1וְאֵ֛לֶּה רָאשֵׁ֥י אֲבֹֽתֵיהֶ֖ם וְהִתְיַחְשָׂ֑ם הָֽעֹלִ֣ים עִמִּ֗י בְּמַלְכ֛וּת אַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא הַמֶּ֖לֶךְ מִבָּבֶֽל: |
ואלה ראשי אבותיהם.
של עולים:
|
והתיחשם.
את יחוסם אשר היו מתייחשים בהם:
|
ארתחשסתא.
הוא דריוש:
|
2מִבְּנֵ֚י פִֽינְחָס֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם מִבְּנֵ֥י אִֽיתָמָ֖ר דָּֽנִיֵּ֑אל מִבְּנֵ֥י דָוִ֖יד חַטּֽוּשׁ: |
3מִבְּנֵ֣י שְׁכַנְיָ֔ה מִבְּנֵ֥י פַרְעֹ֖שׁ זְכַרְיָ֑ה וְעִמּ֛וֹ הִתְיַחֵ֥שׂ לִזְכָרִ֖ים מֵאָ֥ה וַֽחֲמִשִּֽׁים: |
מבני שכניה מבני פרעש.
משפחה אחת היא וזכריה הוא ראש המשפחה:
|
ועמו.
ועם יחס שלו היו מתיחסים הזכרים של משפחתו:
|
4מִבְּנֵי֙ פַּחַ֣ת מוֹאָ֔ב אֶלְיְהֽוֹעֵינַ֖י בֶּן־זְרַחְיָ֑ה וְעִמּ֖וֹ מָאתַ֥יִם הַזְּכָרִֽים: |
5מִבְּנֵ֥י שְׁכַנְיָ֖ה בֶּן־יַֽחֲזִיאֵ֑ל וְעִמּ֕וֹ שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת הַזְּכָרִֽים: |
6וּמִבְּנֵ֣י עָדִ֔ין עֶ֖בֶד בֶּן־יוֹנָתָ֑ן וְעִמּ֖וֹ חֲמִשִּׁ֥ים הַזְּכָרִֽים: |
עבד בן יונתן.
כך שמו:
|
7וּמִבְּנֵ֣י עֵילָ֔ם יְשַֽׁעְיָ֖ה בֶּן־עֲתַלְיָ֑ה וְעִמּ֖וֹ שִׁבְעִ֥ים הַזְּכָרִֽים: |
8וּמִבְּנֵ֣י שְׁפַטְיָ֔ה זְבַדְיָ֖ה בֶּן־מִֽיכָאֵ֑ל וְעִמּ֖וֹ שְׁמֹנִ֥ים הַזְּכָרִֽים: |
9מִבְּנֵ֣י יוֹאָ֔ב עֹֽבַדְיָ֖ה בֶּן־יְחִיאֵ֑ל וְעִמּ֕וֹ מָאתַ֛יִם וּשְׁמֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר הַזְּכָרִֽים: |
10וּמִבְּנֵ֥י שְׁלוֹמִ֖ית בֶּן־יֽוֹסִפְיָ֑ה וְעִמּ֕וֹ מֵאָ֥ה וְשִׁשִּׁ֖ים הַזְּכָרִֽים: |
11וּמִבְּנֵ֣י בֵבָ֔י זְכַרְיָ֖ה בֶּן־בֵּבָ֑י וְעִמּ֕וֹ עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָ֖ה הַזְּכָרִֽים: |
12וּמִבְּנֵ֣י עַזְגָּ֔ד יֽוֹחָנָ֖ן בֶּן־הַקָּטָ֑ן וְעִמּ֕וֹ מֵאָ֥ה וַֽעֲשָׂרָ֖ה הַזְּכָרִֽים: |
13וּמִבְּנֵ֣י אֲדֹֽנִיקָם֘ אַֽחֲרֹנִים֒ וְאֵ֣לֶּה שְׁמוֹתָ֔ם אֱלִיפֶ֖לֶט יְעִיאֵ֣ל וּשְׁמַעְיָ֑ה וְעִמָּהֶ֖ם שִׁשִּׁ֥ים הַזְּכָרִֽים: |
אחרונים.
שהיו אחרונים ללכת אחרי עזרא:
|
14וּמִבְּנֵ֥י בִגְוַ֖י עוּתַ֣י וְזַכּ֑וּר (כתיב וְזַבּ֑וּד) וְעִמָּ֖הֶם שִׁבְעִ֥ים הַזְּכָרִֽים: |
15וָֽאֶקְבְּצֵ֗ם אֶל־הַנָּהָר֙ הַבָּ֣א אֶֽל־אַֽהֲוָ֔א וַנַּֽחֲנֶ֥ה שָׁ֖ם יָמִ֣ים שְׁלֹשָׁ֑ה וָֽאָבִ֚ינָה בָעָם֙ וּבַכֹּ֣הֲנִ֔ים וּמִבְּנֵ֥י לֵוִ֖י לֹא־מָצָ֥אתִי שָֽׁם: |
אל הנהר הבא.
אל הנהר הנובע:
|
אל אהוא.
אל אותו הנהר:
|
ונחנה שם.
והיינו חונים שם:
|
ואבינה בעם.
נתתי לבי להבין בעם אשר נקבצו עמי:
|
16וָֽאֶשְׁלְחָ֡ה לֶֽאֱלִיעֶ֡זֶר לַֽאֲרִיאֵ֡ל לִ֠שְׁמַעְיָה וּלְאֶלְנָתָ֨ן וּלְיָרִ֜יב וּלְאֶלְנָתָ֧ן וּלְנָתָ֛ן וְלִזְכַרְיָ֥ה וְלִמְשֻׁלָּ֖ם רָאשִׁ֑ים וּלְיֽוֹיָרִ֥יב וּלְאֶלְנָתָ֖ן מְבִינִֽים: |
ואשלחה לאליעזר וגו'.
ראשים, גדולים:
|
מבינים.
חכמים היו:
|
17
וַאֲצַוֶּ֚ה (כתיב וַאֲוַּצֶ֚אה) אוֹתָם֙ עַל־אִדּ֣וֹ הָרֹ֔אשׁ בְּכָֽסִפְיָ֖א הַמָּק֑וֹם וָֽאָשִׂימָה֩ בְפִיהֶ֨ם דְּבָרִ֜ים לְ֗דַבֵּר אֶל־אִדּ֨וֹ אָחִ֚יו הַנְּתִינִים֙ (כתיב הַנְּתִונִים֙) בְּכָֽסִפְיָ֣א הַמָּק֔וֹם לְהָֽבִיא־לָ֥נוּ מְשָׁרְתִ֖ים לְבֵ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ: |
ואצוה אותם וגו'.
שלחתים וצויתים לדבר אל אדו שהוא גדול וחשוב אשר בכספיא:
|
על אדו.
אל אדו:
|
ואשימה בפיהם.
שמתי בפיהם דברים לדבר בשליחותי אל אדו ואחיו שהם נתונים ומיושבים בכספיא להביא לנו משרתים לעבוד בבית המקדש:
|
בכספיא.
שם מקום בבבל:
|
אל אדו אחיו.
שם אדם:
|
הנתינים.
כמו הנתינים ועל כן נכתב בוי"ו:
|
18וַיָּבִ֨יאוּ לָ֜נוּ כְּיַד־אֱלֹהֵ֨ינוּ הַטּוֹבָ֚ה עָלֵ֙ינוּ֙ אִ֣ישׁ שֶׂ֔כֶל מִבְּנֵ֣י מַחְלִ֔י בֶּן־לֵוִ֖י בֶּן־יִשְׂרָאֵ֑ל וְשֵֽׁרֵבְיָ֛ה וּבָנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁמֹנָ֥ה עָשָֽׂר: |
כיד אלהינו.
כאשר היתה הצלחתו של הקדוש ברוך הוא עלינו:
|
איש שכל.
חכם:
|
מבני מחלי וגו'.
כולם הללו לוים:
|
19וְאֶ֨ת־חֲשַׁבְיָ֔ה וְאִתּ֥וֹ יְשַׁעְיָ֖ה מִבְּנֵ֣י מְרָרִ֑י אֶחָ֥יו וּבְנֵיהֶ֖ם עֶשְׂרִֽים: |
20וּמִן־הַנְּתִינִ֗ים שֶׁנָּתַ֨ן דָּוִ֚יד וְהַשָּׂרִים֙ לַֽעֲבֹדַ֣ת הַֽלְוִיִּ֔ם נְתִינִ֖ים מָאתַ֣יִם וְעֶשְׂרִ֑ים כֻּלָּ֖ם נִקְּב֥וּ בְשֵׁמֽוֹת: |
ומן הנתינים.
