קוראים וקוראות יקרים,

פתגם מפורסם אומר "מי ששבע לא מבין את מי שרעב". הפתגם הזה מקבל משמעות כפולה ומכופלת כאשר אנו מתקרבים לחגים, ימים בהם אנו חוגגים עם כל המשפחה בסעודות חגיגיות. השבעים חושבים על "איזה קינוח אקזוטי אכין לקראת ראש השנה" ו"מה יהיה צבע המפיות". הרעבים חושבים "האם יהיה לי מספיק כסף לקנות תפוחים" ו"האם שוב הילדים שלנו ילבשו את הבגדים שכבר קטנים עליהם".

אם זיכה אתכם בורא העולם ואתם שבעים, זה הזמן לעצור לרגע כדי לחשוב על הרעבים. תעצמו את העיניים, תדמיינו את העוני, תחשבו על הדאגה שלא נותנת להם מנוח – וחפשו דרך לעזור להם.

תחשבו על משפחה נזקקת בעירכם שתשמח לקבל הזמנה לסעודת ראש השנה. חפשו ארגון – מקומי או ארצי – שעוזר למשפחות נזקקות. גשו לבית חב"ד הקרוב ותתנדבו לעזור באריזת משלוחים למשפחות אלו, או אולי תתרמו בעין יפה כדי שהם יוכלו לרכוש חבילות מזון נוספות.

אני בטוח שזו תהיה דרך מצויינת להיכתב ולהיחתם לשנה טובה ומתוקה.

הכנות נעימות לחג, ושבת שלום,

הרב מנדי קמינקר