בחוקותיי

ב"ה,

קוראים וקוראות יקרים,

"יֶחְרַב בֵּיתַּכְּ! שתזרע ולא תקצור! שלא תראה את השנה החדשה!"...

רבי אלעזר עמד מול רבי יונתן ורבי יהודה ולא ידע את נפשו. אבא – רבי שמעון בר יוחאי – שלח אותו אליהם. איך הוא אמר? אלו "אנשים של צורה", לך תבקש מהם ברכה. והנה, במקום לברך אותו הם ממטירים עליו קללות, אחת גרועה מהשנייה.

הוא חזר הביתה מבוהל ומדוכדך, וביקש מאבא שלו הסברים. ורבי שמעון הסביר לו: החכמים הצדיקים הרעיפו על ראשך ברכות מיוחדות. לך הן נשמעו כמו קללות. אבל בכל משפט שהם אמרו לך, יש משמעות עמוקה ונסתרת שכולה טוב וברכה.

רבי שמעון הדגים לו איך כל 'קללה' כזו היא בעצם ברכה. שייחרב ביתך? – שתחיה חיים ארוכים עד שתגיע ל'בית' שמחכה לך בעולם הבא; שתזרע ולא תקצור? – שתוליד בנים ולא תאבד אותם; שלא תראה את השנה החדשה? – שתחיה באושר עם אשתך לאורך ימים. וכך הלאה והלאה.

החכמים לא התחכמו. זו לא הייתה בדיחה על חשבון רבי אלעזר. הם לימדו אותנו שיעור מאלף לחיים: גם כשמהשמיים שולחים לך 'קללות', יש בפנים סוכריה מתוקה. החכמה היא לדעת לקרוא נכון, למצוא את הטוב.

הסיפור הזה מופיע בגמרא (מסכת מועד קטן, דף ט, עמוד ב), ומשהו דומה מאד יש לנו גם בפרשת השבוע:

פרשת בחוקותיי שנקרא בשבת, נראית לא כל כך אופטימית. היא קצרה מאד, אבל קשה. מלאה בפסוקים של תוכחה וקללות איומות. והנה באה החסידות ומגלה לנו את האור והיופי שמאחורי הדברים, היא ממחישה לנו איך בכל פסוק יש ברכה אלוקית מיוחדת.

אחד הפסוקים הכואבים ביותר בפרשה מתאר מצב שבו "וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ" (ויקרא, פרק כו, פסוק כו).על פניו, מחריד. רעב כל כך קיצוני, רעה שלא יודע שובע. אבל האדמו"ר הזקן מסביר במאמר חסידות: ה'בפנוכו' של הקללה הזו הוא ברכה. זה תיאור של מצב שבו יהודי עובד את השם באהבה עצומה, והלב שלו חם כמו תנור בוער, והוא רוצה לדבוק בהשם עם כל עשר כוחות הנשמה שלו – והצימאון שלו כל כך חזק, ששום דבר לא משביע את נפשו. הוא משתוקק וכוסף לאלוקים.

אז מה? זה לא אומר להתעלם מהמציאות ולחיות באשליות. זה כן אומר לא ליפול גם כשמשהו לא בסדר. לראות את הברכה זה להתרומם, להיות מקור של כוח והשראה, לעצמך וגם לאחרים.

אז הרשו לי לאחל לכם – שתזכו להמון בלגן בבית, בלגן טוב של ילדים ונכדים ואחוות משפחה; שאף פעם לא יהיה לכם מספיק, כי יהיה לכם כל כך טוב שתבקשו מאלוקים רק עוד ועוד; והעיקר: שנזכה כולנו לראות תמיד את הטוב בכל דבר.

שבת שלום ומבורכת!

שלום בלוי