פרק ט

1וּבְיוֹם֩ עֶשְׂרִ֨ים וְאַרְבָּעָ֜ה לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֗ה נֶֽאֶסְפ֚וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּצ֣וֹם וּבְשַׂקִּ֔ים וַֽאֲדָמָ֖ה עֲלֵיהֶֽם:

ואדמה עליהם. העלו עפר על ראשם:

2וַיִּבָּֽדְלוּ֙ זֶ֣רַע יִשְׂרָאֵ֔ל מִכֹּ֖ל בְּנֵ֣י נֵכָ֑ר וַיַּֽעַמְד֗וּ וַיִּתְוַדּוּ֙ עַל־חַטֹּ֣אתֵיהֶ֔ם וַֽעֲו‍ֹנ֖וֹת אֲבֹֽתֵיהֶֽם:

מכל בני נכר. ומנשיהם של העכו"ם כמו שנאמר למעלה:

3וַיָּק֙וּמוּ֙ עַל־עָמְדָ֔ם וַיִּקְרְא֗וּ בְּסֵ֨פֶר תּוֹרַ֧ת יְהֹוָ֛ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם רְבִעִ֣ית הַיּ֑וֹם וּרְבִעִית֙ מִתְוַדִּ֣ים וּמִֽשְׁתַּֽחֲוִ֔ים לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹֽהֵיהֶֽם:

4וַיָּ֜קָם עַל־מַֽעֲלֵ֣ה הַֽלְוִיִּ֗ם יֵשׁ֨וּעַ וּבָנִ֜י קַדְמִיאֵ֧ל שְׁבַנְיָ֛ה בֻּנִּ֥י שֵֽׁרֵבְיָ֖ה בָּנִ֣י כְנָ֑נִי וַיִּזְעֲקוּ֙ בְּק֣וֹל גָּד֔וֹל אֶל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹֽהֵיהֶֽם:

על מעלה הלוים. מעלות היו שם שהלוים עומדים שם עליהם בשעה שאמרו שירה:

5וַיֹּֽאמְר֣וּ הַֽלְוִיִּ֡ם יֵשׁ֣וּעַ וְ֠קַדְמִיאֵל בָּנִ֨י חֲשַׁבְנְיָ֜ה שֵֽׁרֵבְיָ֚ה הֽוֹדִיָּה֙ שְׁבַנְיָ֣ה פְתַחְיָ֔ה ק֗וּמוּ בָּֽרְכוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם מִן־הָֽעוֹלָ֖ם עַד־הָֽעוֹלָ֑ם וִיבָֽרְכוּ֙ שֵׁ֣ם כְּבֹדֶ֔ךָ וּמְרוֹמַ֥ם עַל־כָּל־בְּרָכָ֖ה וּתְהִלָּֽה:

מן העולם ועד העולם. מתחלת העולם ועד תכליתו יהי ברוך:

ויברכו שם כבודך. עכשיו דברו הלוים כלפי שכינה בתפלה ויברכו שם כבודך כי הוא גדול ומרומם על כל ברכה ותהלה כי כל הברכות ותהלות שלו הם ד"א ומרומם על כל ברכה ותהלה שאין בריה יכולה לברכו ולהללו כפי גדלו ורוממותו שהוא מרומם ונשא יותר מה שאין הפה יכולה לדבר:

6אַתָּה־ה֣וּא יְהֹוָה֘ לְבַדֶּךָ֒ אַתָּ֣ה (כתיב אַתָּ֣) עָשִׂ֡יתָ אֶת־הַשָּׁמַיִם֩ שְׁמֵ֨י הַשָּׁמַ֜יִם וְכָל־צְבָאָ֗ם הָאָ֜רֶץ וְכָל־אֲשֶׁ֚ר עָלֶ֙יהָ֙ הַיַּמִּים֙ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר בָּהֶ֔ם וְאַתָּ֖ה מְחַיֶּ֣ה אֶת־כֻּלָּ֑ם וּצְבָ֥א הַשָּׁמַ֖יִם לְךָ֥ מִשְׁתַּֽחֲוִֽים:

7אַתָּה־הוּא֙ יְהֹוָ֣ה הָֽאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֚ר בָּחַ֙רְתָּ֙ בְּאַבְרָ֔ם וְהֽוֹצֵאת֖וֹ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֑ים וְשַׂ֥מְתָּ שְּׁמ֖וֹ אַבְרָהָֽם:

ושמת. טעמו למעלה בשי"ן לפי שמשמעותו בלשון עבר:

8וּמָצָ֣אתָ אֶת־לְבָבוֹ֘ נֶֽאֱמָ֣ן לְפָנֶיךָ֒ וְכָר֨וֹת עִמּ֜וֹ הַבְּרִ֗ית לָתֵ֡ת אֶת־אֶרֶץ֩ הַכְּנַֽעֲנִ֨י הַחִתִּ֜י הָֽאֱמֹרִ֧י וְהַפְּרִזִּ֛י וְהַיְבוּסִ֥י וְהַגִּרְגָּשִׁ֖י לָתֵ֣ת לְזַרְע֑וֹ וַתָּ֙קֶם֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ כִּ֥י צַדִּ֖יק אָֽתָּה:

וכרות עמו. לשון פעול:

9וַתֵּ֛רֶא אֶת־עֳנִ֥י אֲבֹתֵ֖ינוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־זַֽעֲקָתָ֥ם שָׁמַ֖עְתָּ עַל־יַם־סֽוּף:

10וַתִּתֵּ֩ן אֹתֹ֨ת וּמֹֽפְתִ֜ים בְּפַרְעֹ֚ה וּבְכָל־עֲבָדָיו֙ וּבְכָל־עַ֣ם אַרְצ֔וֹ כִּ֣י יָדַ֔עְתָּ כִּ֥י הֵזִ֖ידוּ עֲלֵיהֶ֑ם וַתַּֽעַשׂ־לְךָ֥ שֵׁ֖ם כְּהַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:

כי הזידו. כי הרשיעו עליהם כמו כי בדבר אשר זדו עליהם (שמות י״ח:י״א):

שם. רצון בלע"ז:

11וְהַיָּם֙ בָּקַ֣עְתָּ לִפְנֵיהֶ֔ם וַיַּֽעַבְר֥וּ בְתוֹךְ־הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָׁ֑ה וְאֶת־רֹ֨דְפֵיהֶ֜ם הִשְׁלַ֧כְתָּ בִמְצוֹלֹ֛ת כְּמוֹ־אֶ֖בֶן בְּמַ֥יִם עַזִּֽים:

12וּבְעַמּ֣וּד עָנָ֔ן הִנְחִיתָ֖ם יוֹמָ֑ם וּבְעַמּ֥וּד אֵשׁ֙ לַ֔יְלָה לְהָאִ֣יר לָהֶ֔ם אֶת־הַדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר יֵֽלְכוּ־בָֽהּ:

יומם. בכל יום ויום:

13וְעַ֚ל הַר־סִינַי֙ יָרַ֔דְתָּ וְדַבֵּ֥ר עִמָּהֶ֖ם מִשָּׁמָ֑יִם וַתִּתֵּ֨ן לָהֶ֜ם מִשְׁפָּטִ֚ים יְשָׁרִים֙ וְתוֹר֣וֹת אֱמֶ֔ת חֻקִּ֥ים וּמִצְו‍ֹ֖ת טוֹבִֽים:

ודבר. כמו ולדבר כמו שנאמר מן השמים השמיעך את קולו ליסרך (דברים ד׳:ל״ו):

14וְאֶת־שַׁבַּ֥ת קָדְשְׁךָ֖ הוֹדַ֣עְתָּ לָהֶ֑ם וּמִצְו֚וֹת וְחֻקִּים֙ וְתוֹרָ֔ה צִוִּ֣יתָ לָהֶ֔ם בְּיַ֖ד מֹשֶׁ֥ה עַבְדֶּֽךָ:

15וְ֠לֶחֶם מִשָּׁמַ֜יִם נָתַ֚תָּה לָהֶם֙ לִרְעָבָ֔ם וּמַ֗יִם מִסֶּ֛לַע הוֹצֵ֥אתָ לָהֶ֖ם לִצְמָאָ֑ם וַתֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם לָבוֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נָשָׂ֥אתָ אֶת־יָֽדְךָ֖ לָתֵ֥ת לָהֶֽם:

לרעבם. מן רעב יאמר לרעבם כמו מן צמא לצמאם:

אשר נשאת את ידך. בשבועה כמו אשר נשאתי את ידי לתת אותה (שמות ו׳:ח׳):

16וְהֵ֥ם וַֽאֲבֹתֵ֖ינוּ הֵזִ֑ידוּ וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עָרְפָּ֔ם וְלֹ֥א שָֽׁמְע֖וּ אֶל־מִצְו‍ֹתֶֽיךָ:

17וַיְמָֽאֲנ֣וּ לִשְׁמֹ֗עַ וְלֹא־זָֽכְר֚וּ נִפְלְאֹתֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֣יתָ עִמָּהֶ֔ם וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עָרְפָּ֔ם וַיִּתְּנוּ־רֹ֛אשׁ לָשׁ֥וּב לְעַבְדֻּתָ֖ם בְּמִרְיָ֑ם וְאַתָּה֩ אֱל֨וֹהַּ סְלִיח֜וֹת חַנּ֧וּן וְרַח֛וּם אֶֽרֶךְ־אַפַּ֥יִם וְרַב־חֶ֖סֶד (כתיב וחֶ֖סֶד) וְלֹ֥א עֲזַבְתָּֽם:

במרים. בשביל מרי שלהם:

18אַ֗ף כִּֽי־עָשׂ֚וּ לָהֶם֙ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ זֶ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֶלְךָ֖ מִמִּצְרָ֑יִם וַיַּֽעֲשׂ֔וּ נֶאָצ֖וֹת גְּדֹלֽוֹת:

19וְאַתָּה֙ בְּרַֽחֲמֶ֣יךָ הָֽרַבִּ֔ים לֹ֥א עֲזַבְתָּ֖ם בַּמִּדְבָּ֑ר אֶת־עַמּ֣וּד הֶֽ֠עָנָן לֹא־סָ֨ר מֵֽעֲלֵיהֶ֚ם בְּיוֹמָם֙ לְהַנְחֹתָ֣ם בְּהַדֶּ֔רֶךְ וְאֶת־עַמּ֨וּד הָאֵ֚שׁ בְּלַ֙יְלָה֙ לְהָאִ֣יר לָהֶ֔ם וְאֶת־הַדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר יֵֽלְכוּ־בָֽהּ:

בהדרך. כמו בדרך:

20וְרֽוּחֲךָ֨ הַטּוֹבָ֔ה נָתַ֖תָּ לְהַשְׂכִּילָ֑ם וּמַנְךָ֙ לֹֽא־מָנַ֣עְתָּ מִפִּיהֶ֔ם וּמַ֛יִם נָתַ֥תָּה לָהֶ֖ם לִצְמָאָֽם:

21וְאַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֛ה כִּלְכַּלְתָּ֥ם בַּמִּדְבָּ֖ר לֹ֣א חָסֵ֑רוּ שַׁלְמֹֽתֵיהֶם֙ לֹ֣א בָל֔וּ וְרַגְלֵיהֶ֖ם לֹ֥א בָצֵֽקוּ:

22וַתִּתֵּ֨ן לָהֶ֚ם מַמְלָכוֹת֙ וַֽעֲמָמִ֔ים וַתַּחְלְקֵ֖ם לְפֵאָ֑ה וַיִּֽירְשׁ֞וּ אֶת־אֶ֣רֶץ סִיח֔וֹן וְאֶת־אֶ֙רֶץ֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן וְאֶת־אֶ֖רֶץ ע֥וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָֽׁן:

לפאה. כמו להיות לצד זוית אחת מוחלקים בלי להתערב עם גויי הארצות:

23וּבְנֵיהֶ֣ם הִרְבִּ֔יתָ כְּכֹֽכְבֵ֖י הַשָּׁמָ֑יִם וַתְּבִיאֵם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־אָמַ֥רְתָּ לַֽאֲבֹֽתֵיהֶ֖ם לָב֥וֹא לָרָֽשֶׁת:

24וַיָּבֹ֚אוּ הַבָּנִים֙ וַיִּֽירְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ וַתַּכְנַ֨ע לִפְנֵיהֶ֜ם אֶת־יֹֽשְׁבֵ֚י הָאָ֙רֶץ֙ הַכְּנַֽ֣עֲנִ֔ים וַֽתִּתְּנֵ֖ם בְּיָדָ֑ם וְאֶת־מַלְכֵיהֶם֙ וְאֶת־עַמְמֵ֣י הָאָ֔רֶץ לַֽעֲשׂ֥וֹת בָּהֶ֖ם כִּרְצוֹנָֽם:

ותכנע. והכנעת:

25וַיִּלְכְּד֞וּ עָרִ֣ים בְּצֻרֹת֘ וַֽאֲדָמָ֣ה שְׁמֵנָה֒ וַיִּֽירְשׁ֡וּ בָּתִּ֣ים מְלֵאִֽים־כָּל־ט֠וּב בֹּר֨וֹת חֲצוּבִ֜ים כְּרָמִ֧ים וְזֵיתִ֛ים וְעֵ֥ץ מַֽאֲכָ֖ל לָרֹ֑ב וַיֹּֽאכְל֚וּ וַיִּשְׂבְּעוּ֙ וַיַּשְׁמִ֔ינוּ וַיִּתְעַדְּנ֖וּ בְּטֽוּבְךָ֥ הַגָּדֽוֹל:

26וַיַּמְר֨וּ וַיִּמְרְד֜וּ בָּ֗ךְ וַיַּשְׁלִ֚כוּ אֶת־תּוֹרָֽתְךָ֙ אַֽחֲרֵ֣י גַוָּ֔ם וְאֶת־נְבִיאֶ֣יךָ הָרָ֔גוּ אֲשֶׁר־הֵעִ֥ידוּ בָ֖ם לַֽהֲשִׁיבָ֣ם אֵלֶ֑יךָ וַיַּֽעֲשׂ֔וּ נֶאָצ֖וֹת גְּדוֹלֹֽת:

27וַתִּתְּנֵם֙ בְּיַ֣ד צָֽרֵיהֶ֔ם וַיָּצֵ֖רוּ לָהֶ֑ם וּבְעֵ֚ת צָרָתָם֙ יִצְעֲק֣וּ אֵלֶ֔יךָ וְאַתָּה֙ מִשָּׁמַ֣יִם תִּשְׁמָ֔ע וּכְרַֽחֲמֶ֣יךָ הָֽרַבִּ֔ים תִּתֵּ֚ן לָהֶם֙ מֽוֹשִׁיעִ֔ים וְיֽוֹשִׁיע֖וּם מִיַּ֥ד צָרֵיהֶֽם:

ואתה משמים תשמע. היית שומע:

28וּכְנ֣וֹחַ לָהֶ֔ם יָשׁ֕וּבוּ לַֽעֲשׂ֥וֹת רַ֖ע לְפָנֶ֑יךָ וַתַּֽעַזְבֵ֞ם בְּיַ֚ד אֹֽיְבֵיהֶם֙ וַיִּרְדּ֣וּ בָהֶ֔ם וַיָּשׁ֙וּבוּ֙ וַיִּזְעָק֔וּךָ וְאַתָּ֞ה מִשָּׁמַ֧יִם תִּשְׁמַ֛ע וְתַצִּילֵ֥ם כְּֽרַֽחֲמֶ֖יךָ רַבּ֥וֹת עִתִּֽים:

29וַתָּ֨עַד בָּהֶ֜ם לַֽהֲשִׁיבָ֣ם אֶל־תּֽוֹרָתֶ֗ךָ וְהֵ֨מָּה הֵזִ֜ידוּ וְלֹֽא־שָׁמְע֚וּ לְמִצְו‍ֹתֶ֙יךָ֙ וּבְמִשְׁפָּטֶ֣יךָ חָֽטְאוּ־בָ֔ם אֲשֶׁר־יַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֖ם וְחָיָ֣ה בָהֶ֑ם וַיִּתְּנ֚וּ כָתֵף֙ סוֹרֶ֔רֶת וְעָרְפָּ֥ם הִקְשׁ֖וּ וְלֹ֥א שָׁמֵֽעוּ:

30וַתִּמְשֹׁ֚ךְ עֲלֵיהֶם֙ שָׁנִ֣ים רַבּ֔וֹת וַתָּ֨עַד בָּ֧ם בְּרֽוּחֲךָ֛ בְּיַד־נְבִיאֶ֖יךָ וְלֹ֣א הֶֽאֱזִ֑ינוּ וַתִּ֨תְּנֵ֔ם בְּיַ֖ד עַמֵּ֥י הָֽאֲרָצֹֽת:

ותמשוך עליהם. משכת עליהם רחמים שלא להשחיתם:

31וּבְרַֽחֲמֶ֧יךָ הָרַבִּ֛ים לֹֽא־עֲשִׂיתָ֥ם כָּלָ֖ה וְלֹ֣א עֲזַבְתָּ֑ם כִּ֛י אֵֽל־חַנּ֥וּן וְרַח֖וּם אָֽתָּה:

32וְעַתָּ֣ה אֱ֠לֹהֵינוּ הָאֵ֨ל הַגָּד֜וֹל הַגִּבּ֣וֹר וְהַנּוֹרָא֘ שׁוֹמֵ֣ר הַבְּרִ֣ית וְהַחֶסֶד֒ אַל־יִמְעַ֣ט לְפָנֶ֡יךָ אֵ֣ת כָּל־הַתְּלָאָ֣ה אֲשֶׁר־מְ֠צָאַתְנוּ לִמְלָכֵ֨ינוּ לְשָׂרֵ֧ינוּ וּלְכֹֽהֲנֵ֛ינוּ וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ וְלַֽאֲבֹתֵ֖ינוּ וּלְכָל־עַמֶּ֑ךָ מִימֵי֙ מַלְכֵ֣י אַשּׁ֔וּר עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:

33וְאַתָּ֣ה צַדִּ֔יק עַ֖ל כָּל־הַבָּ֣א עָלֵ֑ינוּ כִּֽי־אֱמֶ֥ת עָשִׂ֖יתָ וַֽאֲנַ֥חְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ:

על כל הבא. על כל מעשה יסוריך הרעים אשר באו עלינו:

34וְאֶת־מְלָכֵ֚ינוּ שָׂרֵ֙ינוּ֙ כֹּֽהֲנֵ֣ינוּ וַֽאֲבֹתֵ֔ינוּ לֹ֥א עָשׂ֖וּ תּֽוֹרָתֶ֑ךָ וְלֹ֚א הִקְשִׁ֙יבוּ֙ אֶל־מִצְו‍ֹתֶ֔יךָ וּלְעֵ֣דְו‍ֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר הַֽעִידֹ֖תָ בָּהֶֽם:

35וְהֵ֣ם בְּ֠מַלְכוּתָם וּבְטֽוּבְךָ֨ הָרָ֜ב אֲשֶׁר־נָתַ֣תָּ לָהֶ֗ם וּבְאֶ֨רֶץ הָֽרְחָבָ֧ה וְהַשְּׁמֵנָ֛ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּ לִפְנֵיהֶ֖ם לֹ֣א עֲבָד֑וּךָ וְלֹא־שָׁ֕בוּ מִמַּֽעַלְלֵיהֶ֖ם הָֽרָעִֽים:

36הִנֵּ֛ה אֲנַ֥חְנוּ הַיּ֖וֹם עֲבָדִ֑ים וְהָאָ֜רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֣תָּה לַֽאֲבֹתֵ֗ינוּ לֶֽאֱכֹ֚ל אֶת־פִּרְיָהּ֙ וְאֶת־טוּבָ֔הּ הִנֵּ֛ה אֲנַ֥חְנוּ עֲבָדִ֖ים עָלֶֽיהָ:

הנה אנחנו עבדים עליה. שאנחנו מעלים מס לכל העכו"ם:

37וּתְבֽוּאָתָ֣הּ מַרְבָּ֗ה לַמְּלָכִ֛ים אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה עָלֵ֖ינוּ בְּחַטֹּאותֵ֑ינוּ וְעַ֣ל גְּ֠וִיֹּתֵנוּ מֹֽשְׁלִ֚ים וּבִבְהֶמְתֵּ֙נוּ֙ כִּרְצוֹנָ֔ם וּבְצָרָ֥ה גְדוֹלָ֖ה אֲנָֽחְנוּ:

ותבואתה. של ארץ ישראל:

מרבה. מעדני מאכלים למלכי העכו"ם:

אשר נתתה עלינו. שהם מושלים בנו: