בהעלותך
הכירו את שומרי החומות
השם של המבצע בעזה, "שומר החומות", מזכיר לי סיפור מהתלמוד הירושלמי. כך מסופר שם:
"רבי יהודה הנשיא שלח את רבי חייא, רבי אסי ורבי אמי לעבור בערי ארץ ישראל, לתקן להם מלמדי תינוקות למקרא ומשנה.
נכנסו למקום אחד, ולא מצאו (שם) לא סופר מלמד תינוקות, ולא מלמד משניות. אמרו לתושבי העיר: הביאו לנו את שומרי העיר ("נטורי קרתא"), הביאו להם את שומרי שערי העיר.
אמרו להם: אלו הם שומרי העיר? אלו אינם אלא מחריבי העיר! אמרו להם התושבים: ומי הם שומרי העיר? ענו חכמי ישראל: מלמדי התינוקות! שנאמר (תהלים, קכז) "אם ה' לא ישמור עיר – שווא שקד שומר""
תחשבו על זה:
כשלא מבינים מי אנחנו, מה אנחנו עושים כאן ומה המיוחד באדמה הזו, הכוח הצבאי וגם הנשק המשוכלל הם לא יותר מאשר מכונות מלחמה שמחוללות הרס וחורבן.
רק אם לא מהססים לומר בקול את האמת הפשוטה ומחנכים מילדות שאלוקים ברא את השמים ואת הארץ ובחר בארץ הזו מכל הארצות ובחר בעם ישראל מכל העמים, אז הנשק בא בשם הצדק ומצליח להגן ולשמור, גם מבלי שיצטרכו להפעיל אותו.
שבת שלום,
הרב שמואל רסקין
איך הדור שקיבל הכי הרבה - התלונן הכי הרבה? למה התלונות בפרשת בשלח התקבלו ברצון ואילו בפרשת בהעלותך הפכו לאסון וטרגדיה? והאם יהודי דתי הוא בן חורין? שיעור לפרשת בהעלותך, לעילוי נשמת אבי מורי, הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע"ה
ברגעי התלבטות חזקים - איך יודעים לעשות את הבחירה הנכונה? מדוע משה רבינו הגיב בצורה חריגה על בקשת הבשר של בני ישראל? מה הפיתרון למצוקות, לחרדות והפחדים?
דודו של סבי, דודניי ואלפי קדושים מעונים אחרים לא מתו תוך כדי מאבק בדבר כלשהו. הם היו שמחים להמשיך ולנהל חיים פרטיים
הנהגת ציבור אף פעם אינה משימה קלה; הנהגת ציבור יהודי קשה אף יותר; והנהגה רוחנית קשה מכולן. מנהיגים מפגינים בפומבי חזות רוגעת ונינוחה, אופטימית ועליזה. אבל מאחורי המסכה מתרגשות גם עלינו, מנהיגי הציבור, סערות נפש
מה חשב הרבי על ה"כישלון" שחווה הרב גוטניק באוסטרליה? איזה טעם לא היה ניתן לחוש ב"מן" שירד מהשמיים? ומהי משמעותה של ערבות הדדית?
הוא היה הבכור בינינו, ארבעה ילדים שנולדו להורים ניצולי שואה. אמנו התחנכה בבית מסורתי במזרח אירופה; אבינו בא מרוסיה הקומוניסטית
כשאתה מנסה לשכנע מישהו אל תשפוט אותו, לא רק כדי שהדברים שלך יתקבלו אלא כי פשוט אין דבר כזה "ללכת עם האמת עד הסוף"
איך מרים העזה להתערב בחיים הפרטיים של משה רבינו? – הביקורת שלה הייתה אמתית ונכונה, רק הטקטיקה הייתה טעות
:כל הכועס כאילו עובד עבודת כוכבים ומזלות וכו'. והטעם מובן ליודעי בינה לפי שבעת כעסו נסתלקה ממנו האמונה. כי אילו היה מאמין שמאת ה' היתה זאת, לו לא היה בכעס כלל!
