פרק ח

1וְאֵ֛לֶּה רָאשֵׁ֥י אֲבֹֽתֵיהֶ֖ם וְהִתְיַחְשָׂ֑ם הָֽעֹלִ֣ים עִמִּ֗י בְּמַלְכ֛וּת אַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא הַמֶּ֖לֶךְ מִבָּבֶֽל:
ואלה ראשי אבותיהם.  של עולים:
והתיחשם.  את יחוסם אשר היו מתייחשים בהם:
ארתחשסתא.  הוא דריוש:
2מִבְּנֵ֚י פִֽינְחָס֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם מִבְּנֵ֥י אִֽיתָמָ֖ר דָּֽנִיֵּ֑אל מִבְּנֵ֥י דָוִ֖יד חַטּֽוּשׁ:
3מִבְּנֵ֣י שְׁכַנְיָ֔ה מִבְּנֵ֥י פַרְעֹ֖שׁ זְכַרְיָ֑ה וְעִמּ֛וֹ הִתְיַחֵ֥שׂ לִזְכָרִ֖ים מֵאָ֥ה וַֽחֲמִשִּֽׁים:
מבני שכניה מבני פרעש.  משפחה אחת היא וזכריה הוא ראש המשפחה:
ועמו.  ועם יחס שלו היו מתיחסים הזכרים של משפחתו:
4מִבְּנֵי֙ פַּחַ֣ת מוֹאָ֔ב אֶלְיְהֽוֹעֵינַ֖י בֶּן־זְרַחְיָ֑ה וְעִמּ֖וֹ מָאתַ֥יִם הַזְּכָרִֽים:
5מִבְּנֵ֥י שְׁכַנְיָ֖ה בֶּן־יַֽחֲזִיאֵ֑ל וְעִמּ֕וֹ שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת הַזְּכָרִֽים:
6וּמִבְּנֵ֣י עָדִ֔ין עֶ֖בֶד בֶּן־יוֹנָתָ֑ן וְעִמּ֖וֹ חֲמִשִּׁ֥ים הַזְּכָרִֽים:
עבד בן יונתן.  כך שמו:
7וּמִבְּנֵ֣י עֵילָ֔ם יְשַֽׁעְיָ֖ה בֶּן־עֲתַלְיָ֑ה וְעִמּ֖וֹ שִׁבְעִ֥ים הַזְּכָרִֽים:
8וּמִבְּנֵ֣י שְׁפַטְיָ֔ה זְבַדְיָ֖ה בֶּן־מִֽיכָאֵ֑ל וְעִמּ֖וֹ שְׁמֹנִ֥ים הַזְּכָרִֽים:
9מִבְּנֵ֣י יוֹאָ֔ב עֹֽבַדְיָ֖ה בֶּן־יְחִיאֵ֑ל וְעִמּ֕וֹ מָאתַ֛יִם וּשְׁמֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר הַזְּכָרִֽים:
10וּמִבְּנֵ֥י שְׁלוֹמִ֖ית בֶּן־יֽוֹסִפְיָ֑ה וְעִמּ֕וֹ מֵאָ֥ה וְשִׁשִּׁ֖ים הַזְּכָרִֽים:
11וּמִבְּנֵ֣י בֵבָ֔י זְכַרְיָ֖ה בֶּן־בֵּבָ֑י וְעִמּ֕וֹ עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָ֖ה הַזְּכָרִֽים:
12וּמִבְּנֵ֣י עַזְגָּ֔ד יֽוֹחָנָ֖ן בֶּן־הַקָּטָ֑ן וְעִמּ֕וֹ מֵאָ֥ה וַֽעֲשָׂרָ֖ה הַזְּכָרִֽים:
13וּמִבְּנֵ֣י אֲדֹֽנִיקָם֘ אַֽחֲרֹנִים֒ וְאֵ֣לֶּה שְׁמוֹתָ֔ם אֱלִיפֶ֖לֶט יְעִיאֵ֣ל וּשְׁמַעְיָ֑ה וְעִמָּהֶ֖ם שִׁשִּׁ֥ים הַזְּכָרִֽים:
אחרונים.  שהיו אחרונים ללכת אחרי עזרא:
14וּמִבְּנֵ֥י בִגְוַ֖י עוּתַ֣י וְזַכּ֑וּר (כתיב וְזַבּ֑וּד) וְעִמָּ֖הֶם שִׁבְעִ֥ים הַזְּכָרִֽים:
15וָֽאֶקְבְּצֵ֗ם אֶל־הַנָּהָר֙ הַבָּ֣א אֶֽל־אַֽהֲוָ֔א וַנַּֽחֲנֶ֥ה שָׁ֖ם יָמִ֣ים שְׁלֹשָׁ֑ה וָֽאָבִ֚ינָה בָעָם֙ וּבַכֹּ֣הֲנִ֔ים וּמִבְּנֵ֥י לֵוִ֖י לֹא־מָצָ֥אתִי שָֽׁם:
אל הנהר הבא.  אל הנהר הנובע:
אל אהוא.  אל אותו הנהר:
ונחנה שם.  והיינו חונים שם:
ואבינה בעם.  נתתי לבי להבין בעם אשר נקבצו עמי:
16וָֽאֶשְׁלְחָ֡ה לֶֽאֱלִיעֶ֡זֶר לַֽאֲרִיאֵ֡ל לִ֠שְׁמַעְיָה וּלְאֶלְנָתָ֨ן וּלְיָרִ֜יב וּלְאֶלְנָתָ֧ן וּלְנָתָ֛ן וְלִזְכַרְיָ֥ה וְלִמְשֻׁלָּ֖ם רָאשִׁ֑ים וּלְיֽוֹיָרִ֥יב וּלְאֶלְנָתָ֖ן מְבִינִֽים:
ואשלחה לאליעזר וגו'.  ראשים, גדולים:
מבינים.  חכמים היו:
17 וַאֲצַוֶּ֚ה (כתיב וַאֲוַּצֶ֚אה) אוֹתָם֙ עַל־אִדּ֣וֹ הָרֹ֔אשׁ בְּכָֽסִפְיָ֖א הַמָּק֑וֹם וָֽאָשִׂימָה֩ בְפִיהֶ֨ם דְּבָרִ֜ים לְ֗דַבֵּר אֶל־אִדּ֨וֹ אָחִ֚יו הַנְּתִינִים֙ (כתיב הַנְּתִונִים֙) בְּכָֽסִפְיָ֣א הַמָּק֔וֹם לְהָֽבִיא־לָ֥נוּ מְשָׁרְתִ֖ים לְבֵ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ:
ואצוה אותם וגו'.  שלחתים וצויתים לדבר אל אדו שהוא גדול וחשוב אשר בכספיא:
על אדו.  אל אדו:
ואשימה בפיהם.  שמתי בפיהם דברים לדבר בשליחותי אל אדו ואחיו שהם נתונים ומיושבים בכספיא להביא לנו משרתים לעבוד בבית המקדש:
בכספיא.  שם מקום בבבל:
אל אדו אחיו.  שם אדם:
הנתינים.  כמו הנתינים ועל כן נכתב בוי"ו:
18וַיָּבִ֨יאוּ לָ֜נוּ כְּיַד־אֱלֹהֵ֨ינוּ הַטּוֹבָ֚ה עָלֵ֙ינוּ֙ אִ֣ישׁ שֶׂ֔כֶל מִבְּנֵ֣י מַחְלִ֔י בֶּן־לֵוִ֖י בֶּן־יִשְׂרָאֵ֑ל וְשֵֽׁרֵבְיָ֛ה וּבָנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁמֹנָ֥ה עָשָֽׂר:
כיד אלהינו.  כאשר היתה הצלחתו של הקדוש ברוך הוא עלינו:
איש שכל.  חכם:
מבני מחלי וגו'.  כולם הללו לוים:
19וְאֶ֨ת־חֲשַׁבְיָ֔ה וְאִתּ֥וֹ יְשַׁעְיָ֖ה מִבְּנֵ֣י מְרָרִ֑י אֶחָ֥יו וּבְנֵיהֶ֖ם עֶשְׂרִֽים:
20וּמִן־הַנְּתִינִ֗ים שֶׁנָּתַ֨ן דָּוִ֚יד וְהַשָּׂרִים֙ לַֽעֲבֹדַ֣ת הַֽלְוִיִּ֔ם נְתִינִ֖ים מָאתַ֣יִם וְעֶשְׂרִ֑ים כֻּלָּ֖ם נִקְּב֥וּ בְשֵׁמֽוֹת:
ומן הנתינים.  ומן העבדים נתינים שנתן דוד המלך ושרי ישראל עלו עמהם:
21וָאֶקְרָ֨א שָׁ֥ם צוֹם֙ עַל־הַנָּהָ֣ר אַֽהֲוָ֔א לְהִתְעַנּ֖וֹת לִפְנֵ֣י אֱלֹהֵ֑ינוּ לְבַקֵּ֚שׁ מִמֶּ֙נּוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְשָׁרָ֔ה לָ֥נוּ וּלְטַפֵּ֖נוּ וּלְכָל־רְכוּשֵֽׁנוּ:
להתענות.  לישב בתענית:
דרך ישרה.  שיוליכני המקום לשלום:
22כִּ֣י בֹ֗שְׁתִּי לִשְׁא֚וֹל מִן־הַמֶּ֙לֶךְ֙ חַ֣יִל וּפָרָשִׁ֔ים לְעָזְרֵ֥נוּ מֵֽאוֹיֵ֖ב בַּדָּ֑רֶךְ כִּֽי־אָמַ֨רְנוּ לַמֶּ֜לֶךְ לֵאמֹ֗ר יַד־אֱלֹהֵ֚ינוּ עַל־כָּל־מְבַקְשָׁיו֙ לְטוֹבָ֔ה וְעֻזּ֣וֹ וְאַפּ֔וֹ עַ֖ל כָּל־עֹזְבָֽיו:
כי בושתי.  שהרי נתביישתי מן המלך שלא רציתי לשאול לו רכב ופרשים כדי לתיירנו:
כי אמרנו.  שהרי כבר אמרנו אל דריוש המלך שהקב"ה מטיב למבקשיו ושופך אפו וחמתו על עוזביו:
23וַנָּצ֛וּמָה וַנְּבַקְשָׁ֥ה מֵֽאֱלֹהֵ֖ינוּ עַל־זֹ֑את וַיֵּֽעָתֵ֖ר לָֽנוּ:
ויעתר לנו.  וקבל תפלתינו שבאנו לירושלים לשלום:
24וָֽאַבְדִּ֛ילָה מִשָּׂרֵ֥י הַכֹּֽהֲנִ֖ים שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר לְשֵֽׁרֵֽבְיָה חֲשַׁבְיָ֔ה וְעִמָּהֶ֥ם מֵֽאֲחֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָֽה:
ואבדילה.  וכאשר הייתי שם על נהר אהוא הבדלתי משרי הכהנים ושקלתי להם הכסף והזהב ליתן באוצרות בית ה':
25 וָֽאֶשְׁקֳלָ֣ה (כתיב וָֽאֶשְׁקֳולָ֣ה) לָהֶ֔ם אֶת־הַכֶּ֥סֶף וְאֶת־הַזָּהָ֖ב וְאֶת־הַכֵּלִ֑ים תְּרוּמַ֣ת בֵּֽית־אֱלֹהֵ֗ינוּ הַֽהֵרִ֙ימוּ֙ הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְיֹֽעֲצָ֣יו וְשָׂרָ֔יו וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל הַנִּמְצָאִֽים:
ההרימו.  אשר הרימו הנמצאים בבבל:
26וָֽאֶשְׁקֲלָ֨ה עַל־יָדָ֜ם כֶּ֗סֶף כִּכָּרִים֙ שֵֽׁשׁ־מֵא֣וֹת וַֽחֲמִשִּׁ֔ים וּכְלֵי־כֶ֥סֶף מֵאָ֖ה לְכִכָּרִ֑ים זָהָ֖ב מֵאָ֥ה כִכָּֽר:
וכלי כסף מאה לככרים.  ככר בכל כלי:
27וּכְפֹרֵ֚י זָהָב֙ עֶשְׂרִ֔ים לַֽאֲדַרְכֹנִ֖ים אָ֑לֶף וּכְלֵ֨י נְח֜שֶׁת מֻצְהָ֚ב טוֹבָה֙ שְׁנַ֔יִם חֲמוּד֖וֹת כַּזָּהָֽב:
וכפורי.  מזרקים:
לאדרכונים אלף.  מין מטבע אלף דרכונים היו בב' כפורי זהב הללו:
מוצהב.  משל נחושת מוצהב (או) מין מטבע של נחושת:
טובה.  ל' נקבה קורא לנחושת:
שנים.  שני כלים:
חמודות כזהב.  הכלים קורא חמודות בל' נקבה:
28וָאֹֽמְרָ֣ה אֲלֵהֶ֗ם אַתֶּ֥ם קֹ֙דֶשׁ֙ לַֽיהֹוָ֔ה וְהַכֵּלִ֖ים קֹ֑דֶשׁ וְהַכֶּ֚סֶף וְהַזָּהָב֙ נְדָבָ֔ה לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹֽתֵיכֶֽם:
אליהם.  לאותן שרי הכהנים:
29שִׁקְד֣וּ וְשִׁמְר֗וּ עַד־תִּשְׁקְל֡וּ לִפְנֵי֩ שָׂרֵ֨י הַכֹּֽהֲנִ֧ים וְהַֽלְוִיִּ֛ם וְשָׂרֵֽי־הָֽאָב֥וֹת לְיִשְׂרָאֵ֖ל בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם הַלִּשְׁכ֖וֹת בֵּ֥ית יְהֹוָֽה:
הלשכות בית ה'.  כדי ליתן בלשכות הבית:
30וְקִבְּלוּ֙ הַכֹּֽהֲנִ֣ים וְהַֽלְוִיִּ֔ם מִשְׁקָ֛ל הַכֶּ֥סֶף וְהַזָּהָ֖ב וְהַכֵּלִ֑ים לְהָבִ֥יא לִירֽוּשָׁלִַ֖ם לְבֵ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ:
31וַנִּסְּעָ֞ה מִנְּהַ֣ר אַֽהֲוָ֗א בִּשְׁנֵ֚ים עָשָׂר֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן לָלֶ֖כֶת יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְיַד־אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ הָיְתָ֣ה עָלֵ֔ינוּ וַיַּ֨צִּילֵ֔נוּ מִכַּ֥ף אוֹיֵ֛ב וְאוֹרֵ֖ב עַל־הַדָּֽרֶךְ:
בשנים עשר לחודש הראשון.  בשנים עשר לניסן:
ויד אלהינו היתה עלינו.  להצליחנו על הדרך אשר הלכנו עליה:
32וַנָּבֹ֖א יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וַנֵּ֥שֶׁב שָׁ֖ם יָמִ֥ים שְׁלֹשָֽׁה:
33וּבַיּ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י נִשְׁקַ֣ל הַכֶּסֶף֩ וְהַזָּהָ֨ב וְהַכֵּלִ֜ים בְּבֵ֣ית אֱלֹהֵ֗ינוּ עַ֠ל יַד־מְרֵמ֚וֹת בֶּן־אֽוּרִיָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְעִמּ֖וֹ אֶלְעָזָ֣ר בֶּן־פִּֽינְחָ֑ס וְעִמָּהֶ֞ם יֽוֹזָבָ֧ד בֶּן־יֵשׁ֛וּעַ וְנֽוֹעַדְיָ֥ה בֶן־בִּנּ֖וּי הַלְוִיִּֽם:
34בְּמִסְפָּ֥ר בְּמִשְׁקָ֖ל לַכֹּ֑ל וַיִּכָּתֵ֥ב כָּל־הַמִּשְׁקָ֖ל בָּעֵ֥ת הַהִֽיא:
במספר במשקל לכל.  מספר הכלים ומשקלם כאשר קבלוהו כך היה נשקל כולו כאשר פרעוהו:
35הַ֠בָּאִים מֵֽהַשְּׁבִ֨י בְנֵֽי־הַגּוֹלָ֜ה הִקְרִ֥יבוּ עֹל֣וֹת | לֵֽאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּרִ֨ים שְׁנֵֽים־עָשָׂ֚ר עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ אֵילִ֣ים | תִּשְׁעִ֣ים וְשִׁשָּׁ֗ה כְּבָשִׂים֙ שִׁבְעִ֣ים וְשִׁבְעָ֔ה צְפִירֵ֥י חַטָּ֖את שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר הַכֹּ֖ל עוֹלָ֥ה לַֽיהֹוָֽה:
הבאים מהשבי בני הגולה.  הללו אשר באו עם עזרא:
הקריבו עולות.  הכל עולה והוראת שעה היתה:
36וַיִּתְּנ֣וּ | אֶת־דָּתֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי֙ הַמֶּ֔לֶךְ וּפַֽחֲו֖וֹת עֵ֣בֶר הַנָּהָ֑ר וְנִשְּׂא֥וּ אֶת־הָעָ֖ם וְאֶת־בֵּֽית־הָֽאֱלֹהִֽים:
ויתנו את דתי המלך.  הללו עולי גולה ספרו מצות דריוש המלך לגדולי המלך רואי פניו:
ופחוות.  כמו ופחות:
עבר הנהר.  אותן של צד ארץ ישראל הן בעבר הנהר ליושבי בבל:
ונשאו.  שהיו מנשאין ומסייעין: