פרק י

1וּבְכָל־זֹ֕את אֲנַ֛חְנוּ כֹּֽרְתִ֥ים אֲמָנָ֖ה וְכֹֽתְבִ֑ים וְעַל֙ הֶֽחָת֔וּם שָׂרֵ֥ינוּ לְוִיֵּ֖נוּ כֹּֽהֲנֵֽינוּ:

ובכל זאת. ובכל הרעה הזאת הבאה עלינו אנחנו כורתים אמנה להקב"ה להאמין ולבטוח בו:

וכותבים. ואנחנו כותבים בספר לקבל מלכותו עלינו למען תהיה לנו לעדות:

ועל החתום. שרוב גדולים וחשובים שבנו חתומים על ספר קבלת המצות להיות לנו לעדות:

2וְעַ֖ל הַֽחֲתוּמִ֑ים נְחֶמְיָ֧ה הַתִּרְשָׁ֛תָא בֶּן־חֲכַלְיָ֖ה וְצִדְקִיָּֽה:

ועל החתומים. עתה מונה והולך החתומים בספר לעדות קבול המצות:

נחמיה התרשתא. שם אחד הוא וזהו שפירשתי (עזרא ב') דהתרשתא הוא נחמיה ולמה נקרא שמו התרשתא שהתירו לו חכמים לשתות יין נסך לפי שהיה משקה למלך:

3שְׂרָיָ֥ה עֲזַרְיָ֖ה יִרְמְיָֽה:

4פַּשְׁח֥וּר אֲמַרְיָ֖ה מַלְכִּיָּֽה:

5חַטּ֥וּשׁ שְׁבַנְיָ֖ה מַלּֽוּךְ:

6חָרִ֥ם מְרֵמ֖וֹת עֹֽבַדְיָֽה:

7דָּֽנִיֵּ֥אל גִּנְּת֖וֹן בָּרֽוּךְ:

8מְשֻׁלָּ֥ם אֲבִיָּ֖ה מִיָּמִֽן:

9מַֽעַזְיָ֥ה בִלְגַּ֖י שְׁמַֽעְיָ֑ה אֵ֖לֶּה הַכֹּֽהֲנִֽים:

10וְהַֽלְוִיִּ֑ם וְיֵשׁ֙וּעַ֙ בֶּן־אֲזַנְיָ֔ה בִּנּ֕וּי מִבְּנֵ֥י חֵֽנָדָ֖ד קַדְמִיאֵֽל:

11וַֽאֲחֵיהֶ֑ם שְׁבַנְיָ֧ה הֽוֹדִיָּ֛ה קְלִיטָ֖א פְּלָאיָ֥ה חָנָֽן:

12מִיכָ֥א רְח֖וֹב חֲשַׁבְיָֽה:

13זַכּ֥וּר שֵֽׁרֵבְיָ֖ה שְׁבַנְיָֽה:

14הֽוֹדִיָּ֥ה בָנִ֖י בְּנִֽינוּ:

15רָאשֵׁ֖י הָעָ֑ם פַּרְעֹשׁ֙ פַּחַ֣ת מוֹאָ֔ב עֵילָ֥ם זַתּ֖וּא בָּנִֽי:

16בֻּנִּ֥י עַזְגָּ֖ד בֵּבָֽי:

17אֲדֹֽנִיָּ֥ה בִגְוַ֖י עָדִֽין:

18אָטֵ֥ר חִזְקִיָּ֖ה עַזּֽוּר:

19הֽוֹדִיָּ֥ה חָשֻׁ֖ם בֵּצָֽי:

20חָרִ֥יף עֲנָת֖וֹת נֵיבָֽי (כתיב נֵובָֽי) :

21מַגְפִּיעָ֥שׁ מְשֻׁלָּ֖ם חֵזִֽיר:

22מְשֵֽׁיזַבְאֵ֥ל צָד֖וֹק יַדּֽוּעַ:

23פְּלַטְיָ֥ה חָנָ֖ן עֲנָיָֽה:

24הוֹשֵׁ֥עַ חֲנַנְיָ֖ה חַשּֽׁוּב:

25הַלּוֹחֵ֥שׁ פִּלְחָ֖א שׁוֹבֵֽק:

26רְח֥וּם חֲשַׁבְנָ֖ה מַֽעֲשֵׂיָֽה:

27וַֽאֲחִיָּ֥ה חָנָ֖ן עָנָֽן:

28מַלּ֥וּךְ חָרִ֖ם בַּֽעֲנָֽה:

29וּשְׁאָ֣ר הָעָ֡ם הַכֹּֽהֲנִ֣ים הַ֠לְוִיִּם הַשּֽׁוֹעֲרִ֨ים הַֽמְשֹֽׁרְרִ֜ים הַנְּתִינִ֗ים וְכָל־הַנִּבְדָּ֞ל מֵֽעַמֵּ֚י הָֽאֲרָצוֹת֙ אֶל־תּוֹרַ֣ת הָֽאֱלֹהִ֔ים נְשֵׁיהֶ֖ם בְּנֵיהֶ֣ם וּבְנֹתֵיהֶ֑ם כֹּ֖ל יוֹדֵ֥עַ מֵבִֽין:

וכל הנבדל. הם הגרים שנבדלו מתורת העכו"ם להיות דבוקים ומחוברים אל תורתו של הקדוש ברוך הוא ולשמור מצותיו:

30מַֽחֲזִיקִ֣ים עַל־אֲחֵיהֶם֘ אַדִּֽירֵיהֶם֒ וּבָאִ֞ים בְּאָלָ֣ה וּבִשְׁבוּעָ֗ה לָלֶ֙כֶת֙ בְּתוֹרַ֣ת הָֽאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֣ר נִתְּנָ֔ה בְּיַ֖ד מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד־הָֽאֱלֹהִ֑ים וְלִשְׁמ֣וֹר וְלַֽעֲשׂ֗וֹת אֶת־כָּל־מִצְו‍ֹת֙ יְהֹוָ֣ה אֲדֹנֵ֔ינוּ וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְחֻקָּֽיו:

על אחיהם. עם אחיהם:

אדיריהם. גדולים שבהם:

31וַֽאֲשֶׁ֛ר לֹֽא־נִתֵּ֥ן בְּנֹתֵ֖ינוּ לְעַמֵּ֣י הָאָ֑רֶץ וְאֶת־בְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם לֹ֥א נִקַּ֖ח לְבָנֵֽינוּ:

32וְעַמֵּ֣י הָאָ֡רֶץ הַֽמְבִיאִים֩ אֶת־הַמַּקָּח֨וֹת וְכָל־שֶׁ֜בֶר בְּי֚וֹם הַשַּׁבָּת֙ לִמְכּ֔וֹר לֹֽא־נִקַּ֥ח מֵהֶ֛ם בַּשַּׁבָּ֖ת וּבְי֣וֹם קֹ֑דֶשׁ וְנִטֹּ֛שׁ אֶת־הַשָּׁנָ֥ה הַשְּׁבִיעִ֖ית וּמַשָּׁ֥א כָל־יָֽד:

המקחות. הסחורות:

שבר. תבואה כמו בשבר אשר הם שוברים (בראשית מ"ו):

וביום קדש. של י"ט:

ונטוש את השנה השביעית. כענין שנאמר והשביעית תשמטנה ונטשתה (שמות כג):

ומשא כל יד. השמטת מלוה בשביעית:

33וְהֶֽעֱמַ֚דְנוּ עָלֵ֙ינוּ֙ מִצְו‍ֹ֔ת לָתֵ֥ת עָלֵ֛ינוּ שְׁלִישִׁ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בַּשָּׁנָ֑ה לַֽעֲבֹדַ֖ת בֵּ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ:

34לְלֶ֣חֶם הַמַּֽעֲרֶ֡כֶת וּמִנְחַ֣ת הַתָּמִ֣יד וּלְעוֹלַ֣ת הַ֠תָּמִיד הַשַּׁבָּת֨וֹת הֶֽחֳדָשִׁ֜ים לַמּֽוֹעֲדִ֗ים וְלַקֳּדָשִׁים֙ וְלַ֣חַטָּא֔וֹת לְכַפֵּ֖ר עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְכֹ֖ל מְלֶ֥אכֶת בֵּֽית־אֱלֹהֵֽינוּ:

וכל מלאכת בית אלהינו. לעשות מן הכסף:

35וְהַגֹּרָל֨וֹת הִפַּ֜לְנוּ עַל־קֻרְבַּ֣ן הָֽעֵצִ֗ים הַכֹּֽהֲנִ֣ים הַֽלְוִיִּם֘ וְהָעָם֒ לְ֠הָבִיא לְבֵֽ֨ית אֱלֹהֵ֧ינוּ לְבֵֽית־אֲבֹתֵ֛ינוּ לְעִתִּ֥ים מְזֻמָּנִ֖ים שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֑ה לְבַעֵ֗ר עַל־מִזְבַּח֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ כַּכָּת֖וּב בַּתּוֹרָֽה:

הפלנו. כמה יביא כל אחד:

קרבן העצים. תקרובת של עצי המערכה למזבח:

לבית אבותינו. שהיא בית קדושת אבותינו:

36וּלְהָבִ֞יא אֶת־בִּכּוּרֵ֣י אַדְמָתֵ֗נוּ וּבִכּוּרֵ֛י כָּל־פְּרִ֥י כָל־עֵ֖ץ שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֑ה לְבֵ֖ית יְהֹוָֽה:

ובכורי כל פרי כל עץ. בכורי של כל פרי האילן הם מדברי חכמים:

37וְאֶת־בְּכֹר֚וֹת בָּנֵ֙ינוּ֙ וּבְהֶמְתֵּ֔נוּ כַּכָּת֖וּב בַּתּוֹרָ֑ה וְאֶת־בְּכוֹרֵ֨י בְקָרֵ֜ינוּ וְצֹאנֵ֗ינוּ לְהָבִיא֙ לְבֵ֣ית אֱלֹהֵ֔ינוּ לַכֹּֽ֣הֲנִ֔ים הַֽמְשָׁרְתִ֖ים בְּבֵ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ:

38וְאֶת־רֵאשִׁ֣ית עֲרִֽיסֹתֵ֣ינוּ וּ֠תְרֽוּמֹתֵינוּ וּפְרִ֨י כָל־עֵ֜ץ תִּיר֣וֹשׁ וְיִצְהָ֗ר נָבִ֚יא לַכֹּֽהֲנִים֙ אֶל־לִשְׁכ֣וֹת בֵּית־אֱלֹהֵ֔ינוּ וּמַעְשַׂ֥ר אַדְמָתֵ֖נוּ לַֽלְוִיִּ֑ם וְהֵם֙ הַֽלְוִיִּ֔ם הַֽמְעַשְׂרִ֔ים בְּכֹ֖ל עָרֵ֥י עֲבֹֽדָתֵֽנוּ:

נביא לכהנים אל לשכות. כי שם היו רגילים:

המעשרים בכל ערי עבודתנו. שנוטלים מעשרותיה' בכל ערי ישראל:

39וְהָיָ֨ה הַכֹּהֵ֧ן בֶּֽן־אַֽהֲרֹ֛ן עִם־הַֽלְוִיִּ֖ם בַּעְשֵׂ֣ר הַֽלְוִיִּ֑ם וְהַֽלְוִיִּ֞ם יַֽעֲל֨וּ אֶת־מַֽעֲשַׂ֚ר הַמַּֽעֲשֵׂר֙ לְבֵ֣ית אֱלֹהֵ֔ינוּ אֶל־הַלְּשָׁכ֖וֹת לְבֵ֥ית הָאוֹצָֽר:

בעשר. ל' בעשור:

את מעשר המעשר. שהיו הלוים מעשרים מעשר מן המעשר ומביאים אותו לכהנים שלא היו עוזבים את בית המקדש:

40כִּ֣י אֶל־הַ֠לְּשָׁכוֹת יָבִ֨יאוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבְנֵ֣י הַלֵּוִ֗י אֶת־תְּרוּמַ֣ת הַדָּגָן֘ הַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָר֒ וְשָׁם֙ כְּלֵ֣י הַמִּקְדָּ֔שׁ וְהַכֹּֽהֲנִים֙ הַֽמְשָׁ֣רְתִ֔ים וְהַשּֽׁוֹעֲרִ֖ים וְהַֽמְשֹֽׁרְרִ֑ים וְלֹ֥א נַֽעֲזֹ֖ב אֶת־בֵּ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ: