ב"ה

פתגמים על כעס

ברכות כט
אמר לו אליהו הנביא:... לא תכעס, ולא תחטא.
עירובין סה
בשלושה דברים אדם ניכר: בכוסו, ובכיסו ובכעסו. ויש אומרים אף בצחוקו.
פסחים סו
ריש לקיש אמר: כל אדם שכועס, אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו; אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו; אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו.
קהלת יא
והסר כעס מלבך, והעבר רעה מבשרך; כי הילדות והשחרות הבל.
קידושין מ
רגזן, לא עלתה [=נשאר] בידו אלא רגזנותו.
פרקי אבות ה
ארבע מדות בדעות: נוח לכעוס ונוח לרצות יצא שכרו בהפסדו, קשה לכעוס וקשה לרצות יצא הפסדו בשכרו, קשה לכעוס ונוח לרצות חסיד, נוח לכעוס וקשה לרצות רשע.
הלכות דיעות לרמב"ם פרק ב
תניא, אגרת הקודש כה
:כל הכועס כאילו עובד עבודת כוכבים ומזלות וכו'. והטעם מובן ליודעי בינה לפי שבעת כעסו נסתלקה ממנו האמונה. כי אילו היה מאמין שמאת ה' היתה זאת, לו לא היה בכעס כלל!
מבחר הפנינים, מיוחס לרבי שלמה אבן גבירול
כשתרצה להתחבר עם אדם - הכעיסוהו. אם יודה לך על האמת בעת כעסו התחבר לו. ואם לא - עזוב אותו.
הרבי הריי"צ - ספר השיחות תש"י
אם רואים פגם כלשהו אצל הזולת, אין לכעוס עליו אלא על עצמו. יש לעבוד עם עצמו, והדבר ישפיע על הזולת.