פרק לו

1וַיִּקְחוּ֙ עַם־הָאָ֔רֶץ אֶת־יְהֽוֹאָחָ֖ז בֶּן־יֹֽאשִׁיָּ֑הוּ וַיַּמְלִיכֻ֥הוּ תַֽחַת־אָבִ֖יו בִּירֽוּשָׁלִָֽם:
וימליכהו תחת אביו: אע"פ שהיה יהויקים אתיו גדול ממנו כ"א חדשים:
2בֶּן־שָׁל֧וֹשׁ וְעֶשְׂרִ֛ים שָׁנָ֖ה יֽוֹאָחָ֣ז בְּמָלְכ֑וֹ וּשְׁלֹשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָֽם:
3וַיְסִירֵ֥הוּ מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וַיַּֽעֲנשׁ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ מֵאָ֥ה כִכַּר־כֶּ֖סֶף וְכִכַּ֥ר זָהָֽב:
ויסיו: הו מלך מצרים בירושלים מבואר במלכים (שם) היטב ויאסרוהו פרעה נכה ברבלה בארץ חמת:
בירושלים: ממלוך בירושלים:
ויענש את הארץ: ליתן מסים דוגמא וענשו אותו מאה כסף (דברים כ״ב:י״ט):
4וַיַּמְלֵ֨ךְ מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֜יִם אֶת־אֶלְיָקִ֣ים אָחִ֗יו עַל־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיַּסֵּ֥ב אֶת־שְׁמ֖וֹ יְהֽוֹיָקִ֑ים וְאֶת־יֽוֹאָחָ֚ז אָחִיו֙ לָקַ֣ח נְכ֔וֹ וַיְבִיאֵ֖הוּ מִצְרָֽיְמָה:
ויסב את שמו יהויקים: כך דרך המלכים והשרים שמכנים למשרתיהם שם שהם רוצים דוגמא (בראשית מ״א:מ״ה) ויקרא פרעה שם יוסף וגומר וכן (במדבר) ויקרא משה להושע בן נון יהושע וכן (דניאל א׳:ז׳) וישם שר הסריסים שמות וגו' והכל כדי להודיע שהוא מושל בו לכנות לו שם כרצונו:
ויסב את שמו יהויקים: למה קרא שמו יהויקים למעלה מפורש כי לאחר שהרג פרעה יאשיהו המליך מלך והעניש' למס עובד:
5בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֚שׁ שָׁנָה֙ יְהֽוֹיָקִ֣ים בְּמָלְכ֔וֹ וְאַחַ֚ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וַיַּ֣עַשׂ הָרַ֔ע בְּעֵינֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽיו:
6עָלָ֣יו עָלָ֔ה נְבֽוּכַדְנֶאצַּ֖ר מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וַיַּֽאַסְרֵ֙הוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם לְהֹֽלִיכ֖וֹ בָּבֶֽלָה:
עליו עלה נבוכדנאצר: כי לא יכול פרעה לצאת מארצו כמו שכתוב (במלכים ב כ״ד:ז׳) ולא הוסיף עוד מלך מצרים לצאת מארצו כי לקח מלך בבל מנחל מצרים עד נהר פרת כל אשר למלך מצרים שנצח בשנה הרביעית בכרכמיש של נהר פרת כמפורש (בירמיהו מ״ה:א׳):
להוליכו בבלה: ולא הוליכו לאשור אלא בדרך מת והשליך נבלתו וכן ניבא (ירמיהו כ״ב:י״ט) קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלים והיכן קבורת חמור במעי הכלב וכן מוכיח (במלכים ב כ״ד:ו׳) וישכב יהויקים עם אבותיו ולא כתב ויקברהו:
7וּמִכְּלֵי֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה הֵבִ֥יא נְבֽוּכַדְנֶאצַּ֖ר לְבָבֶ֑ל וַיִּתְּנֵ֥ם בְּהֵֽיכָל֖וֹ בְּבָבֶֽל:
ומכלי בית ה': ומקצת כלי בית ה', ועל זה נתנבא ירמיה (כו) כי כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל על הכלים הנותרים וגו' ומקשה בסדר עולם בשנת שלש למלכות יהויקים מלך יהודה ויתן ה' בידו וכאן מוכיח שהיה בי"א למלכות ומה ת"ל בשנת שלש למרדו שנאמר (במלכים ב כ״ד:א׳) ויהי לו יהויקים עבד שלשה שנים וישב וימרוד בו שלשה שנים ובשנת שלשה למרדו עלה עליו והוא שנת שמונה לנבוכדנאצר דאמ' מר שנה ראשונה כבש נינוה שניה כבש יהויקי' ושלש' שנים מרד בו והוא לא מלך כי אם בשנ' ארבע ליהויקים שנ' (ירמיהו כ״ה:א׳) בשנת הרביעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשונה לנבוכדנצר:
8וְיֶתֶר֩ דִּבְרֵ֨י יְהֽוֹיָקִ֜ים וְתֽוֹעֲבוֹתָ֚יו אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ וְהַנִּמְצָ֣א עָלָ֔יו הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר מַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וִֽיהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֛ךְ יְהֽוֹיָכִ֥ין בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו:
ותועבותיו: שבא על אמו:
והנמצא עליו: כתובת קעקע:
9בֶּן־שְׁמוֹנֶ֚ה שָׁנִים֙ יְהֽוֹיָכִ֣ין בְּמָלְכ֔וֹ וּשְׁלֹשָׁ֚ה חֳדָשִׁים֙ וַֽעֲשֶׂ֣רֶת יָמִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה:
10וְלִתְשׁוּבַ֣ת הַשָּׁנָ֗ה שָׁלַח֙ הַמֶּ֣לֶךְ נְבֽוּכַדְנֶאצַּ֔ר וַיְבִאֵ֣הוּ בָבֶ֔לָה עִם־כְּלֵ֖י חֶמְדַּ֣ת בֵּֽית־יְהֹוָ֑ה וַיַּמְלֵךְ֙ אֶת־צִדְקִיָּ֣הוּ אָחִ֔יו עַל־יְהוּדָ֖ה וִירֽוּשָׁלִָֽם:
ולתשובת השנה: שהגלה יהויקים:
עם כלי חמדת בית ה': דברים החמודים אותם לקח והשאר הניח עד גלות צדקיהו אז לקח הכל עמו במ"ב (כד) מפורש שיצא יהויכין מלך יהודה על מלך בבל וגו':
וימלך את צדקיהו אחיו: אחיו של יהויקים וכן (במלכים שם) וימלך מלך בבל את מתניה דודו תחתיו ויסב את שמו צדקיהו דודו של יהויכין:
11בֶּן־עֶשְׂרִ֧ים וְאַחַ֛ת שָׁנָ֖ה צִדְקִיָּ֣הוּ בְמָלְכ֑וֹ וְאַחַ֚ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָֽם:
12וַיַּ֣עַשׂ הָרַ֔ע בְּעֵינֵ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו לֹ֣א נִכְנַ֗ע מִלִּפְנֵ֛י יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא מִפִּ֥י יְהֹוָֽה:
ויעש הרע: מהו הרע שלא נכנע לפני ירמיהו הנביא מפי ה' כמפורש (בירמיהו ל״ח:י״ז) ויאמר ירמיה אל צדקיהו כה אמר ה' אלהי צבאות אלהי ישראל אם יצא תצא וגומר עד דואג אני את היהודים וגומר וחוץ מחטא זה לא חטא אלא בזה שלא שמע לדבר נביא מפי ה' ושעבר על שבועת נבוכדנאצר אבל בתועבותיו והנמצא עליו על יהויקים לא הרע לעשות, מפי ר' אליעזר ב"ר משלם זצ"ל:
13וְ֠גַם בַּמֶּ֚לֶךְ נְבֽוּכַדְנֶאצַּר֙ מָרָ֔ד אֲשֶׁ֥ר הִשְׁבִּיע֖וֹ בֵּֽאלֹהִ֑ים וַיֶּ֚קֶשׁ אֶת־עָרְפּוֹ֙ וַיְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָב֔וֹ מִשּׁ֕וּב אֶל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
אשר השביעו באלהים: כמפורש (ביחזקאל י"ז) אמר נא לבית המרי וגומר וכל הפרשה נאמר על יהויכין וצדקיהו (שם) ויקח מלכה ושריה ויבא אותם אליו בבלה זה יהויכין וסיעתו (שם) ויקח מזרע המלוכה ויכרת אתו ברית זה צדקיהו:
14גַּ֠ם כָּל־שָׂרֵ֨י הַכֹּֽהֲנִ֚ים וְהָעָם֙ הִרְבּ֣וּ לִמְעָל־ (כתיב לִמְעָול) מַ֔עַל כְּכֹ֖ל תֹּֽעֲב֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וַיְטַמְּאוּ֙ אֶת־בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הִקְדִּ֖ישׁ בִּירֽוּשָׁלִָֽם:
גם כל שרי הכהנים: להורות את ישראל כדכתיב (דברים כ״ד:ח׳) ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים לא כהנים הדיוטים למחות אלא שרי הכהנים שהיכולת בידם למחות ולא מיחו:
ויטמאו את בית ה': בשקוציה':
אשר הקדיש בירושלים: לשכן שמו שם לעולם:
15וַיִּשְׁלַ֡ח יְהֹוָה֩ אֱלֹהֵ֨י אֲבֽוֹתֵיהֶ֧ם עֲלֵיהֶ֛ם בְּיַ֥ד מַלְאָכָ֖יו הַשְׁכֵּ֣ם וְשָׁל֑וֹחַ כִּֽי־חָמַ֥ל עַל־עַמּ֖וֹ וְעַל־מְעוֹנֽוֹ:
וישלח ה': כל זה צדק הדין שלא תאמר לא התרה בהם לשוב מדרכיהם הרעה אלא לאלתר ויטרוף לעד אפו לכך נאמר וישלח ה' אלהי אבותיהם עליהם ביד מלאכיו והתרה בהם לשוב מרעתם ולא פעם אחת בשנה או בחודש אלא בכל יום ויום השכם ושלוח:
כי חמל על עמו: ולא חפץ במיתתן:
ועל מעונו: על דירת בית המקדש שאפילו מלך בשר ודם חומל על עמו ועל בית מדורו מלהחריבם:
16וַיִּֽהְי֚וּ מַלְעִיבִים֙ בְּמַלְאֲכֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים וּבוֹזִ֣ים דְּבָרָ֔יו וּמִתַּעְתְּעִ֖ים בִּנְבִאָ֑יו עַ֠ד עֲל֧וֹת חֲמַת־יְהֹוָ֛ה בְּעַמּ֖וֹ עַד־לְאֵ֥ין מַרְפֵּֽא:
ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים: בשלוחי הקדוש ברוך הוא:
17וַיַּ֨עַל עֲלֵיהֶ֜ם אֶת־מֶ֣לֶךְ כַּשְׂדִּ֗ים (כתיב כַּשְׂדִּ֗יים) וַיַּֽהֲרֹ֨ג בַּחֽוּרֵיהֶ֚ם בַּחֶ֙רֶב֙ בְּבֵ֣ית מִקְדָּשָׁ֔ם וְלֹ֥א חָמַ֛ל עַל־בָּח֥וּר וּבְתוּלָ֖ה זָקֵ֣ן וְיָשֵׁ֑שׁ הַכֹּ֖ל נָתַ֥ן בְּיָדֽוֹ:
ויעל עליהם את מלך כשדים: שהם אומה שפלה שנאמר (ישעיה כג) הן כשדים עם לא היה וכאן נתקיים (דברים ל"ב) הם קנאוני בלא אל וגומר עד בגוי נבל אכעיסם:
ויהרוג בחוריהם בחרב בבית מקדשם: והושב להם גמולם שכתוב ויטמאו את בית ה' ונתקיים מה שאמר (יחזקאל ט') והכו אל תחוס עיניכם וגו' עד צאו ויצאו והכו בעיר:
ולא חמל על בחור ובתולה זקן וישש: מה שאין כן מנהג אנשי חיילים כשנוצחים במלחמה והורגי' אנשי המלחמה אבל על זקן בחור ובתולה חומלים ומתמלאים רחמים וגם נבואת משה רבינו נתקיימה (דברים לב) מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה וגומר:
18וְ֠כֹל כְּלֵ֞י בֵּ֚ית הָֽאֱלֹהִים֙ הַגְּדֹלִ֣ים וְהַקְּטַנִּ֔ים וְאֹֽצְרוֹת֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה וְאֹֽצְר֥וֹת הַמֶּ֖לֶךְ וְשָׂרָ֑יו הַכֹּ֖ל הֵבִ֥יא בָבֶֽל:
וכל כלי בית האלהים הגדולים והקטנים: שנותרו מגלות יהויקים ויכניה:
19וַיִּשְׂרְפוּ֙ אֶת־בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים וַֽיְנַתְּצ֔וּ אֵ֖ת חוֹמַ֣ת יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְכָל־אַרְמְנוֹתֶ֙יהָ֙ שָֽׂרְפ֣וּ בָאֵ֔שׁ וְכָל־כְּלֵ֥י מַֽחֲמַדֶּ֖יהָ לְהַשְׁחִֽית:
20וַיֶּ֛גֶל הַשְּׁאֵרִ֥ית מִן־הַחֶ֖רֶב אֶל־בָּבֶ֑ל וַיִּֽהְיוּ־ל֚וֹ וּלְבָנָיו֙ לַֽעֲבָדִ֔ים עַד־מְלֹ֖ךְ מַלְכ֥וּת פָּרָֽס:
ויהיו לו ולבניו לעבדים עד מלוך מלכות פרס: ולמה עד מלכות פרס כי עד מלכות פרס עד אותו הזמן לא נתפייסה הארץ את שבתותי' והוא שכתוב (ויקרא כו) כל ימי השמה תשבות:
21לְמַלֹּ֚אות דְּבַר־יְהֹוָה֙ בְּפִ֣י יִרְמְיָ֔הוּ עַד־רָֽצְתָ֥ה הָאָ֖רֶץ אֶת־שַׁבְּתוֹתֶ֑יהָ כָּל־יְמֵ֚י הָשַּׁמָּה֙ שָׁבָ֔תָה לְמַלֹּ֖אות שִׁבְעִ֥ים שָׁנָֽה:
עד רצתה הארץ את שבתותיה: תרצה, כי קודם לכן לא רצתה הארץ שבתותיה:
כל ימי השמה שבתה למלאת שבעים שנה: של שמיטה ויובל שבטלו ישראל בארץ וכנגדן גלו שבעים שנה אותן שבעים שבתה ארץ ישראל שנים שהכעיסו ישראל בארצם ארבע מאות ושלשים שנה מהם ג' מאות ותשעים משנכנסו לארץ עד שגלו ממנה עשרת השבטים ואתה מוצא אותם מפורשים מאתים וארבעים ושלשה משמלך ירבעם עד שהגלה הושע בן אלה ובימי שפוט השופטים שהכעיסו קי"א שנים והשאר סתומים הוא שנא' (ביתזקאל ד') ואתה שכב על צדך השמאלי ושמת את עון בית ישראל וגו' שלש מאות ותשעים יום וגו' וכלית את אלה ושכבת על צדך הימני שנית ונשאת את עון בית יהודה ארבעים יום יום לשנה מלמד שחטאו בית יהודה משגלו עשרת השבטים עד שחרבה ירושלים ארבעים שנה כיצד עשרים ושתים של מנשה כדכתיב (מלכים ב כ״א:ג׳) ככל אשר עשה אחאב ואחאב מלך כ"ב שנים ול"ג עשה תשובה הרי נ"ה מלך, ושתים דאמון וי"א דיהויקים הרי ל"ה שנה ונבואה זו נאמרה ליחזקאל בשנה החמישית לצדקיהו הרי ארבעים סך כולם מישראל ויהודה ארבע מאות ושלשים הרי לארבע מאות שנה ס"ד שמיטין ויובלות ל"ה שנים הרי ה' שמיטין הרי ס"ט ושנת היובל האחרונה נחשבה להם לעון שהרי בעונם גלו ממנה הרי שבעים שנה מקודשים של שמיטה שלא שמטום ישראל לפיכך גלו שבעים שנה לקיים מה שנאמר (ויקרא כ"ז) אז תרצה הארץ את שבתותיה כך מפורש בסדר עולם וכאן מסיים בזה דברי הימים לפי שאמר למלאות שבעים שנה הוצרך לומר כאן פסוקים אלו ושל עזרא (תחלתו) להודיענו כשכלו אותן שבעים שנה היאך חזר הגלגל שחזרו לארצם לכך הוצרך לומר כאן בשנת אחת לכורש מלך פרס עד מי בכם מכל עמו ויעל ולכך נוספת וי"ו זו של ובשנת לפי שספר דניאל מפסיק בנתים שהרי ספר עזרא משוך וסדור אחר ספר דניאל וכך וי"ו מוסב מזה לזה:
22וּבִשְׁנַ֣ת אַחַ֗ת לְכ֙וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס לִכְל֥וֹת דְּבַר־יְהֹוָ֖ה בְּפִ֣י יִרְמְיָ֑הוּ הֵעִ֣יר יְהֹוָ֗ה אֶת־ר֙וּחַ֙ כּ֣וֹרֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרַ֔ס וַיַּֽעֲבֶר־קוֹל֙ בְּכָל־מַלְכוּת֔וֹ וְגַם־בְּמִכְתָּ֖ב לֵאמֹֽר:
את רוח כורש: רצונו:
ויעבר קול: כרוז הכריז לכל בני מלכותו:
וגם במכתב: שלח לכל בני מלכותו לאמר:
23כֹּֽה־אָמַ֞ר כּ֣וֹרֶשׁ| מֶ֣לֶךְ פָּרַ֗ס כָּל־מַמְלְכ֚וֹת הָאָ֙רֶץ֙ נָ֣תַן לִ֗י יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְהֽוּא־פָקַ֚ד עָלַי֙ לִבְנֽוֹת־ל֣וֹ בַ֔יִת בִּירֽוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֣ר בִּֽיהוּדָ֑ה מִֽי־בָכֶ֣ם מִכָּל־עַמּ֗וֹ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהָ֛יו עִמּ֖וֹ וְיָֽעַל:
כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ: שאני מושל מלך על כל ממלכות:
והוא פקד עלי: והוא צוה עלי על ידי ישעיה לבנות לו בית בירושלים שנאמר (ישעיהו מ״ד:כ״ח) האומר לכורש רועי וגו', כה אמר ה' למשיחו לכורש (שם מ"ה) וכבר נאמרה לו נבואה זו של ישעיהו:
אשר ביהודה: ירושלים במדינות יהודה:
מי בכם מכל עמו ה' אלהיו עמו ויעל: כך היה הכרוז על המדינות מי בכל עמו של הקב"ה יבוא לבנות ביתו אשר בירושלים:
ויעל: ויהי הקב"ה בעזרו ובעזרתינו: