ב"ה

קוראים יקרים,

בבוקר נתקעתי בפקק תנועה די ארוך. הרכבים התקדמו בעצלתיים ואני ניסיתי לנחש מהי בדיוק הבעיה. אולי תאונה? אולי עבודות בכביש? במחשבה לאחור, הייתי יכול לבדוק ב-waze... אבל כך או כך, כשסוף סוף התקדמתי ראיתי שהבעיה די פשוטה: הרמזור לא עבד. אלו שרצו לפנות ימינה לא ידעו אם זה בסדר; אלו שרצו לנסוע ישר התקדמו באיטיות ובזהירות, ואלו שרצו לפנות שמאלה - נראה לי שהם עדיין שם, מחכים שמישהו ירשה להם לעבור...

חשבתי על כך שאחד התפקידים החשובים ביותר שלנו כהורים הוא להציב רמזורים לילדים. בלי רמזורים הילד לא יודע להיכן להתקדם; הרמזור מעניק ביטחון. אנחנו צריכים לומר להם מה אדום ומה ירוק, מה מותר ומה אסור. וכן - יש גם צהוב, אבל יש צהוב שהוא כמעט אדום ויש צהוב שהוא כמעט ירוק.

וכשאני חושב על זה, זה לא יזיק להציב גם לעצמנו כמה רמזורים...

המשך שבוע נעים וקריאה מהנה,

הרב מנדי קמינקר

נ.ב. האם אתם בעד רמזורים או לא? שתפו את דעתכם במערכת התגובות.