פרק לד

1בֶּן־שְׁמוֹנֶ֥ה שָׁנִ֖ים יֹֽאשִׁיָּ֣הוּ בְמָלְכ֑וֹ וּשְׁלֹשִׁ֚ים וְאַחַת֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָֽם:
2וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֗לֶךְ בְּדַרְכֵי֙ דָּוִ֣יד אָבִ֔יו וְלֹא־סָ֖ר יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול:
3וּבִשְׁמוֹנֶ֨ה שָׁנִ֜ים לְמָלְכ֗וֹ וְהוּא֙ עוֹדֶ֣נּוּ נַ֔עַר הֵחֵ֕ל לִדְר֕וֹשׁ לֵֽאלֹהֵ֖י דָּוִ֣יד אָבִ֑יו וּבִשְׁתֵּ֧ים| עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֗ה הֵחֵל֙ לְטַהֵ֔ר אֶת־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלִַ֔ם מִן־הַבָּמוֹת֙ וְהָ֣אֲשֵׁרִ֔ים וְהַפְּסִלִ֖ים וְהַמַּסֵּכֽוֹת:
והוא עודנו נער החל לדרוש: פתרון אע"פ שהיה נער החל לדרוש אלהי דוד אביו דוגמת (ראשית ל"ו) והוא נער את בני בלהה ויבא יוסף את דבתם רעה ואין תימה בדבר אבל אם היה בן שלשים שנה לא היה עושה וזה תימה שהיה נער ואף ע"פ כן החל לדרוש וגו':
החל לטהר את יהודה וירושלם: מן הבמות והאשרים שעשה מנשה וחדשה אמון בנו כדלמעלה (ב' ל"ג) וישב ויבן את הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו וגו':
4וַיְנַתְּצ֣וּ לְפָנָ֗יו אֵת מִזְבְּח֣וֹת הַבְּעָלִ֔ים וְהַֽחַמָּנִ֛ים אֲשֶׁר־לְמַ֥עְלָה מֵֽעֲלֵיהֶ֖ם גִּדֵּ֑עַ וְ֠הָֽאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִ֚ים וְהַמַּסֵּכוֹת֙ שִׁבַּ֣ר וְהֵדַ֔ק וַיִּזְרֹק֙ עַל־פְּנֵ֣י הַקְּבָרִ֔ים הַזֹּֽבְחִ֖ים לָהֶֽם:
והחמנים: צורות חמה:
אשר למעלה: שהושיבו למעלה מהם גבוה כנגד החמה ומשתחוי' לו כל זה עשה מנשה כדכתיב לעיל (שם) וישתחוה לכל צבא השמים ויעבוד אות':
ויזרוק על פני הקברים: כאן נתקיים מה שאמר לירבעם (במלכים א' י"ג) כה אמר ה' הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח עליך עצמות אדם את כהני הבמות המקטרים:
5וְעַצְמוֹת֙ כֹּֽהֲנִ֔ים שָׂרַ֖ף עַל־מִזְבְּחוֹתָ֑ם (כתיב מִזְבְּחוֹתָ֑ים) וַיְטַהֵ֥ר אֶת־יְהוּדָ֖ה וְאֶת יְרֽוּשָׁלִָֽם:
6וּבְעָרֵ֨י מְנַשֶּׁ֧ה וְאֶפְרַ֛יִם וְשִׁמְע֖וֹן וְעַד־נַפְתָּלִ֑י בְּחַרְבֹֽתֵיהֶ֖ם (כתיב בְּחַרְבֹֽתֵיהֶ֖ם) סָבִֽיב:
ובערי מנשה ואפרים וגו': מאותן עוללות שנשתיירו מחרב ומשבי סנחריב:
בחרבותיהם: בהר בתיהם כתוב לפי שלא היו כי אם עוללות מעט נתייראו לישב בשפלה כי אם לקבוע בהר בתיהם:
7וַיְנַתֵּ֣ץ אֶת־הַמִּזְבְּח֗וֹת וְאֶת־הָֽאֲשֵׁרִ֚ים וְהַפְּסִלִים֙ כִּתַּ֣ת לְהֵדַ֔ק וְכָל־הַֽחַמָּנִ֥ים גִּדַּ֖ע בְּכָל־אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֖שָׁב לִירֽוּשָׁלִָֽם:
8וּבִשְׁנַ֨ת שְׁמוֹנֶ֚ה עֶשְׂרֵה֙ לְמָלְכ֔וֹ לְטַהֵ֥ר אֶת־הָאָ֖רֶץ וְהַבָּ֑יִת שָׁ֠לַח אֶת־שָׁפָ֨ן בֶּן־אֲצַלְיָ֜הוּ וְאֶת־מַֽעֲשֵׂיָ֣הוּ שַׂר־הָעִ֗יר וְ֠אֵת יוֹאָ֚ח בֶּן־יֽוֹאָחָז֙ הַמַּזְכִּ֔יר לְחַזֵּ֕ק אֶת־בֵּ֖ית יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽיו:
המזכיר: בכל מקום שכתוב סופר כתוב בסמוך מזכיר שהיה לכל מלך סופר לכתוב כל המאורע לו במלכות בין טוב בין רע ויהי לו מזכיר יושב אצל הסופר להזכיר כל דבר ודבר והסופר כותב על פיו:
9וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־חִלְקִיָּ֣הוּ| הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֗וֹל וַיִּתְּנוּ֘ אֶת־הַכֶּסֶף֘ הַמּוּבָ֣א בֵֽית־אֱלֹהִים֒ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְפוּ־הַלְוִיִּם֩ שֹֽׁמְרֵ֨י הַסַּ֜ף מִיַּ֧ד מְנַשֶּׁ֣ה וְאֶפְרַ֗יִם וּמִכֹּל֙ שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִכָּל־יְהוּדָ֖ה וּבִנְיָמִ֑ן וַיָּשֻׁ֖בוּ (כתיב וַיָּשֻׁ֖ביּ) יְרֽוּשָׁלִָֽם:
אשר אספו הלוים שומרי הסף וגו': בחרבותיהם סביב:
10וַיִּתְּנ֗וּ עַל־יַד֙ עֹשֵׂ֣ה הַמְּלָאכָ֔ה הַמֻּפְקָדִ֖ים בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה וַיִּתְּנ֨וּ אֹת֜וֹ עוֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֗ה אֲשֶׁ֚ר עֹשִׂים֙ בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֔ה לִבְדּ֥וֹק וּלְחַזֵּ֖ק הַבָּֽיִת:
לבדוק ולחזק: לראות את ערות הארץ (ראשית מ"ב) מתרגמינן ולמחזי ית בדקא דארעא:
11וַיִּתְּנ֗וּ לֶחָֽרָשִׁים֙ וְלַבֹּנִ֔ים לִקְנוֹת֙ אַבְנֵ֣י מַחְצֵ֔ב וְעֵצִ֖ים לַֽמְחַבְּר֑וֹת וּלְקָרוֹת֙ אֶת־הַבָּ֣תִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר הִשְׁחִ֖יתוּ מַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה:
ועצים למחברות: שפנגי"ן בלשון אשכנ"ז:
ולקרות: טרבי"ר בלע"ז:
12וְהָֽאֲנָשִׁים֩ עֹשִׂ֨ים בֶּֽאֱמוּנָ֜ה בַּמְּלָאכָ֗ה וַֽעֲלֵיהֶ֣ם| מֻ֠פְקָדִים יַ֣חַת וְעֹֽבַדְיָ֚הוּ הַֽלְוִיִּם֙ מִן־בְּנֵ֣י מְרָרִ֔י וּזְכַרְיָ֧ה וּמְשֻׁלָּ֛ם מִן־בְּנֵ֥י הַקְּהָתִ֖ים לְנַצֵּ֑חַ וְהַֽ֨לְוִיִּ֔ם כָּל־מֵבִ֖ין בִּכְלֵי־שִֽׁיר:
לנצח: רומי"ש טרי"ר בלע"ז וכן (עזרא ג׳:ט׳) לנצח על המלאכה וכן שש מאות מנצחים לעיל (ב' ב'):
והלוים כל מבין: בכל מקום אמור לענין שירה הבנה וכן למעלה (א' כ"ה) כשהפילו גורלות כתיב כקטן כגדול מבין עם תלמיד וכן (שם) כל המבין בכלי שיר וכתיב וכנניהו (לעיל א' ט"ו) שר הלוים וגומר כי מבין הוא והיה ממונה עליהם ליסר במשא היאך ישאו כי מבין הוא:
13וְעַ֣ל הַסַּבָּלִ֗ים וּמְנַצְּחִים֙ לְכֹל֙ עֹשֵׂ֣ה מְלָאכָ֔ה לַֽעֲבוֹדָ֖ה וַֽעֲבוֹדָ֑ה וּמֵ֨הַֽלְוִיִּ֔ם סֽוֹפְרִ֥ים וְשֹֽׁטְרִ֖ים וְשֽׁוֹעֲרִֽים:
ומהלוים סופרים: לכתוב את הכסף המובא בית ה', והיאך גבו אותו:
ושוטרים: במלאכה:
14וּבְהֽוֹצִיאָ֣ם אֶת־הַכֶּ֔סֶף הַמּוּבָ֖א בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה מָצָא֙ חִלְקִיָּ֣הוּ הַכֹּהֵ֔ן אֶת־סֵ֥פֶר תּֽוֹרַת־יְהֹוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה:
את ספר תורת ה' ביד משה: משנה תורה:
15וַיַּ֣עַן חִלְקִיָּ֗הוּ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־שָׁפָ֣ן הַסּוֹפֵ֔ר סֵ֧פֶר הַתּוֹרָ֛ה מָצָ֖אתִי בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה וַיִּתֵּ֧ן חִלְקִיָּ֛הוּ אֶת־הַסֵּ֖פֶר אֶל־שָׁפָֽן:
ויתן חלקיהו את הספר אל שפן: שהרי על הסופר לקרות את הכל לפני המלך:
16וַיָּבֵ֨א שָׁפָ֚ן אֶת־הַסֵּ֙פֶר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַיָּ֨שֶׁב ע֧וֹד אֶת־הַמֶּ֛לֶךְ דָּבָ֖ר לֵאמֹ֑ר כֹּ֛ל אֲשֶׁר־נִתַּ֥ן בְּיַד־עֲבָדֶ֖יךָ הֵ֥ם עֹשִֽׂים:
וישב עוד את המלך דבר: שמתחלה השיב למלך שליחותו ששלחו המלך לחזק בית ה' אלהיו כמו שכתוב למעלה שלח את שפן בן אצליהו וגו':
17וַיַּתִּ֕יכוּ אֶת־הַכֶּ֖סֶף הַנִּמְצָ֣א בְּבֵֽית־יְהֹוָ֑ה וַיִּתְּנ֗וּהוּ עַל־יַד֙ הַמֻּפְקָדִ֔ים וְעַל־יַ֖ד עוֹשֵׂ֥י הַמְּלָאכָֽה:
ויתיכו: ויציקו כמו (ראשית כ"א) ויצוק שמן ומתרגמינן ואתיך:
18וַיַּגֵּ֞ד שָׁפָ֚ן הַסּוֹפֵר֙ לַמֶּ֣לֶךְ לֵאמֹ֔ר סֵפֶר נָ֣תַן לִ֔י חִלְקִיָּ֖הוּ הַכֹּהֵ֑ן וַיִּקְרָא־ב֥וֹ שָׁפָ֖ן לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ:
ויגד שפן הסופר: אחר שהשיב המלך דבר משליחותו הגיד לו שליחות של חלקיהו הכהן ויקרא את הספר לפניו:
19וַיְהִי֙ כִּשְׁמֹ֣עַ הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֖ת דִּבְרֵ֣י הַתּוֹרָ֑ה וַיִּקְרַ֖ע אֶת־בְּגָדָֽיו:
ויקרע את בגדיו: כששמע שהיו קורין (דברים כ״ח:ל״ו) יולך ה' אותך ואת מלכך וגומר ודרש בעצמו אשר תקים עליך העם המליכו ולא נביא על פי הדבור:
20וַֽיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ אֶת־חִלְקִיָּ֡הוּ וְאֶת־אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁ֠פָן וְאֶת־עַבְדּ֨וֹן בֶּן־מִיכָ֜ה וְאֵ֣ת| שָׁפָ֣ן הַסּוֹפֵ֗ר וְאֵ֛ת עֲשָׂיָ֥ה עֶֽבֶד־הַמֶּ֖לֶךְ לֵאמֹֽר:
21לְכוּ֩ דִרְשׁ֨וּ אֶת־יְהֹוָ֜ה בַּֽעֲדִ֗י וּבְעַד֙ הַנִּשְׁאָר֙ בְּיִשְׂרָאֵ֣ל וּבִֽיהוּדָ֔ה עַל־דִּבְרֵ֥י הַסֵּ֖פֶר אֲשֶׁ֣ר נִמְצָ֑א כִּֽי־גְדוֹלָ֚ה חֲמַת־יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר נִתְּכָ֣ה בָ֔נוּ עַל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹא־שָֽׁמְר֚וּ אֲבוֹתֵ֙ינוּ֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֔ה לַֽעֲשׂ֕וֹת כְּכָל־הַכָּת֖וּב עַל־הַסֵּ֥פֶר הַזֶּֽה:
אשר נתכה בנו: לפי שהחמה היא אש נופל עליה לשון נתוך ודוגמתו למטה ותתך חמתי במקום הזה ולא תכבה:
22וַיֵּ֨לֶךְ חִלְקִיָּ֜הוּ וַֽאֲשֶׁ֣ר הַמֶּ֗לֶךְ אֶל־חֻלְדָּ֨ה הַנְּבִיאָ֜ה אֵ֣שֶׁת| שַׁלֻּ֣ם בֶּן־תָּקְהַ֗ת (כתיב תָּוקְהַ֗ת) בֶּן־חַסְרָה֙ שׁוֹמֵ֣ר הַבְּגָדִ֔ים וְהִ֛יא יוֹשֶׁ֥בֶת בִּירֽוּשָׁלִַ֖ם בַּמִּשְׁנֶ֑ה וַיְדַבְּר֥וּ אֵלֶ֖יהָ כָּזֹֽאת:
אל חולדה הנביאה: רבותינו דרשו לפי כי האשה רחמנית יותר מן האיש לכן לא שלח אל ירמיהו הנביא:
שומר הבגדים: אם תרצה לומר או בגדי כהונה או בגדי מלכות:
יושבת בירושלים במשנה: שני חומות היו לעיר והיא יושבת בין שני החומות ותרגומו בית אולפנא פירוש במקום תורה כי לשכה אתת היתה לה לחולדה סמוכה ללשכת הגזית לשכת חולדה היתה פתוחה לחוץ וסתומה כלפי סנהדרין שבלשכת הגזית כך כתוב במסכת מדות מפני צניעות:
23וַתֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִמְר֣וּ לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי:
אמרו לאיש: לפי שרצה להפסיק חזון העם על המקום הזה ועל יושביו וכששילם אותו חזון אז מבאר הטיב ואל מלך יהודה השולח אתכם ומקצר נבואת המקום ויושביו ומסלקו ותופשו בנבואת המלך שהוא מרובה:
24כֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִֽנְנִ֨י מֵבִ֥יא רָעָ֛ה עַל־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה וְעַל־יֽוֹשְׁבָ֑יו אֵ֚ת כָּל־הָֽאָלוֹת֙ הַכְּתוּב֣וֹת עַל־הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֣ר קָֽרְא֔וּ לִפְנֵ֖י מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה:
25תַּ֣חַת| אֲשֶׁ֣ר עֲזָב֗וּנִי וַיְקַטְּרוּ֙ (כתיב וַיְקַטְּירוּ֙) לֵֽאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְמַ֙עַן֙ הַכְעִיסֵ֔נִי בְּכֹ֖ל מַֽעֲשֵׂ֣י יְדֵיהֶ֑ם וַתִּתַּ֧ךְ חֲמָתִ֛י בַּמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה וְלֹ֥א תִכְבֶּֽה:
26וְאֶל־מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה הַשֹּׁלֵ֚חַ אֶתְכֶם֙ לִדְר֣וֹשׁ בַּֽיהֹוָ֔ה כֹּ֥ה תֹֽאמְר֖וּ אֵלָ֑יו כֹּֽה־אָמַ֚ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתָּ:
27יַ֠עַן רַךְ־לְבָֽ֨בְךָ֜ וַתִּכָּנַ֣ע| מִלִּפְנֵ֣י אֱלֹהִ֗ים בְּשָׁמְעֲךָ֚ אֶת־דְּבָרָיו֙ עַל־הַמָּק֚וֹם הַזֶּה֙ וְעַל־יֹֽשְׁבָ֔יו וַתִּכָּנַ֣ע לְפָנַ֔י וַתִּקְרַ֥ע אֶת־בְּגָדֶ֖יךָ וַתֵּ֣בְךְּ לְפָנָ֑י וְגַם־אֲנִ֥י שָׁמַ֖עְתִּי נְאֻם־יְהֹוָֽה:
28הִֽנְנִ֨י אֹסִֽפְךָ֜ אֶל־אֲבֹתֶ֗יךָ וְנֶֽאֱסַפְתָּ֣ אֶל־קִבְרוֹתֶיךָ֘ בְּשָׁלוֹם֒ וְלֹֽא־תִרְאֶ֣ינָה עֵינֶ֔יךָ בְּכֹל֙ הָרָעָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י מֵבִ֛יא עַל־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה וְעַל־יֹֽשְׁבָ֑יו וַיָּשִׁ֥יבוּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ דָּבָֽר:
ונאספת אל קברותיך בשלום: והלא נהרג אלא בשלום מזה שלא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה ועל יושביו כלומר חורבן הבית:
29וַיִּשְׁלַ֖ח הַמֶּ֑לֶךְ וַיֶּֽאֱסֹ֕ף אֶת־כָּל־זִקְנֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירֽוּשָׁלִָֽם:
30וַיַּ֣עַל הַמֶּ֣לֶךְ בֵּֽית־יְ֠הֹוָה וְכָל־אִ֨ישׁ יְהוּדָ֜ה וְיֹֽשְׁבֵ֣י יְרֽוּשָׁלִַ֗ם וְהַכֹּֽהֲנִים֙ וְהַֽלְוִיִּ֔ם וְכָל־הָעָ֖ם מִגָּד֣וֹל וְעַד־קָטָ֑ן וַיִּקְרָ֣א בְאָזְנֵיהֶ֗ם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי֙ סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית הַנִּמְצָ֖א בֵּ֥ית יְהֹוָֽה:
ספר הברית: הרי כל החרדה שחרד המלך על שנמצא כתוב (שם) יולך ה' אותך וראה שקראה התורה אותה ברית (שם) אלה דברי הברית ולכך אף הוא כרת ברית וראה כתוב בסמוך אחריו (שם ל"ט) ושמרתם את דברי וגו' ושמרתם אותם גם ראה יאשיהו כתוב בסמוך אתם נצבים היום כולכם וגו' עד טפכם נשיכם עד לעברך בברית עד כורת עמך היום אמר אף באותו דוגמא אכרות אף אני ברית ששם כתוב אתם נצבים וגו' אף אני ויעמד כל העם הנמצא בירושלים מקטן ועד גדול:
31וַיַּֽעֲמֹ֨ד הַמֶּ֜לֶךְ עַל־עָמְד֗וֹ וַיִכְרֹ֣ת אֶת־הַבְּרִית֘ לִפְנֵ֣י יְהֹוָה֒ לָלֶ֜כֶת אַֽחֲרֵ֣י יְהֹוָ֗ה וְלִשְׁמ֚וֹר אֶת־מִצְו‍ֹתָיו֙ וְעֵֽדְו‍ֹתָ֣יו וְחֻקָּ֔יו בְּכָֽל־לְבָב֖וֹ וּבְכָל־נַפְשׁ֑וֹ לַֽעֲשׂוֹת֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית הַכְּתוּבִ֖ים עַל־הַסֵּ֥פֶר הַזֶּֽה:
ויעמוד המלך על עמדו: ל' נצבים:
32וַיַּֽעֲמֵ֕ד אֵ֛ת כָּל־הַנִּמְצָ֥א בִירֽוּשָׁלִַ֖ם וּבִנְיָמִ֑ן וַיַּֽעֲשׂוּ֙ יֽוֹשְׁבֵ֣י יְרֽוּשָׁלִַ֔ם כִּבְרִ֥ית אֱלֹהִ֖ים אֱלֹהֵ֥י אֲבֽוֹתֵיהֶֽם:
כברית אלהים אלהי אבותיהם: ככל אותן שכתוב שם אלהי אבותיהם לפיכך כתיב כאן אלהי אבותיהם שכרת לאבותם במדבר וכל ברית שלשם על עבודת כוכבים דכתיב (שם כט) ותראו את שקוציהם וגו' עד פונה היום מעם ה' לפיכך ויסר יאשיהו את כל התועבות וגו':
33וַיָּ֨סַר יֹֽאשִׁיָּ֜הוּ אֶת־כָּל־הַתֹּֽעֵב֗וֹת מִכָּל־הָֽאֲרָצוֹת֘ אֲשֶׁ֣ר לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיַּֽעֲבֵ֗ד אֶת־כָּל־הַנִּמְצָא֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לַֽעֲב֖וֹד אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם כָּל־יָמָ֕יו לֹ֣א סָ֔רוּ מֵאַֽחֲרֵ֕י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֽוֹתֵיהֶֽם: