פרק ח

1בִּשְׁנַ֣ת שָׁל֔וֹשׁ לְמַלְכ֖וּת בֵּלְאשַׁצַּ֣ר הַמֶּ֑לֶךְ חָז֞וֹן נִרְאָ֚ה אֵלַי֙ אֲנִ֣י דָֽנִיֵּ֔אל אַֽחֲרֵ֛י הַנִּרְאָ֥ה אֵלַ֖י בַּתְּחִלָּֽה:
בשנת שלש: אחרי המראה הראשון אחר שנראה אלי בתחילה החלום האמור למעלה שנראה לו בשנת אחד לבלשצר:
2וָֽאֶרְאֶה֘ בֶּֽחָזוֹן֒ וַיְהִי֙ בִּרְאֹתִ֔י וַֽאֲנִי֙ בְּשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵילָ֣ם הַמְּדִינָ֑ה וָֽאֶרְאֶה֙ בֶּֽחָז֔וֹן וַֽאֲנִ֥י הָיִ֖יתִי עַל־אוּבַ֥ל אוּלָֽי:
על אובל אולי: על הנהר ששמו אולי:
3וָֽאֶשָּׂ֚א עֵינַי֙ וָֽאֶרְאֶ֔ה וְהִנֵּ֣ה | אַ֣יִל אֶחָ֗ד עֹמֵ֛ד לִפְנֵ֥י הָֽאֻבָ֖ל וְל֣וֹ קְרָנָ֑יִם וְהַקְּרָנַ֣יִם גְּבֹה֗וֹת וְהָֽאַחַת֙ גְּבֹהָ֣ה מִן־הַשֵּׁנִ֔ית וְהַ֨גְּבֹהָ֔ה עֹלָ֖ה בָּאַֽחֲרֹנָֽה:
ולו קרנים: רמז למלכות פרס ומדי:
והאחת גבוהה מן השנית: רמז למלכות פרס שגדולה ממלכות מדי שמלכות מדי לא היתה אלא שנה אחת שנא' (לקמן ט') בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש מזרע מדי, ושנינו בסדר עולם לא מצינו שנה למדי בכתובים אלא זו בלבד:
והגבוהה עולה באחרונה: רמז הוא שתקדים מלכות מדי למלכות פרס:
4רָאִ֣יתִי אֶת־הָאַ֡יִל מְנַגֵּחַ֩ יָ֨מָּה וְצָפ֜וֹנָה וָנֶ֗גְבָּה וְכָל־חַיּוֹת֙ לֹא־יַֽעַמְד֣וּ לְפָנָ֔יו וְאֵ֥ין מַצִּ֖יל מִיָּד֑וֹ וְעָשָׂ֥ה כִרְצֹנ֖וֹ וְהִגְדִּֽיל:
5וַֽאֲנִ֣י | הָיִ֣יתִי מֵבִ֗ין וְהִנֵּ֚ה צְפִיר־הָֽעִזִּים֙ בָּ֚א מִן־הַמַּֽעֲרָב֙ עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֔רֶץ וְאֵ֥ין נוֹגֵ֖עַ בָּאָ֑רֶץ וְהַ֨צָּפִ֔יר קֶ֥רֶן חָז֖וּת בֵּ֥ין עֵינָֽיו:
הייתי מבין: הייתי מסתכל בו:
צפיר: שעיר:
ואין נוגע בארץ: דומה היה כמדלג באויר:
קרן חזות: קרן גדול למראה העין:
6וַיָּבֹ֗א עַד־הָאַ֙יִל֙ בַּ֣עַל הַקְּרָנַ֔יִם אֲשֶׁ֣ר רָאִ֔יתִי עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֣י הָֽאֻבָ֑ל וַיָּ֥רָץ אֵלָ֖יו בַּֽחֲמַ֥ת כֹּחֽוֹ:
7וּרְאִיתִ֞יו מַגִּ֣יעַ | אֵ֣צֶל הָאַ֗יִל וַיִּתְמַרְמַ֚ר אֵלָיו֙ וַיַּ֣ךְ אֶת־הָאַ֔יִל וַיְשַׁבֵּר֙ אֶת־שְׁתֵּ֣י קְרָנָ֔יו וְלֹא־הָ֥יָה כֹ֛חַ בָּאַ֖יִל לַֽעֲמֹ֣ד לְפָנָ֑יו וַיַּשְׁלִיכֵ֚הוּ אַ֙רְצָה֙ וַיִּרְמְסֵ֔הוּ וְלֹֽא־הָיָ֥ה מַצִּ֛יל לָאַ֖יִל מִיָּדֽוֹ:
ויתמרמר אליו: וילחם אליו הוא לשון כעס מר:
8וּצְפִ֥יר הָֽעִזִּ֖ים הִגְדִּ֣יל עַד־מְאֹ֑ד וּכְעָצְמ֗וֹ נִשְׁבְּרָה֙ הַקֶּ֣רֶן הַגְּדֹלָ֔ה וַתַּֽעֲלֶ֜נָה חָז֚וּת אַרְבַּע֙ תַּחְתֶּ֔יהָ לְאַרְבַּ֖ע רוּח֥וֹת הַשָּׁמָֽיִם:
