פרק לה

1וַיַּ֨עַשׂ יֹֽאשִׁיָּ֧הוּ בִירֽוּשָׁלִַ֛ם פֶּ֖סַח לַֽיהֹוָ֑ה וַיִּשְׁחֲט֣וּ הַפֶּ֔סַח בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר לַחֹ֥דֶשׁ הָֽרִאשֽׁוֹן:
ויעש יאשיהו בירושלים פסח: לפי שכל מלכי יהודה הרשעים לא עשו פסח כמשפטו:
2וַיַּֽעֲמֵ֥ד הַכֹּֽהֲנִ֖ים עַל־מִשְׁמְרוֹתָ֑ם וַֽיְחַזְּקֵ֔ם לַֽעֲבוֹדַ֖ת בֵּ֥ית יְהֹוָֽה:
3וַיֹּ֣אמֶר לַֽ֠לְוִיִּם הַמְּבִינִ֨ים (כתיב הַמְּבִונִ֨ים) לְכָל־יִשְׂרָאֵ֜ל הַקְּדוֹשִׁ֣ים לַֽיהֹוָ֗ה תְּנ֚וּ אֶת־אֲרֽוֹן־הַקֹּ֙דֶשׁ֙ בַּ֠בַּיִת אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֜ה שְׁלֹמֹ֚ה בֶן־דָּוִיד֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵֽין־לָכֶ֥ם מַשָּׂ֖א בַּכָּתֵ֑ף עַתָּ֗ה עִבְדוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל:
תנו את ארון הקודש: לפי פשוטו שהעבירו מנשה ואמון את הארון וישימו תחתיו פסיליהם כדמוכח לעיל (ב' ל"ג) במנשה וישם פסל הסמל וגו' לפיכך צוה יאשיהו להושיבו וליתן הארון במקומו אשר בנה שלמה ורבותינו אמרו שאמר ללוים לגונזו שם:
אין לכם משא בכתף: זו טענה אחרת היא ותחילת מלה הוא שאמר להם אין לכם שום טורח משא בכתף מכל כלי בית ה' שתוכלו לומר משום טורח משא בכתף אין אנו יכולין לעבוד את ה' ועמו לפיכך מעתה עבדו את ה' אלהיכם בשיר ואת עמו ישראל לשחוט ולהפשיט פסחיהן כדמוכח למטה ושחטו הפסח והתקדשו וגו':
4 וְהָכִ֥ינוּ (כתיב וְהָכִ֥ונוּ) לְבֵֽית־אֲבֹֽתֵיכֶ֖ם כְּמַחְלְקֽוֹתֵיכֶ֑ם בִּכְתָ֗ב דָּוִיד֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וּבְמִכְתַּ֖ב שְׁלֹמֹ֥ה בְנֽוֹ:
5וְעִמְד֣וּ בַקֹּ֗דֶשׁ לִפְלֻגּוֹת֙ בֵּ֣ית הָֽאָב֔וֹת לַֽאֲחֵיכֶ֖ם בְּנֵ֣י הָעָ֑ם וַֽחֲלֻקַּ֥ת בֵּֽית־אָ֖ב לַֽלְוִיִּֽם:
לפלגות: למחלוקת לעשות הפסח כהלכתו כדבר ה' ביד משה:
6וְשַֽׁחֲט֖וּ הַפָּ֑סַח וְהִֽתְקַדְּשׁוּ֙ וְהָכִ֣ינוּ לַֽאֲחֵיכֶ֔ם לַֽעֲשׂ֥וֹת כִּדְבַר־יְהֹוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה:
7וַיָּ֣רֶם יֹֽאשִׁיָּ֣הוּ לִבְנֵ֪י הָעָ֠ם֩ צֹ֞אן כְּבָשִׂ֣ים וּבְנֵֽי־עִזִּים֘ הַכֹּ֣ל לַפְּסָחִים֒ לְכָל־הַנִּמְצָ֗א לְמִסְפַּר֙ שְׁלֹשִׁ֣ים אֶ֔לֶף וּבָקָ֖ר שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים אֵ֖לֶּה מֵֽרְכ֥וּשׁ הַמֶּֽלֶךְ:
וירם יאשיהו לבני העם: דוגמא (מדבר י"ח) כן תרימו גם אתם לשון הפרשה:
לכל הנמצא: לכל ישראל הנמצאים הפריש צאן לפסחים:
למספר שלשים אלף: בין צאן בין כבשים בין עזים:
ובקר שלשת אלפים: לשלמי חגיגה:
8וְשָׂרָ֞יו לִנְדָבָ֥ה לָעָ֛ם לַכֹּֽהֲנִ֥ים וְלַֽלְוִיִּ֖ם הֵרִ֑ימוּ חִלְקִיָּ֨ה וּזְכַרְיָ֜הוּ וִֽיחִיאֵ֗ל נְגִידֵי֙ בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים לַכֹּֽהֲנִ֞ים נָֽתְנ֣וּ לַפְּסָחִ֗ים אַלְפַּ֙יִם֙ וְשֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת וּבָקָ֖ר שְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת:
9 וְ֠כָֽנַנְיָהוּ (כתיב וְ֠כָֽונַנְיָהוּ) וּשְׁמַֽעְיָ֨הוּ וּנְתַנְאֵ֜ל אֶחָ֗יו וַֽחֲשַׁבְיָ֧הוּ וִֽיעִיאֵ֛ל וְיֽוֹזָבָ֖ד שָׂרֵ֣י הַֽלְוִיִּ֑ם הֵרִ֨ימוּ לַֽלְוִיִּ֚ם לַפְּסָחִים֙ חֲמֵ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וּבָקָ֖ר חֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת:
10וַתִּכּ֖וֹן הָֽעֲבוֹדָ֑ה וַיַּֽעַמְד֨וּ הַכֹּֽהֲנִ֧ים עַל־עָמְדָ֛ם וְהַֽלְוִיִּ֥ם עַל־מַחְלְקוֹתָ֖ם כְּמִצְוַ֥ת הַמֶּֽלֶךְ:
11וַיִּשְׁחֲט֖וּ הַפָּ֑סַח וַיִּזְרְק֚וּ הַכֹּֽהֲנִים֙ מִיָּדָ֔ם וְהַֽלְוִיִּ֖ם מַפְשִׁיטִֽים:
12וַיָּסִ֨ירוּ הָֽעֹ֜לָה לְ֠תִתָּם לְמִפְלַגּ֚וֹת לְבֵֽית־אָבוֹת֙ לִבְנֵ֣י הָעָ֔ם לְהַקְרִיב֙ לַֽיהֹוָ֔ה כַּכָּת֖וּב בְּסֵ֣פֶר מֹשֶׁ֑ה וְכֵ֖ן לַבָּקָֽר:
13וַֽיְבַשְּׁל֥וּ הַפֶּ֛סַח בָּאֵ֖שׁ כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְהַקֳּדָשִׁ֣ים בִּשְּׁל֗וּ בַּסִּיר֚וֹת וּבַדְּוָדִים֙ וּבַצֵּ֣לָח֔וֹת וַיָּרִ֖יצוּ לְכָל־בְּנֵ֥י הָעָֽם:
ויבשלו הפסח באש כמשפט: צלי אש (שמות י"ב):
ויריצו לכל בני העם: הלוים וכשהכינו לכל ישראל אחר כך הכינו להם הלוים לעצמם ולכהנים שלא היה להם פנאי להכין:
14וְאַחַ֗ר הֵכִ֚ינוּ לָהֶם֙ וְלַכֹּ֣הֲנִ֔ים כִּ֚י הַכֹּֽהֲנִים֙ בְּנֵ֣י אַֽהֲרֹ֔ן בְּהַֽעֲל֛וֹת הָֽעוֹלָ֥ה וְהַֽחֲלָבִ֖ים עַד־לָ֑יְלָה וְהַֽלְוִיִּם֙ הֵכִ֣ינוּ לָהֶ֔ם וְלַכֹּֽהֲנִ֖ים בְּנֵ֥י אַֽהֲרֹֽן:
15וְהַֽמְשֹֽׁרְרִ֨ים בְּנֵֽי־אָסָ֜ף עַל־מַֽעֲמָדָ֗ם כְּמִצְוַ֚ת דָּוִיד֙ וְאָסָ֔ף וְהֵימָ֚ן וִֽידֻתוּן֙ חוֹזֵ֣ה הַמֶּ֔לֶךְ וְהַשֹּֽׁעֲרִ֖ים לְשַׁ֣עַר וָשָׁ֑עַר אֵ֣ין לָהֶ֗ם לָסוּר֙ מֵעַ֣ל עֲבֹֽדָתָ֔ם כִּֽי־אֲחֵיהֶ֥ם הַֽלְוִיִּ֖ם הֵכִ֥ינוּ לָהֶֽם:
חוזה המלך: כל אחד ואחד היה חוזה:
16וַ֠תִּכּוֹן כָּל־עֲבוֹדַ֨ת יְהֹוָ֜ה בַּיּ֚וֹם הַהוּא֙ לַֽעֲשׂ֣וֹת הַפֶּ֔סַח וְהַֽעֲל֣וֹת עֹל֔וֹת עַ֖ל מִזְבַּ֣ח יְהֹוָ֑ה כְּמִצְוַ֖ת הַמֶּ֥לֶךְ יֹֽאשִׁיָּֽהוּ:
17וַיַּֽעֲשׂ֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל הַנִּמְצְאִ֛ים אֶת־הַפֶּ֖סַח בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא וְאֶת־חַ֥ג הַמַּצּ֖וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים:
18וְלֹא־נַֽעֲשָׂ֨ה פֶ֚סַח כָּמֹ֙הוּ֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל מִימֵ֖י שְׁמוּאֵ֣ל הַנָּבִ֑יא וְכָל־מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֣ל| לֹֽא־עָשׂ֡וּ כַּפֶּ֣סַח אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה יֹֽ֠אשִׁיָּהוּ וְהַכֹּֽהֲנִ֨ים וְהַֽלְוִיִּ֚ם וְכָל־יְהוּדָה֙ וְיִשְׂרָאֵ֣ל הַנִּמְצָ֔א וְיֽוֹשְׁבֵ֖י יְרֽוּשָׁלִָֽם:
ולא נעשה פסח כמוהו: (במלכים ב כ״ג:כ״ב) כתיב כי לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים מיום שנחלקו ישראל לשתי ממלכות שסרו עשרת שבטים מעל מלכי יהודה וישליטו עליהם מלך לבדם שכל הימים שהיו לשני גוים היו שבט יהודה ובנימין עושים פסח לשם ה' בירושלים ואלו לשם עבודת כוכבים בבית אל ובדן ודבר זה לא אירע כל ימי השופטים שנחלקו ישראל לשתי משפחות ולא הי' להם לכל דור ודור רק שופט א' ואותו השופט היה מכריחם ללכת בדרך ה' כמפורש בשופטים והי' ה' עם השופט והושיע' מיד אוביהם כל ימי השופט וכל י' השבטים היו הולכים לשיל' ועושים פסח לשם ה' וכפסח הזה לא נעשה כל ימי מלכי ישראל ויהודה יחד עושים פסח אבל בימי יאשיהו שכבר פסק מלכות י' השבטים ומשהחזיר ירמיה י' השבטים לא המליכו עליהם עוד מלך אלא יאשיהו מלך עליהם ועשו כולם פסח יחד לשם שמים בירושלים וזהו לא נעשה כפסח הזה לה' בירושלים ופתרון זה מטעה אותי מאד ולא נראה לי נהי נמי דהחזיר ירמיה עשרת שבטים ויאשיהו מלך עליהם בירושלים היאך יכול להיות שלא עשו כפסח הזה כל ימי השופטים ובימי שמואל הרואה ובימי דוד ושלמה שהיו ישראל שרוין על אדמתם שלוים ושקטים ולא היה להם אלא מלך אחד והיה לבם לשמים אך כך פתרונו וכך פתר לי רבי אליעזר ב"ר משלם זצ"ל ולא נעשה פסת כמוהו מעולם שיתן המלך והשרים בהמות לפסחים די ספוקם ובקר לשלמי חגיגה וצוה ללוים להכין להם ולשלוח לכל איש ואיש לפי אכלו:
