לְמַה הכי התגעגעתם לחזור?
אני אקח אתי מהתקופה המשונה הזו את הערך של ציפייה. לא לקבל כל מה שרוצים מיד ובמקום, אלא דווקא להמתין למשהו שיגיע. לחכות לספר שיחזור לעבוד, למפגש עם המשפחה, כל אחד והדברים שהיו חסרים לו במיוחד. וכשצריך פתאום להמתין, מייקרים ומעריכים הרבה יותר וגם אומרים תודה רבה על מה שיש.
כמה חיכינו מחוץ לשערים הנעולים של בית הכנסת. ועכשיו כשבית הכנסת נפתח, דווקא בזכות הגעגוע למדנו לייקר את ההמתנה ואת הדרך. אפילו את ההליכה הפיזית לבית הכנסת. אמר לי מישהו: "מהיום אני חונה קצת רחוק מבית הכנסת והולך ברגל, כדי להרגיש את הדרך. וכל הדרך אני חושב את מה שכתוב בסידור: 'אני הולך לבית הכנסת לעבוד את הבורא יתברך שמו'. עכשיו יש לזה משמעות אחרת".
שבת שלום,
שלום בלוי
