"הוא אדם שבנה את עצמו בעשר אצבעות". מי אמר זאת? על מי נאמר משפט זה? זה ממש לא משנה, כל עוד אנו יודעים שמשפט זה לא מתאר אותנו.

פרשת השבוע, פרשת נשא, מפרטת את הקרבנות שהביאו הנשיאים של שנים עשר השבטים כאשר הושלם המשכן. לפני כן, לקראת סוף ספר שמות, קראנו, שמשה ברך את העם כשסיימו עבודתם. איזה ברכה נתן להם? אמרו חכמינו, שהוא ברך אותם במילים אלו: "יהי רצון שתשרה השכינה במעשה ידיכם". כמו כן הוא ברך אותם במילים שהפכו, לימים, לחותם פרק צ' בתהילים: "ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו".

מדוע להתפלל כעת? ברור שהיה צורך להתפלל לפני בניית המשכן. אז היתה נחוצה התפילה כדי לתת לעם השראה בהבאת הקרבנות והתרומות, ולהוציא אל הפועל כמות אדירה של עבודה שנדרשה כדי ליצור בניין חדש וקדוש. אולם כעת, העבודה כבר הושלמה והכל נמצא במקומו. מה מקום לתפילה זו?

זוהי לא צניעות אלא מציאות. אתה נולדת עם חוש וכשרון טבעי זה. תן אשראי ליוצרך

התשובה היא, שמשה הבין שבניית מקדש לה' אינה רק בידינו. כמובן, אנחנו יכולים להקים את המבנה. זהו החלק הקל. השאלה היא: האם ה' אכן יסכים לגור שם, לעשות אותו לביתו? לשם כך נדרשה תפילה מיוחדת. נזקקנו לברכה למעשה ידינו.

אנשים לעתים כה קרובות מדמיינים שהם עושים משהו בעצמם, לגמרי לבד. רבים מהם מתפארים שהם אנשים שבנו את עצמם בעשר אצבעות. אז כל אחד שלא היה לו אבא עשיר הוא אדם שבנה עצמו בעשר אצבעותיו? האם אתה באמת חושב שההצלחה שלך היא רק בזכות עצמך? עבודתך הקשה, פקחותך העסקית, מיומנות המסחר הערמומית שלך – כל אלה הם סודות ההצלחה שלך?

ומאיפה הגיעו אליך כל החכמה והיכולת? המיומנויות והכשרונות שיש לנו הם מתנות שמים. עלינו להכיר בהן ולהודות על כך. זוהי לא צניעות אלא מציאות. אתה נולדת עם חוש וכשרון טבעי זה. תן אשראי ליוצרך.

חבר שלי שכב פעם זמן ממושך עם כאבי גב. מה קרה? הוא הרים אופניים קטנות עבור בנו בן החמש. שטות קטנה, אך זה השאיר אותו על גבו למשך שבועות.

אני זוכר שלפני כמה שנים נדבקתי באיזה וירוס ונהייתי צרוד לתקופה די ארוכה. הייתי רב קהילה, דרשן, דובר ושדרן רדיו, איש של מילים, שכל פרנסתו סביב יכולתו לומר את הדבר המתאים לכל אירוע, ופתאום הפכתי לחסר יכולת דיבור. בן לילה הפכתי לחסר תועלת – הכל בגלל חיידק קטן.

לחלות לוקח דקה, להבריא יכול לקחת שבועות ואף חודשים. כולנו צריכים לזכור את חולשותינו ומוגבלויותינו. אין זה משנה כמה חזקים, חכמים ומוכשרים אנחנו, כולנו כפופים לכוחות חזקים מאיתנו. אף אחד אינו יכול לעשות זאת בעצמו. אין כזה דבר אדם שעשה זאת בעשר אצבעותיו.

וכך מזכיר לנו משה, שגם אם עבודתנו בוצעה, אנו עדיין זקוקים לברכה מלמעלה. גם אם אנחנו עובדים קשה, ממציאים תוכניות עסקיות מסובכות ביותר או מגישים את ההצעות הנפלאות ביותר, בסופו של דבר אנו זקוקים לתפילה כדי להצליח. עלינו להכיר את יד השם בחיינו ואת תרומתו להצלחתנו. הבה ונעשה את עבודתנו כמיטב יכולתנו, ואז, הבה לא נשכח לבקש מה' יתברך לברך את מעשה ידינו.