19בִּשְׁמוֹנֶ֚ה עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה לְמַלְכ֖וּת יֹֽאשִׁיָּ֑הוּ נַֽעֲשָׂ֖ה הַפֶּ֥סַח הַזֶּֽה:
20אַֽחֲרֵ֣י כָל־זֹ֗את אֲשֶׁ֨ר הֵכִ֚ין יֹֽאשִׁיָּ֙הוּ֙ אֶת־הַבַּ֔יִת עָלָ֞ה נְכ֧וֹ מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֛יִם לְהִלָּחֵ֥ם בְּכַרְכְּמִ֖ישׁ עַל־פְּרָ֑ת וַיֵּצֵ֥א לִקְרָאת֖וֹ יֹֽאשִׁיָּֽהוּ:
אחרי כל זאת אשר הכין יאשיהו את הבית עלה נכו מלך מצרים: הפסוק קובל ומקונן על יאשיהו שלא נעשה לו נס כמו לחזקיהו שכתוב בו אחרי הדברים והאמת בא סנחריב על חזקיהו ונעשה לו נס:
להלחם בכרכמיש על פרת: על מלך אשור כדכתיב (במלכים ב כ״ג:כ״ט) ורצה לעבור דרך ארץ ישראל עליו ופרעה נכו לא היה יכול לבוא עליו דרך נהר פרת אם לא יעבור דרך ארץ ישראל שהרי מצרים בדרומה של ארץ ישראל ונהר פרת בצפונו של ארץ ישראל:
ויצא לקראתו: שדרש וחרב לא תעבור בארצכם (ויקרא כ״ו:ו׳) אפילו חרב של שלום לא תעבור בארצכם ולא ידע חטא ליצני הדור אשר אתרי הדלת קמו לסדור כמו שמפורש במסכת תענית:
21וַיִּשְׁלַ֣ח אֵלָ֣יו מַלְאָכִ֣ים| לֵאמֹר֩| מַה־לִּ֨י וָלָ֜ךְ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה לֹֽא־עָלֶ֨יךָ אַתָּ֚ה הַיּוֹם֙ כִּי אֶל־בֵּ֣ית מִלְחַמְתִּ֔י וֵֽאלֹהִ֖ים אָמַ֣ר לְבַֽהֲלֵ֑נִי חֲדַל־לְךָ֛ מֵֽאֱלֹהִ֥ים אֲשֶׁר־עִמִּ֖י וְאַל־יַשְׁחִיתֶֽךָ:
22וְלֹֽא־הֵסֵב֩ יֹֽאשִׁיָּ֨הוּ פָנָ֜יו מִמֶּ֗נּוּ כִּ֚י לְהִלָּֽחֶם־בּוֹ֙ הִתְחַפֵּ֔שׂ וְלֹ֥א שָׁמַ֛ע אֶל־דִּבְרֵ֥י נְכ֖וֹ מִפִּ֣י אֱלֹהִ֑ים וַיָּבֹ֕א לְהִלָּחֵ֖ם בְּבִקְעַ֥ת מְגִדּֽוֹ:
ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים: שאמר לו מפי אלהים כי כן אמר ישעיה וסכסכתי מצרים במצרים וזהו שיסד הקליר כל המוניו ללכת ארם נהרים למען לא תעבור חרב כל שהוא באפרים לא שמע לחוזה וישוב אחורים כי נגזרה גזירה לסכסך מצרים במצרים:
23וַיֹּרוּ֙ הַיֹּרִ֔ים לַמֶּ֖לֶךְ יֹאשִׁיָּ֑הוּ וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֚לֶךְ לַֽעֲבָדָיו֙ הַֽעֲבִיר֔וּנִי כִּ֥י הָֽחֳלֵ֖יתִי מְאֹֽד:
