ב"ה

גולשים יקרים,

"ככה אני, ככה אשאר. מי שיש לו בעיה שילמד להסתדר!" מכירים את המשפט הזה? נכון, הוא נשמע קצת ילדותי אבל בואו נודה לרגע על האמת שבתוך תוכנו אנחנו משתמשים במשפט המון פעמים, בעיקר כאשר אנשים מעירים לנו על פגמים מסויימים באישיות שלנו. "אתה מפוזר!" "את תמיד מאחרת!" "למה אתה עושה סיפור מכל שטות"? בתוך תוכנו אנחנו אולי מודים שזו לא התכונה הכי טובה, אבל כך נולדנו וזהו, נכון?

לא נכון. בכלל לא נכון.

השבוע אנו מביאים סיפור קצר, אך עם מסר עוצמתי, על האדמו"ר הזקן – רבי שניאור זלמן מליאדי. לא נגלה לכם את הסיפור... (אתם יכולים לקרוא אותו כאן), אבל הרעיון הוא שאנחנו כאן כדי לשנות את התכונות שלנו. לא רק שהדבר אפשרי, אלא אחרי שנתרגל לעשות את הדבר הנכון, ההרגל הזה יגבר אפילו על התכונות עמם נולדנו!

אולי נתרגם זאת למילים פשוטות. נניח ומשה הוא עצלני בטבעו. הוא נוטה לדחות הכול לרגע האחרון, מתעצל לקום בבוקר ולמרות שהוא מבין עד כמה חשוב לקיים מצוות ומעשים טובים, הוא בדרך כלל לא עושה כלום בגלל שהוא – ניחשתם נכון – עצלן.

אפשרות אחת העומדת בפני משה שלנו היא להיאנח מעומק הלב ולומר "אוי, חבל שנולדתי כזה עצלן. הלוואי שהיה לי תמיד מרץ לעשות את הדבר הנכון".

אבל לאדמו"ר הזקן יש אלטרנטיבה. משה צריך תירגול. בהתחלה זה ידרוש המון מאמץ, אך ככל שהוא יתרגל יותר, כך הוא גם יאהב יותר את דרך החיים החדשה שלו. ויותר מפתיע מכך: בוקר אחד הוא עלול לקום ולגלות שהאישיות שלו השתנתה. עבורו, העצלות כבר לא תהיה המצב הטבעי שלו.

קשה? דורש עבודה מאומצת? בהחלט. אפשרי, מציאותי? גם כן.

שיהיה לכולנו שבוע טוב, ובלשון האיחול החסידי "לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו",

הרב מנדי קמינקר