ב"ה
ידידים יקרים,
לחג הפורים ארבע מצוות מיוחדות. שלוש מהן די פשוטות: לשמוע את המגילה בליל וביום החג, לשלוח מנות איש לרעהו ואישה לרעותה, ולתת מתנות לאביונים.
המצווה הרביעית היא לערוך סעודה (נשמע פשוט למדי) ולשמוח (כאן אנחנו מתחילים להסתבך). איך בדיוק שמחים? מספרים בדיחות קרש? עושים פרצופים?
כך היו חוגגים את חג הפורים אצל הרבי: בהתוועדות בה הרבי היה יושב שעות ארוכות ומדבר דברי תורה, מספר על החג ועל המסרים הטמונים בו.
והשמחה הייתה פורצת. שמחה אמיתית, שמחה בטהרתה. לא שמחה מאולצת או מעושה; אלפי החסידים היו עומדים, מאזינים לדברי התורה ופורצים בשיר חסידי שמח שמרומם את הנפש.
הנה קישור לקליפ וידאו של השמחה בעידודו של הרבי באחת ההתוועדויות בפורים. וכאן תוכלו לראות את הרבי מסביר מדוע צריכים לשמוח.
השנה, הבה לא נסתפק בהעמדת פנים כאילו שאנחנו שמחים. הבה נתחבר לנשמה, ניתן לה להשמיע את קולה ברמה, ונשמח באמת.
חג פורים שמח!
הרב מנדי קמינקר