24וַיַּֽעֲבִירֻ֨הוּ עֲבָדָ֜יו מִן־הַמֶּרְכָּבָ֗ה וַיַּרְכִּיבֻהוּ֘ עַ֣ל רֶ֣כֶב הַמִּשְׁנֶה֘ אֲשֶׁר־לוֹ֒ וַיּֽוֹלִיכֻ֙הוּ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיָּ֕מָת וַיִּקָּבֵ֖ר בְּקִבְר֣וֹת אֲבֹתָ֑יו וְכָל־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלִַ֔ם מִֽתְאַבְּלִ֖ים עַל־יֹאשִׁיָּֽהוּ:
על רכב המשנה: לפי שדרך המלך לרכוב על שני מרכבות הראשונה עיקר ואם יצטרך ישב בשניה בראשונה יצא לפניהם וכשחלה הרכיבוהו:
25וַיְקוֹנֵ֣ן יִרְמְיָהוּ֘ עַל־יֹֽאשִׁיָּהוּ֒ וַיֹּאמְר֣וּ כָל־הַשָּׁרִ֣ים| וְ֠הַשָּׁרוֹת בְּקִינ֨וֹתֵיהֶ֚ם עַל־יֹֽאשִׁיָּ֙הוּ֙ עַד־הַיּ֔וֹם וַיִּתְּנ֥וּם לְחֹ֖ק עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִנָּ֥ם כְּתוּבִ֖ים עַל־הַקִּינֽוֹת:
ויאמו: ו כל השרים לשון שירה משוררים כי גם שירה וקינה בקול אחת נאמרין עליו ניבא עמוס והבאתי את השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור זה יומו של יאשיהו שמת בן תשעה ושלשים שנים בחצי ימיו דכתיב (תהילים צ׳:י׳) ימי שנותינו בהם שבעים שנה וכתיב (עמוס ח׳:י׳) והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר וזהו שאמר ויאמרו כל השרים ושרות בקינותיהם וכל יהודה וירושלים מתאבלים עליו:
ויתנם לחוק: כשמזדמן להם שום צער ובכיה שהם מקוננים ובוכים על המאורע הם מזכירים זה הצער עמו דוגמא בתשעה באב שמזכירים קינות על ההרוגים בגזירות שאירעו בימינו כן יבכיון על מות יאשיהו דוגמא (שופטים י״א:מ׳) ותהי חק בישראל וגומר (שם) לתנות לבת יפתח הגלעדי ארבעה ימים בשנה:
והנם כתובים על הקינות: על ספר הקינות:
26וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יֹֽאשִׁיָּ֖הוּ וַֽחֲסָדָ֑יו כַּכָּת֖וּב בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָֽה:
וחסדיו ככתוב בתורת ה': (ובמלכים ב כ״ג:כ״ה) כתיב וכמוהו לא היה לפניו מלך וזהו שאמר כאן הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה:
27וּדְבָרָ֕יו הָרִֽאשֹׁנִ֖ים וְהָאַֽחֲרֹנִ֑ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַל־סֵ֥פֶר מַלְכֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וִֽיהוּדָֽה: