נהג המכונית הירוקה הסתחרר לרגע ואיבד שליטה על ההגה. הוא ניסה לבלום, אך היה זה מאוחר מדאי, ורכבו פגע בעוצמה ברכב שלפניו. הנהג, שהיה ללא חגורה, עף החוצה בתנופה. אם רק היה שומר מרחק, התמונה יכלה להראות אחרת לגמרי...
שמירת מרחק איננה רק אמצעי בטיחות בכביש. גם במסלול החיים עלינו לצלוח מהמורות ולהישמר מפגיעה. לשם כך, חשוב לרסן את עצמנו ולמנוע, מבעוד מועד, כניסה לדרך חתחתים מסוכנת.
המקור לרעיון שמירת המרחק מופיע, איך לא, בפרשת השבוע. פרשת מטות מפרטת את הדינים הכרוכים בנדרים וסייגים שאדם מקבל על עצמו. מטרת הנדר היא להרחיק את האדם ממצבי ביניים בהם הוא עלול להיכשל.
עיון במקורות מעלה גישות סותרות בשאלה האם קבלת נדר הינה דבר רצוי. שאלה דומה קיימת גם במישור הציבורי – בתקופת בית שני תיקנו חז"ל שורה ארוכה של גזרות וסייגים, ואילו בימי בית ראשון כמות הגזרות היתה מועטה.
מוסבר על כך, כי מידת הלגיטימיות של נדר עולה ככל שגובר הסיכון של האדם למעוד. בשל העובדה שבזמן בית שני המצב הרוחני של עם ישראל היה ירוד (ביחס לבית ראשון), מצאו חז"ל לנכון להוסיף סייגים. בהכירם את נפש האדם, עמדו חכמים על נקודות התורפה והציבו גדרות להגן עלינו.
אחד התחומים המועדים לפורענות הוא היחסים בין המינים. מספר המשפחות המפורקות, מעיד כאלף עדים על הקלות בה אדם יכול למעוד ולהיכשל. כדי לחסוך זאת מאיתנו, הקימו חכמים את "המועצה לבטיחות בחיים" והציבו חומות הגנה. שמירת נגיעה, איסור ייחוד ודיני צניעות, הן חלק מהדרכים להתמודד עם פיתויים בחיי היום יום.
לעיתים אנו מתפתים לסמוך על עצמנו ולבטוח ביכולת השליטה העצמית. אולם, אין ביכולתנו לצפות את הסיטואציות שיעמדו בפנינו. נפש האדם מסתחררת בקלות, וגם כושר השיפוט משוחד ונוטה בעקבות הלב. כמו בכביש, עלינו להקדים רפואה למכה, להיזהר ולשמור מרחק.
כן, גם בנושא האינטרנט הגיע הזמן להציב גבולות. כדי להבטיח את שלום ילדינו ואת שלומנו אנו, מן הראוי להגביל את אופציות הגלישה, ולאפשר גישה לאתרים מועילים בלבד.
נא להדק את החגורות ולשמור מרחק. אנו יוצאים לדרך החיים...
הוסיפו תגובה