חזות ארבע: מראה ארבע קרנים:
9וּמִן־הָֽאַחַ֣ת מֵהֶ֔ם יָצָ֥א קֶֽרֶן־אַחַ֖ת מִצְּעִירָ֑ה וַתִּגְדַּל־יֶ֛תֶר אֶל־הַנֶּ֥גֶב וְאֶל־הַמִּזְרָ֖ח וְאֶל־הַצֶּֽבִי:
ומן האחת מהם: ומאחת מאלו המלכיות:
יצא קרן אחת: מלכות טיטוס יוצאת ממנו:
מצעירה: מלכות מוצערת ונבזית כמו שקראו למעלה קרן אחת מצעירה. והוא על ענין שנא' בזוי אתה מאד (עובדיה א׳:ב׳):
ותגדל יתר: ותגדל מאד:
אל הנגב: הוא מצרים שהיא בדרומה של ארץ ישראל:
ואל הצבי: ארץ ישראל שנקראת ארץ צבי כענין שנאמר נחלת צבי צבאות גוים (ירמיהו ג׳:י״ט):
10וַתִּגְדַּ֖ל עַד־צְבָ֣א הַשָּׁמָ֑יִם וַתַּפֵּ֥ל אַ֛רְצָה מִן־הַצָּבָ֥א וּמִן־הַכּֽוֹכָבִ֖ים וַֽתִּרְמְסֵֽם:
עד צבא השמים: הם ישראל שנמשלו לכוכבים:
11וְעַ֥ד שַׂר־הַצָּבָ֖א הִגְדִּ֑יל וּמִמֶּ֙נּוּ֙ הֻרַ֣ם (כתיב הֻרַ֣ים) הַתָּמִ֔יד וְהֻשְׁלַ֖ךְ מְכ֥וֹן מִקְדָּשֽׁוֹ:
ועד שר הצבא: הוא בית המקדש שהוא ביתו של הקב"ה שר הצבא כלפי הקב"ה חרף: וממנו:
הורם התמיד: ועל ידי גדודיו וחילותיו ששלח לירושלים בטל התמיד ששלח שם נירון קיסר שר צבאו כמ"ש רז"ל במס' גטין ובגוריון:
12וְצָבָ֛א תִּנָּתֵ֥ן עַל־הַתָּמִ֖יד בְּפָ֑שַׁע וְתַשְׁלֵ֚ךְ אֱמֶת֙ אַ֔רְצָה וְעָֽשְׂתָ֖ה וְהִצְלִֽיחָה:
וצבא תנתן על התמיד בפשע: וזמן מועד נתן להיות התמיד מסולק בשביל פשע שומם היא ע"ג כלו' שתהא ע"ג נתנת בירושלים תמורת התמיד וכן היא קרויה בספר הזה בכמה מקומות שנא' עד מתי החזון התמיד והפשע שומם ואומר מעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שומם:
וצבא: זמן כמו הלא צבא לאנוש עלי ארץ (איוב ז):
ותשלך אמת ארצה: תורת אמת השפילה:
13וָֽאֶשְׁמְעָ֥ה אֶֽחָד־קָד֖וֹשׁ מְדַבֵּ֑ר וַיֹּאמֶר֩ אֶחָ֨ד קָד֜וֹשׁ לַפַּלְמוֹנִ֣י הַֽמְדַבֵּ֗ר עַד־מָתַ֞י הֶֽחָז֚וֹן הַתָּמִיד֙ וְהַפֶּ֣שַׁע שֹׁמֵ֔ם תֵּ֛ת וְקֹ֥דֶשׁ וְצָבָ֖א מִרְמָֽס:
אחד קדוש: אחד מן המלאכים:
ויאמר: אותו המלאך:
לפלמוני: הרי תיבה זו כשתים לפלוני אלמוני ותרגם יונתן בן עוזיאל בספר שמואל כסי וטמיר כמו כי יפלא ממך דבר, אלמוני אלמון מבלי שם שלא פי' לו מהו ומה שמו:
לפלמוני המדבר: למלאך שהיה מדבר וגוזר גזירות וצבא המועד תנתן על התמיד בפשע:
עד מתי החזון: הזה אשר על התמיד להיות מסולק והפשע השומם יהיה נתון תחתיו פשע שומם ע"א מעובדי כוכבים שהיא כאבן דומם וכן היא קרויה בספר הזה בכמה מקומות שנאמר עד מתי החזון התמיד והפשע שומם ואומר (לקמן יב) מעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שומם:
שומם: ל' אלם ומשותק כמו אשתומם כשעה חדא (לעיל ג) ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם כמו אלם (יחזקאל ג׳:ט״ו):
תת וקדש וצבא מרמס: לתת את מכון המקדש ואת צבא השמים אשר הפיל לארץ מרמס לרגליו כמו שכתוב למעלה ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים:
וקדש וצבא: וי"ו יתירה והרבה כאלה במקרא נרדם ורכב וסוס (תהילים ע״ו:ז׳) ואף בלשון בני אדם יש מדברים כן:
14וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י עַד עֶ֣רֶב בֹּ֔קֶר אַלְפַּ֖יִם וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת וְנִצְדַּ֖ק קֹֽדֶשׁ:
עד ערב בקר אלפים ושלוש מאות: ראיתי פתר בשם רבינו סעדיה לדבר וכבר עבר ופתר עוד עד ערב בקר עד שיבוא אותו הערב שנאמר בו והיה לעת ערב יהיה אור ובטוחים אנו כי דבר אלהינו יקום לעולם לא יופר ואני אומר כי הערב והבוקר האמור כאן גמטריא הוא ויש סמך לדבר משני טעמים האחד שיהא חשבון זה מכוון עם חשבון אחר שבסוף הספר, והב' שאמר גבריאל לדניאל למטה בענין ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת היא, ואם לא רמז החשבון הוא תלוי למה חזר וכפל אותו לומר אמת הוא, והחוזה נצטוה לסתום ולחתום הדבר ואף הוא לא נגלה בל' סתום וחתום ואנו נוחיל להבטחת מלכנו קץ אחר קץ ובעבור קץ הדורש נודע כי טעה במדרשיו, והבא אחריו יתור וידרוש דרך אחרת יש לפתור ערב ובקר בגי' ה' מאות ושבעי' וארבע ועוד אלפי' ושלש מאות הרי אלפים וח' מאות וע"ד:
ונצדק קדש: יכופר עון ישראל לבטל גזרות מדרסן ומרפסן מאז גלו גלות ראשונה למצרים עד יגאלו ויושעו תשועת עולמים במלך משיחנו וחשבון זה כלה לסוף אל"ף ור"ץ מיום הוסר התמיד והוא שנאמר בסוף הספר ומעת הוסר התמיד כדי לתת שיקוץ שומ' ימים אלף ור"ץ יהיה ולא יותר שיבא המלך משיחנו ויסיר שקוץ השומם והתמיד הוסר ו' שנים לפני החורבן ב"ש והעמיד צלם בהיכל ויום י"ז בתמוז היה ששרף אפוסטמוס את התורה ובטל את התמיד והעמיד צלם בהיכל כמו ששנינו במסכת תענית, ושש שנים שכתבתי אין בידי ראיה מפורשת אך יש ראיה ששבוע שלם לא בטל התמיד לפני החורבן שכן ניבא דניאל על טיטוס (לקמן ט') וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה כלומר מקצת השבוע שלפני החורבן יבטלו הקרבנו' כך מפורש למטה בענין נחזור על הראשונו' כיצד מכוון חשבון ערב ובקר אלפי' ושלש מאות מיום רדת ישראל למצרים להיות כלה לסוף אלף ור"ץ ליום שהוסר התמיד, ר"י היו במצרים ד' מאות ושמונים מיום צאתם עד ויבן הבית ד' מאו' וי' היה הבית וע' שנה גלות בבל וד' מאות וך' בית שני תן עליהם אלף ור"ץ של קץ הימים הרי אלפים וח' מאות צא מהן ו' שנים שהוסר התמיד לפני החורבן שלא מנה הכתוב אלף ור"ץ אלא למעת הוסר התמיד הרי לך חשבון ערב ובוקר ואלפים וג' מאות עוד נוסף בחשבון אשרי המחכה ויגיע לקץ הימים מ"ה שנה יתרים על אלף ור"ץ יש לומר על חשבון הראשון יצא המלך המשיח ויחזור ויתכסה מהם אותם מ"ה שנים ורבי אליעזר הקליר יסד (בסילוק יוצר של פרשת החדש) ביסוד שירו שבועים ששה הרי מ"ב, וי"ל הג' שנים שלא באו לחשבון שבוע לא מנה ואני מצאתי כך במדרש רות שעתיד מלך המשיח להתכסות מ"ה שנים לאחר שיגלה ומביא ראיה מן המקראות הללו:
15וַיְהִ֗י בִּרְאֹתִ֛י אֲנִ֥י דָֽנִיֵּ֖אל אֶת־הֶֽחָז֑וֹן וָֽאֲבַקְשָׁ֣ה בִינָ֔ה וְהִנֵּ֛ה עֹמֵ֥ד לְנֶגְדִּ֖י כְּמַרְאֵה־גָֽבֶר:
ואבקשה בינה: הייתי מתאוה שיבינו לי מן השמים:
16וָֽאֶשְׁמַ֥ע קֽוֹל־אָדָ֖ם בֵּ֣ין אוּלָ֑י וַיִּקְרָא֙ וַיֹּאמַ֔ר גַּבְרִיאֵ֕ל הָבֵ֥ן לְהַלָּ֖ז אֶת־הַמַּרְאֶֽה:
בין אולי: בתוך הנהר:
ויקרא: האדם:
ויאמר: למלאך אתה גבריאל:
הבן להלז את המראה: פרש לזה את החזון:
להלז: לשון חשיבות כמו שקראו חמודות כל מקום שנא' הלז בעל צורה הוא ומכאן למדו באגדה יצחק נדמה לאביו בצלם ובדמות שנקרא האיש הלז בפ' ויהי כי זקן יצחק ויהי יוסף יפה תואר זהו הנוי המנוי בה' דברים שהאב זוכה לבנו:
17וַיָּבֹא֙ אֵ֣צֶל עָמְדִ֔י וּבְבֹא֣וֹ נִבְעַ֔תִּי וָֽאֶפְּלָ֖ה עַל־פָּנָ֑י וַיֹּ֚אמֶר אֵלַי֙ הָבֵ֣ן בֶּן־אָדָ֔ם כִּ֖י לְעֶת־קֵ֥ץ הֶחָזֽוֹן:
לעת קץ: לימים רבים יהיה החזון הזה:
18וּבְדַבְּר֣וֹ עִמִּ֔י נִרְדַּ֥מְתִּי עַל־פָּנַ֖י אָ֑רְצָה וַיִּ֨גַּע־בִּ֔י וַיַּֽעֲמִידֵ֖נִי עַל־עָמְדִֽי:
נרדמתי: ל' תנומה ושממון:
על עמדי: על מעמד רגלי:
19וַיֹּ֙אמֶר֙ הִֽנְנִ֣י מוֹדִֽיעֲךָ֔ אֵ֥ת אֲשֶׁר־יִֽהְיֶ֖ה בְּאַֽחֲרִ֣ית הַזָּ֑עַם כִּ֖י לְמוֹעֵ֥ד קֵֽץ:
כי למועד קץ: כי הוא לזמן קץ ימים רבים:
20הָאַ֥יִל אֲשֶׁר־רָאִ֖יתָ בַּ֣עַל הַקְּרָנָ֑יִם מַלְכֵ֖י מָדַ֥י וּפָרָֽס:
מלכי מדי ופרס: ב' קרנים שתי אומות מולכות כמו שפירשתי למעלה:
21וְהַצָּפִ֥יר הַשָּׂעִ֖יר מֶ֣לֶךְ יָוָ֑ן וְהַקֶּ֚רֶן הַגְּדוֹלָה֙ אֲשֶׁר בֵּֽין־עֵינָ֔יו ה֖וּא הַמֶּ֥לֶךְ הָֽרִאשֽׁוֹן:
המלך הראשון: הוא אלכסנדרוס מוקדן שהרג את דריוש בן אסתר כמו שמצינו בספר יוסיפון:
22וְהַ֨נִּשְׁבֶּ֔רֶת וַתַּֽעֲמֹ֥דְנָה אַרְבַּ֖ע תַּחְתֶּ֑יהָ אַרְבַּ֧ע מַלְכֻי֛וֹת מִגּ֥וֹי יַֽעֲמֹ֖דְנָה וְלֹ֥א בְכֹחֽוֹ:
והנשברת: שראית שנשברה:
ותעמודנה ארבע תחתיה: כמו שכתוב בספור החלום למעלה: ד' מלכיות, אשר יעמודנה מאותו גוי שחלק אלכסנדרוס מוקדן מלכותו במותו לארבע ילדים ויוסף קראם בספרו ארבע ראשי נמר ולא בני המלך היו:
ולא בכחו: ולא יהיו האחרונים ככח המלך הראשון כי חלשים ממנו יהיו:
23וּבְאַֽחֲרִית֙ מַלְכוּתָ֔ם כְּהָתֵ֖ם הַפֹּֽשְׁעִ֑ים יַֽעֲמֹ֛ד מֶ֥לֶךְ עַז־פָּנִ֖ים וּמֵבִ֥ין חִידֽוֹת:
ובאחרית מלכותם כהתם הפושעים: כשיגיעו זמן שיתמו רשעי ישראל שבבית שני:
יעמוד מלך עז פנים: הוא טיטוס:
24וְעָצַ֚ם כֹּחוֹ֙ וְלֹ֣א בְכֹח֔וֹ וְנִפְלָא֥וֹת יַשְׁחִ֖ית וְהִצְלִ֣יחַ וְעָשָׂ֑ה וְהִשְׁחִ֥ית עֲצוּמִ֖ים וְעַם־קְדֹשִֽׁים:
ועצם כחו: ולא בגבורה כי אם בחלקלקות כמו שמפורש בסוף הספר:
ונפלאות ישחית: ובהפלא ופלא ישחית עובדי כוכבים:
והצליח ועשה: חפצו:
והשחית עצומים: השחית אומות רבות:
ועם קדושים: ישראל המאמינים בתורה:
25וְעַל־שִׂכְל֗וֹ וְהִצְלִ֚יחַ מִרְמָה֙ בְּיָד֔וֹ וּבִלְבָב֣וֹ יַגְדִּ֔יל וּבְשַׁלְוָ֖ה יַשְׁחִ֣ית רַבִּ֑ים וְעַ֚ל־שַׂר־שָׂרִים֙ יַֽעֲמֹ֔ד וּבְאֶ֥פֶס יָ֖ד יִשָּׁבֵֽר:
ועל שכלו והצליח מרמה בידו: ועל ידי שהוא משכיל בכל אשר יפנה ויצליח יחזיק במרמה שבידו:
ובלבבו יגדיל: יתגאה:
ובשלוה ישחית רבים: במרמה ובחלקלקות ישחית רבים היושבים אתו בברית ושלום:
ועל שר שרים יעמוד: כלפי מעלה יטיח דברים זהו פירוש החלום הכתוב למעלה (ועד שר הצבא הגדיל):
ובאפס יד ישבר: ובאין כח ישבר ע"י יתוש חלש שבבריות שנכנס בחוטמו כמו ששנינו במסכת גיטין:
26וּמַרְאֵ֨ה הָעֶ֧רֶב וְהַבֹּ֛קֶר אֲשֶׁ֥ר נֶֽאֱמַ֖ר אֱמֶ֣ת ה֑וּא וְאַתָּה֙ סְתֹ֣ם הֶֽחָז֔וֹן כִּ֖י לְיָמִ֥ים רַבִּֽים:
ומראה הערב והבקר: אשר נאמר לך בחלום העליון אמת הוא:
ואתה סתום החזון: אל תפרשהו וסתמהו בלבך כי לימים רבים יבא:
27וַֽאֲנִ֣י דָֽנִיֵּ֗אל נִֽהְיֵ֚יתִי וְנֶֽחֱלֵ֙יתִי֙ יָמִ֔ים וָֽאָק֕וּם וָאֶֽעֱשֶׂ֖ה אֶת־מְלֶ֣אכֶת הַמֶּ֑לֶךְ וָֽאֶשְׁתּוֹמֵ֥ם עַל־הַמַּרְאֶ֖ה וְאֵ֥ין מֵבִֽין:
נהייתי: לשון הוה ושבר כלומר נצטערתי על הפורענות הזה ונדכיתי:
את מלאכת המלך: שהייתי ממונה על פקודת עבודת ממשלת מלכות בלשצר שמנהו נבוכדנצר אביו כמו שנאמר בתחילת הספר והשלטיה על כל מדינת בבל:
ואשתומם על המראה: ואתבהל על החזון:
ואין מבין: שאני משתומם כי הייתי לפני השרים מתחזק: