קוראים וקוראות יקרים,
יש משהו מיוחד במימדי הענק של ארצות הברית. הכול נעשה בגדול, במספרים שנשמעים כמעט מדומיינים. קחו לדוגמה את ה"בלאק פרידיי" של סוף השבוע שעבר: לפי הנתונים, קרוב ל (או יותר מ-!) מיליארד דולר של שופינג התבצעו רק באינטרנט, וזה לא כולל את מיליוני הצרכנים שנהרו לחנויות באמצע הלילה.
בשנים האחרונות התחילו שם באמריקה במנהג די נחמד: גיוינג טיוזדי, או יום שלישי של נתינה. אחרי סוף שבוע גדוש בשופינג ובקניות אין קץ, הם מקדישים יום שלם של נתינה: קמפייני ענק של גיוסי כספים לכל מטרת צדקה שרק רציתם. לפי ההערכות, למעלה מ-200 מיליון דולר נתרמו במהלך היום בשנת 2017. (אם אני לא טועה, גם יום הנתינה בישראל הושפע מהיום האמריקני).
נחמד, כבר אמרנו? אז זהו, שזה לא מספיק. כי נתינה זה לא זבנג אחד וגמרנו, וזה לא משהו שעושים פעם אחת בשנה (או פעם בחודש) כדי לסמן וי על המשימה הזו. נתינה היא משהו שצריכים לעשות כל יום; להרגיל את הידיים שלנו לתת ואת הלב שלנו להיפתח.
לכן קופת צדקה צריכה להיות חלק בלתי נפרד מכל בית יהודי, ונתינת מטבע לצדקה צריכה להיות משהו שנהפך להיות חלק מסדר היום שלנו.
היא לא חייבת להיות קופת צדקה רשמית. גם קופסת עוגיות ריקה יכולה להפוך לקופת צדקה. מה שחשוב הוא לתת, לתת, לתת. לפתוח כל בוקר (או כל צהריים) בנתינת מטבע לצדקה.
הלוואי שנזכה תמיד להיות מהנותנים,
הרב מנדי קמינקר
