ב"ה,

קוראים וקוראות יקרים,

הבעל שם טוב הקדוש הכין את תלמידו רבי זאב להיות התוקע בשופר בראש השנה. הוא גילה לו את הסודות של השופר ולימד אותו את כל הכוונות הנסתרות. רבי זאב למד ושינן, ורשם לעצמו את הדברים על פתק.

והנה, ברגע הגדול, שנייה לפני התקיעות – הבעל שם טוב פשוט לקח את הפתק והשאיר את רבי זאב ללא מילים. ללא מחשבות, בעצם. רבי זאב נשבר. הוא לא הבין למה זה מגיע לו, ולמה כל מה שהוא למד והתכונן אליו ירד לטמיון. הוא תקע ובכה, בכה ותקע.

"אה!", אמר הבעל שם טוב, "אלו התקיעות האמתיות! הכוונות וההכנות הן כמו מפתחות. אבל אם המפתח שבור או חלוד או לא מתאים, הוא לא יכול לפתוח את המנעול. שברון הלב הוא כמו גרזן, הוא יכול לשבור את כל המנעולים"...

כולנו מאחלים לעצמנו וליקירינו שנה טובה. צריך להשתפר ולתקן מה שצריך, ולקבל על עצמנו קבלות טובות לשנה החדשה – אבל אסור לשכוח את הגרזן, את הלב. אתו אפשר לפרוץ את כל המחסומים ואת שערי השמים.

כתיבה וחתימה טובה, שנה טובה ומתוקה!

נ.ב.

ידיד שלח לי שיר קצר שהוא כתב, לקראת ראש השנה. מקווה שתיהנו:

פְּרִימִיטִיבִי - -

כִּמְעַט פְּרֵהִיסְטוֹרִי.

קּוֹל רִאשׁוֹנִי, לֹא מְעֻבָּד,

בְּלִי לְהִתְעַצֵּב

בְּעִצּוּרִים, וּמִשְׁלָבִים, וַחֲרוּזִים, וּמִלִּים, וְאֹתִיּוֹת, וּמִשְׁפָּטִים וְהֶסְבֵּרִים

וּגְרוֹניִּים וְחִכִּיִּים וּשְׂפָתִיִּים וְשִׁנִיִּים.

הֶבֶל הַלֵּב

קוֹל פָּשׁוּט.

הֲכִי פָּשׁוּט שֶׁאֶפְשָׁר:

אַבָּא!