ומן העבדים נתינים שנתן דוד המלך ושרי ישראל עלו עמהם:
|
21וָאֶקְרָ֨א שָׁ֥ם צוֹם֙ עַל־הַנָּהָ֣ר אַֽהֲוָ֔א לְהִתְעַנּ֖וֹת לִפְנֵ֣י אֱלֹהֵ֑ינוּ לְבַקֵּ֚שׁ מִמֶּ֙נּוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְשָׁרָ֔ה לָ֥נוּ וּלְטַפֵּ֖נוּ וּלְכָל־רְכוּשֵֽׁנוּ: |
להתענות.
לישב בתענית:
|
דרך ישרה.
שיוליכני המקום לשלום:
|
22כִּ֣י בֹ֗שְׁתִּי לִשְׁא֚וֹל מִן־הַמֶּ֙לֶךְ֙ חַ֣יִל וּפָרָשִׁ֔ים לְעָזְרֵ֥נוּ מֵֽאוֹיֵ֖ב בַּדָּ֑רֶךְ כִּֽי־אָמַ֨רְנוּ לַמֶּ֜לֶךְ לֵאמֹ֗ר יַד־אֱלֹהֵ֚ינוּ עַל־כָּל־מְבַקְשָׁיו֙ לְטוֹבָ֔ה וְעֻזּ֣וֹ וְאַפּ֔וֹ עַ֖ל כָּל־עֹזְבָֽיו: |
כי בושתי.
שהרי נתביישתי מן המלך שלא רציתי לשאול לו רכב ופרשים כדי לתיירנו:
|
כי אמרנו.
שהרי כבר אמרנו אל דריוש המלך שהקב"ה מטיב למבקשיו ושופך אפו וחמתו על עוזביו:
|
23וַנָּצ֛וּמָה וַנְּבַקְשָׁ֥ה מֵֽאֱלֹהֵ֖ינוּ עַל־זֹ֑את וַיֵּֽעָתֵ֖ר לָֽנוּ: |
ויעתר לנו.
וקבל תפלתינו שבאנו לירושלים לשלום:
|
24וָֽאַבְדִּ֛ילָה מִשָּׂרֵ֥י הַכֹּֽהֲנִ֖ים שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר לְשֵֽׁרֵֽבְיָה חֲשַׁבְיָ֔ה וְעִמָּהֶ֥ם מֵֽאֲחֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָֽה: |
ואבדילה.
וכאשר הייתי שם על נהר אהוא הבדלתי משרי הכהנים ושקלתי להם הכסף והזהב ליתן באוצרות בית ה':
|
25
וָֽאֶשְׁקֳלָ֣ה (כתיב וָֽאֶשְׁקֳולָ֣ה) לָהֶ֔ם אֶת־הַכֶּ֥סֶף וְאֶת־הַזָּהָ֖ב וְאֶת־הַכֵּלִ֑ים תְּרוּמַ֣ת בֵּֽית־אֱלֹהֵ֗ינוּ הַֽהֵרִ֙ימוּ֙ הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְיֹֽעֲצָ֣יו וְשָׂרָ֔יו וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל הַנִּמְצָאִֽים: |
ההרימו.
אשר הרימו הנמצאים בבבל:
|
26וָֽאֶשְׁקֲלָ֨ה עַל־יָדָ֜ם כֶּ֗סֶף כִּכָּרִים֙ שֵֽׁשׁ־מֵא֣וֹת וַֽחֲמִשִּׁ֔ים וּכְלֵי־כֶ֥סֶף מֵאָ֖ה לְכִכָּרִ֑ים זָהָ֖ב מֵאָ֥ה כִכָּֽר: |
וכלי כסף מאה לככרים.
ככר בכל כלי:
|
27וּכְפֹרֵ֚י זָהָב֙ עֶשְׂרִ֔ים לַֽאֲדַרְכֹנִ֖ים אָ֑לֶף וּכְלֵ֨י נְח֜שֶׁת מֻצְהָ֚ב טוֹבָה֙ שְׁנַ֔יִם חֲמוּד֖וֹת כַּזָּהָֽב: |
וכפורי.
מזרקים:
|
לאדרכונים אלף.
מין מטבע אלף דרכונים היו בב' כפורי זהב הללו:
|
מוצהב.
משל נחושת מוצהב (או) מין מטבע של נחושת:
|
טובה.
ל' נקבה קורא לנחושת:
|
שנים.
שני כלים:
|
חמודות כזהב.
הכלים קורא חמודות בל' נקבה:
|
28וָאֹֽמְרָ֣ה אֲלֵהֶ֗ם אַתֶּ֥ם קֹ֙דֶשׁ֙ לַֽיהֹוָ֔ה וְהַכֵּלִ֖ים קֹ֑דֶשׁ וְהַכֶּ֚סֶף וְהַזָּהָב֙ נְדָבָ֔ה לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹֽתֵיכֶֽם: |
אליהם.
לאותן שרי הכהנים:
|
29שִׁקְד֣וּ וְשִׁמְר֗וּ עַד־תִּשְׁקְל֡וּ לִפְנֵי֩ שָׂרֵ֨י הַכֹּֽהֲנִ֧ים וְהַֽלְוִיִּ֛ם וְשָׂרֵֽי־הָֽאָב֥וֹת לְיִשְׂרָאֵ֖ל בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם הַלִּשְׁכ֖וֹת בֵּ֥ית יְהֹוָֽה: |
הלשכות בית ה'.
כדי ליתן בלשכות הבית:
|
30וְקִבְּלוּ֙ הַכֹּֽהֲנִ֣ים וְהַֽלְוִיִּ֔ם מִשְׁקָ֛ל הַכֶּ֥סֶף וְהַזָּהָ֖ב וְהַכֵּלִ֑ים לְהָבִ֥יא לִירֽוּשָׁלִַ֖ם לְבֵ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ: |
31וַנִּסְּעָ֞ה מִנְּהַ֣ר אַֽהֲוָ֗א בִּשְׁנֵ֚ים עָשָׂר֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן לָלֶ֖כֶת יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְיַד־אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ הָיְתָ֣ה עָלֵ֔ינוּ וַיַּ֨צִּילֵ֔נוּ מִכַּ֥ף אוֹיֵ֛ב וְאוֹרֵ֖ב עַל־הַדָּֽרֶךְ: |
בשנים עשר לחודש הראשון.
בשנים עשר לניסן:
|
ויד אלהינו היתה עלינו.
להצליחנו על הדרך אשר הלכנו עליה:
|
32וַנָּבֹ֖א יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וַנֵּ֥שֶׁב שָׁ֖ם יָמִ֥ים שְׁלֹשָֽׁה: |
33וּבַיּ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י נִשְׁקַ֣ל הַכֶּסֶף֩ וְהַזָּהָ֨ב וְהַכֵּלִ֜ים בְּבֵ֣ית אֱלֹהֵ֗ינוּ עַ֠ל יַד־מְרֵמ֚וֹת בֶּן־אֽוּרִיָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְעִמּ֖וֹ אֶלְעָזָ֣ר בֶּן־פִּֽינְחָ֑ס וְעִמָּהֶ֞ם יֽוֹזָבָ֧ד בֶּן־יֵשׁ֛וּעַ וְנֽוֹעַדְיָ֥ה בֶן־בִּנּ֖וּי הַלְוִיִּֽם: |
34בְּמִסְפָּ֥ר בְּמִשְׁקָ֖ל לַכֹּ֑ל וַיִּכָּתֵ֥ב כָּל־הַמִּשְׁקָ֖ל בָּעֵ֥ת הַהִֽיא: |
במספר במשקל לכל.
מספר הכלים ומשקלם כאשר קבלוהו כך היה נשקל כולו כאשר פרעוהו:
|
35הַ֠בָּאִים מֵֽהַשְּׁבִ֨י בְנֵֽי־הַגּוֹלָ֜ה הִקְרִ֥יבוּ עֹל֣וֹת | לֵֽאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּרִ֨ים שְׁנֵֽים־עָשָׂ֚ר עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ אֵילִ֣ים | תִּשְׁעִ֣ים וְשִׁשָּׁ֗ה כְּבָשִׂים֙ שִׁבְעִ֣ים וְשִׁבְעָ֔ה צְפִירֵ֥י חַטָּ֖את שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר הַכֹּ֖ל עוֹלָ֥ה לַֽיהֹוָֽה: |
הבאים מהשבי בני הגולה.
הללו אשר באו עם עזרא:
|
הקריבו עולות.
הכל עולה והוראת שעה היתה:
|
36וַיִּתְּנ֣וּ | אֶת־דָּתֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי֙ הַמֶּ֔לֶךְ וּפַֽחֲו֖וֹת עֵ֣בֶר הַנָּהָ֑ר וְנִשְּׂא֥וּ אֶת־הָעָ֖ם וְאֶת־בֵּֽית־הָֽאֱלֹהִֽים: |
ויתנו את דתי המלך.
הללו עולי גולה ספרו מצות דריוש המלך לגדולי המלך רואי פניו:
|
ופחוות.
כמו ופחות:
|
עבר הנהר.
אותן של צד ארץ ישראל הן בעבר הנהר ליושבי בבל:
|
ונשאו.
שהיו מנשאין ומסייעין:
|