמור נטרף למוות.
לכאורה, רבי עקיבא נקלע לצרה. אולם, הוא לא נפל לייאוש, אלא התחזק באמונתו ואמר: "כל מה שה' עושה – הכול לטובה".
בהמשך הלילה, הגיעו שודדים לאותו כפר. הם פשטו על בתי התושבים ופגעו בהם. רבי עקיבא, ששכב במקום צדדי וחשוך, ניצל. כעת, ראה במו עיניו שאכן הכול לטובה: לו היה מתקבל בבתי הכפר; לו החמור והתרנגול היו משמיעים את קולם; לו הנר היה מאיר – השודדים היו מצליחים לתפוס גם אותו.
צורת ההסתכלות החיובית של רבי עקיבא, הביאה לכך שהתוצאה הסופית תהיה אף היא חיובית, בבחינת נבואה המגשימה את עצמה.
אז קחו לכם את טיפ השבוע: חשוב טוב – יהיה טוב!
חשוב טוב יהיה טוב הסיפור על רבי עקיבא מוכר וידוע לי הייטב,אבל ברצוני להודות באופן מיוחד על כך שהזכרת לי אותו. אני בתקופה מוזרה בחיים מצד אחד יש לי שפע בתחומים רבים ומצד שני נסיגה בדרכה של בתי שהחלה לרדת מבחינה דתית.עובדה שגורמת לי להרגיש כישלון מחולט ואפילו בזיון בחברה מסביבי.
והסיפור הזכיר לי לחשוב טוב ולהתפלל לטוב למרות שהיום נראה לי שהכל כביכול לא טוב
תן יותר אהבה ממה שמקבלת בחוץ, ואפס ביקורת (גם לא במחשבה או שפת גוף) והיא תחזור ובגדול!