קוראים יקרים,

קראו לו חייל בודד, אבל לא היה דבר רחוק יותר מן האמת; למסעו האחרון ליוו אותו עשרות אלפי יהודים. הם לא הכירו אותו, הם לא היו בני דודים של בני דודים של שון כרמלי הי"ד, ואת השם שלו הם שמעו לראשונה רק שעות אחדות קודם לכן.

הם באו רק בגלל שהם היו האחים והאחיות שלו.

נזכרתי בדברים המרטיטים שאמר גדעון האוזנר, התובע במשפטו של אייכמן: " במקום זה בו אני עומד לפניכם, שופטי ישראל... אין אני עומד יחידי; עמדי ניצבים כאן, בשעה זו, שישה מיליון..."

מר האוזנר דיבר על קורבנות השואה. האמת היא שלא רק הנפטרים, עם ישראל הוא עם אחד ומאוחד גם בחייו. שון לא היה חייל בודד, כי יהודי לעולם איננו בודד. יחד עמו צועד עם ישראל כולו.

עוד מעט יבואו הציניקנים ויזכירו לנו שברגע שיחזור השלום לשרור, ניזכר שוב בכל חילוקי הדיעות שלנו. להם נאמר שאולי זה נכון, אבל זה רק מזכיר לנו שהמשימה שלנו היא לגלות את האחדות הזו גם ברגעי שלום; כי עכשיו, התחושה העוצמתית הזו של ה"ביחד", היא האמת הצרופה.

חיילי צה"ל, תושבי הדרום, יהודים המתגוררים ברחבי העולם ונמצאים תחת התקפות אנטישמיות: עם ישראל כולו יחד איתכם. אתם לא לבד. יש לכם מיליוני אחים ואחיות שמעולם לא פגשתם, אך הם אוהבים אתכם ויעשו הכול למענכם.

יהי רצון שבזכות האחדות הזו בורא העולם יביא רק ברכות ושמחות לעם ישראל כולו.

שבוע טוב לכולנו,

הרב מנדי קמינקר