פרק ז

1בִּשְׁנַ֣ת חֲדָ֗ה לְבֵלְאשַׁצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל דָּֽנִיֵּאל֙ חֵ֣לֶם חֲזָ֔ה וְחֶזְוֵ֥י רֵאשֵׁ֖הּ עַֽל־מִשְׁכְּבֵ֑הּ בֵּאדַ֙יִן֙ חֶלְמָ֣א כְתַ֔ב רֵ֥אשׁ מִלִּ֖ין אֲמַֽר:
באדין חלמא כתב: אז (החלום כתב) וראשי הדברים אמר:
2עָנֵ֚ה דָֽנִיֵּאל֙ וְאָמַ֔ר חָזֵ֥ה הֲוֵ֛ית בְּחֶזְוִ֖י עִם־לֵֽילְיָ֑א וַֽאֲר֗וּ אַרְבַּע֙ רוּחֵ֣י שְׁמַיָּ֔א מְגִיחָ֖ן לְיַמָּ֥א רַבָּֽא:
וארו: והנה:
ארבע רוחי שמיא מגיחין וגו': ד' רוחות נושבות באות מד' רוחות העולם ונלחמות עם הים הגדול וסוערות אותו:
3וְאַרְבַּ֚ע חֵיוָן֙ רַבְרְבָ֔ן סָֽלְקָ֖ן מִן־יַמָּ֑א שָֽׁנְיָ֖ן דָּ֥א מִן־דָּֽא:
וארבע חיון: וד' חיות:
שנין דא מן דא: משונות זו מזו:
4קַדְמָֽיְתָ֣א כְאַרְיֵ֔ה וְגַפִּ֥ין דִּֽי־נְשַׁ֖ר לָ֑הּ חָזֵ֣ה הֲוֵ֡ית עַד֩ דִּי־מְרִ֨יטוּ גַפַּ֜הּ (כתיב גַפַּ֜יהּ) וּנְטִ֣ילַת מִן־אַרְעָ֗א וְעַל־רַגְלַ֙יִן֙ כֶּֽאֱנָ֣שׁ הֳקִימַ֔ת וּלְבַ֥ב אֱנָ֖שׁ יְהִ֥יב לָֽהּ:
קדמיתא כאריה וגפין די נשר לה: היא כאריה ולה כנפי נשר זו היא מלכות בבל שהיתה מושלת באותה שעה וכך ראה אותה ירמיה שנאמר עלה אריה מסבכו (ירמיהו ה׳:ו׳) ואומר הנה כאשר ידאה וגו' (שם מח):
עד די מריטו גפה: נמרטו כנפיה זו היא רמז למפלתה:
ונטילת מן ארעא: ל' נסתלק מן הארץ רמז שתבטל המלכות מן הארץ:
ולבב אנש: ל' חלשות כמו ידעו הגוים אנוש המה סלה:
5וַֽאֲר֣וּ חֵיוָה֩ אָֽחֳרִ֨י תִנְיָנָ֜ה דָּֽמְיָ֣ה לְדֹ֗ב וְלִשְׂטַר־חַד֙ הֳקִימַ֔ת וּתְלָ֥ת עִלְעִ֛ין בְּפֻמַּ֖הּ בֵּ֣ין שִׁנַּ֑הּ (כתיב שִׁנַּ֑יהּ) וְכֵן֙ אָֽמְרִ֣ין לָ֔הּ ק֥וּמִֽי אֲכֻ֖לִי בְּשַׂ֥ר שַׂגִּֽיא:
אחרי: אחרת:
תנינה: שעלתה שניה מן הים:
דמיה לדוב: זה רמז למלכות פרס שתמלך אחר בבל שאוכלים ושותים כדוב ומסורבלים בבשר כדוב:
דמיה לדוב: לדב כתיב כמו דיבא תרגום של זאב שאף זאב נקראת מלכות פרס שנא' ע"כ הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם:
ולשטר חד הקימת: ולצד א' עמדה רמז לשיפסוק מלכות בבל תמתין פרס שנה אחת שתמלך מדי:
ותלת עלעין בפומיה: שלש צלעות רבותינו פירשו ג' מדינות היו תמיד מורדות בה ומשלימות עמה פעמים בולעתן ופעמים פולטתן זהו בפומה בין שניה פעמים חוץ לשניה פעמים לתוכן ואני אומר תלת עלעין שלשה מלכים שיעמדו לפרס כורש ואחשורוש ודריוש שבנה הבית:
בשר שגיא: בשר הרבה:
6בָּאתַ֨ר דְּנָ֜ה חָזֵ֣ה הֲוֵ֗ית וַֽאֲר֚וּ אָֽחֳרִי֙ כִּנְמַ֔ר וְלַ֨הּ גַּפִּ֥ין אַרְבַּ֛ע דִּי־ע֖וֹף עַל־גַּבַּ֑הּ (כתיב גַּבַּ֑יהּ) וְאַרְבְּעָ֚ה רֵאשִׁין֙ לְחֵ֣יוְתָ֔א וְשָׁלְטָ֖ן יְהִ֥יב לָֽהּ:
גפין ארבע וגו': וארבעה ראשין הם ד' מושלים שחלק להם אלכסנדרוס מוקדון במותו את מלכותו כמו שכתוב בספר יוסף בן גוריון שהחיה הזאת השלישית היא מלכות אנטיוכוס ונקרא נמר על שם שהיתה גוזרת גזרות על ישראל מנומרות ומשונות זו מזו:
ושלטן יהב לה: וממשלה נתנה לה:
7בָּאתַ֣ר דְּנָה֩ חָזֵ֨ה הֲוֵ֜ית בְּחֶזְוֵ֣י לֵֽילְיָ֗א וַֽאֲר֣וּ חֵיוָ֣ה רְבִיעָאָ֡ה (כתיב רְבִיעָי֡אָ) דְּחִילָה֩ וְאֵֽימְתָנִ֨י וְתַקִּיפָ֜א יַתִּ֗ירָה וְשִׁנַּ֨יִן דִּֽי־פַרְזֶ֥ל לָהּ֙ רַבְרְבָ֔ן אָֽכְלָ֣ה וּמַדְּקָ֔ה וּשְׁאָרָ֖א בְּרַגְלַ֣הּ (כתיב בְּרַגְלַ֣יהּ) רָֽפְסָ֑ה וְהִ֣יא מְשַׁנְיָ֗ה מִן־כָּל־חֵֽיוָתָא֙ דִּ֣י קָֽדָמָ֔הּ (כתיב קָֽדָמָ֔יהּ) וְקַרְנַ֥יִן עֲשַׂ֖ר לָֽהּ:
בחזוי ליליא: בלילה אחרת, השלש הראשונות ראה בלילה אחת, וזו בלילה אחרת על שם שהיא שקולה כנגד שלשתן בויקרא רבה:
ושנין די פרזל לה: שיני ברזל לה:
ומדקה: מדיקה ושוחקת הדק:
ושארא: מותר אכילתה:
וקרנין עשר: עשר קרנות זו פי' לו המלאך שהם עשרה מלכים שיעמדו לרומי קודם לאספסיינוס שחרב את הבית:
8מִשְׂתַּכַּ֨ל הֲוֵ֜ית בְּקַרְנַיָּ֗א וַֽ֠אֲלוּ קֶ֣רֶן אָֽחֳרִ֚י זְעֵירָה֙ סִלְקָ֣ת בֵּֽינֵיהֵ֔ן (כתיב בֵּֽינֵיהֵ֔ון) וּתְלָ֗ת מִן־קַרְנַיָּא֙ קַדְמָ֣יָתָ֔א אִתְעֲקָ֖רָה (כתיב אִתְעֲקָ֖רָו) מִן־קֳדָמָ֑הּ (כתיב קֳדָמָ֑יהּ) וַֽאֲל֨וּ עַיְנִ֜ין כְּעַיְנֵ֚י אֲנָשָׁא֙ בְּקַרְנָא־דָ֔א וּפֻ֖ם מְמַלִּ֥ל רַבְרְבָֽן:
ואלו: כמו וארו לשון הנה:
ממלל רברבן: דברי גאוה, הוא טיטוס שאחז"ל שחרף וגדף ונכנס להיכל בעזות פנים:
9חָזֵ֣ה הֲוֵ֗ית עַ֣ד דִּ֚י כָרְסָוָן֙ רְמִ֔יו וְעַתִּ֥יק יוֹמִ֖ין יְתִ֑ב לְבוּשֵׁ֣הּ| כִּתְלָ֣ג חִוָּ֗ר וּשְׂעַ֚ר רֵאשֵׁהּ֙ כַּֽעֲמַ֣ר נְקֵ֔א כָּרְסְיֵהּ֙ שְׁבִיבִ֣ין דִּי־נ֔וּר גַּלְגִּלּ֖וֹהִי נ֥וּר דָּלִֽק:
די כרסון רמיו: כסאות הוטלו ונתקנו לישב במשפט אחד לדין וא' לצדקה לישראל:
ועתיק יומין יתיב: הקב"ה יושב למשפט על המלכות הזו ועל שלפניה שהכעיסו לפניו והציקו לבניו:
כתלג חיור: ללבן עונות עמו:
ושער ראשה כעמר נקא: מנקה עצמו מזכיות שיש לעכו"ם לפניו ומשלם להם כל שכרם בעולם הזה בויקרא רבה:
די נור: של אש:
נור דלק: אש בוערה:
10נְהַ֣ר דִּי־נ֗וּר נָגֵ֚ד וְנָפֵק֙ מִן־קֳדָמ֔וֹהִי אֶ֚לֶף אַלְפִין֙ (כתיב אַלְפִים֙) יְשַׁמְּשׁוּנֵּ֔הּ וְרִבּ֥וֹ רִבְוָ֖ן קָֽדָמ֣וֹהִי יְקוּמ֑וּן דִּינָ֥א יְתִ֖ב וְסִפְרִ֥ין פְּתִֽיחוּ:
נגד ונפק: מושך ויצא:
ישמשוניה: לעתיק יומין:
דינא יתיב: המשפט נתישב לפניו:
וספרין פתיחו: הספרים נפתחו ספרי העבירות והרעות שעשו:
11חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית בֵּאדַ֗יִן מִן־קָל֙ מִלַּיָּ֣א רַבְרְבָתָ֔א דִּ֥י קַרְנָ֖א מְמַלְּלָ֑א חָזֵ֣ה הֲוֵ֡ית עַד֩ דִּ֨י קְטִילַ֚ת חֵֽיוְתָא֙ וְהוּבַ֣ד גִּשְׁמָ֔הּ וִֽיהִיבַ֖ת לִֽיקֵדַ֥ת אֶשָּֽׁא:
מן קל מליא: מקול הדברים הגבוהים שהקרן מדברת עלתה חמתו של עתיק יומין:
עד דקטלת חיותא והובד גשמה: אבד גופה:
ליקדת אשא: ללבת אש הוא אשו של יעקב והיה בית יעקב אש וגו' (עובדיה א׳:י״ח):
12וּשְׁאָר֙ חֵ֣יוָתָ֔א הֶעְדִּ֖יו שָׁלְטָֽנְה֑וֹן וְאַרְכָ֧ה בְחַיִּ֛ין יְהִ֥יבַת לְה֖וֹן עַד־זְמַ֥ן וְעִדָּֽן:
ושאר חיותא העדיו שלטנהון: ולשאר המלכיות הסירו מן השמים ממשלתהון:
וארכה בחיין יהיבת להון: וזמן נתן להם בחיים עד יום מועד לעתיד לבא מלחמות גוג ומגוג:
ארכה: המתנה:
13חָזֵ֚ה הֲוֵית֙ בְּחֶזְוֵ֣י לֵֽילְיָ֔א וַֽאֲרוּ֙ עִם־עֲנָנֵ֣י שְׁמַיָּ֔א כְּבַ֥ר אֱנָ֖שׁ אָתֵ֣ה הֲוָ֑א וְעַד־עַתִּ֚יק יֽוֹמַיָּא֙ מְטָ֔ה וּקְדָמ֖וֹהִי הַקְרְבֽוּהִי:
כבר אנש אתה: הוא מלך המשיח:
ועד עתיק יומיא: שהיה יושב במשפט ודן את האומות:
מטה: הגיע:
14וְלֵ֨הּ יְהִ֚ב שָׁלְטָן֙ וִיקָ֣ר וּמַלְכ֔וּ וְכֹ֣ל עַמְמַיָּ֗א אֻמַּיָּ֛א וְלִשָּֽׁנַיָּ֖א לֵ֣הּ יִפְלְח֑וּן שָׁלְטָנֵ֞הּ שָׁלְטַ֚ן עָלַם֙ דִּי־לָ֣א יֶעְדֵּ֔ה וּמַלְכוּתֵ֖הּ דִּי־לָ֥א תִתְחַבַּֽל:
וליה יהיב שלטן: ולאותו בן אדם נתן ממשלת האומות דימה כחיות וישראל דימה כבן אדם על שהם ענותנים ותמימים:
די לא יעדה: לא יסור:
15אֶתְכְּרִיַּ֥ת רוּחִ֛י אֲנָ֥ה דָֽנִיֵּ֖אל בְּג֣וֹ נִדְנֶ֑ה וְחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י יְבַֽהֲלֻנַּֽנִי:
אתכרית רוחי: לשון כי יכרה (שמות כב) ולשון ארמי ועברי שוין בו כלומר נסחה מתוך עומק כרייתה:
בגו נדנה: בתוך תיקה נרתק שלו כלומר נבהלה רוחי בתוך הגוף מן החלום הזה:
16קִרְבֵ֗ת עַל־חַד֙ מִן־קָ֣אֲמַיָּ֔א וְיַצִּיבָ֥א אֶבְעֵ֥א מִנֵּ֖הּ עַֽל־כָּל־דְּנָ֑ה וַֽאֲמַר־לִ֕י וּפְשַׁ֥ר מִלַּיָּ֖א יְהֽוֹדְעִנַּֽנִי:
קרבת על חד מן קאמיא: קרבתי אצל א' מן העומדים שם לפני עתיק הימים המלאכים נקראו עומדים שנא' (זכריה ג׳:ז׳) בין העומדים האלה מפני שאין להם קפצים:
ויציבא אבעא מנה: והאמת שאלתי ממנו:
17אִלֵּין֙ חֵֽיוָתָ֣א רַבְרְבָתָ֔א דִּ֥י אִנִּ֖ין אַרְבַּ֑ע אַרְבְּעָ֥ה מַלְכִ֖ין יְקוּמ֥וּן מִן־אַרְעָֽא:
ארבעה מלכין: ד' מלכיות:
18וִֽיקַבְּלוּן֙ מַלְכוּתָ֔א קַדִּישֵׁ֖י עֶלְיוֹנִ֑ין וְיַחְסְנ֚וּן מַלְכוּתָא֙ עַד־עָ֣לְמָ֔א וְעַ֖ד עָלַ֥ם עָֽלְמַיָּֽא:
ויקבלון מלכותא קדישי עליונין: אלו ישראל שיטלו המלכות מהרביעית:
19אֱדַ֗יִן צְבִית֙ לְיַצָּבָ֔א עַל־חֵֽיוְתָא֙ רְבִיעָ֣יְתָ֔א דִּֽי־הֲוָ֥ת שָֽׁנְיָ֖ה מִן־כָּלְּהֵ֑ן (כתיב כָּלְּהֵ֑ון) דְּחִילָ֣ה יַתִּ֗ירָה שִׁנַּ֚הּ (כתיב שִׁנַּ֚יהּ) דִּֽי־פַרְזֶל֙ וְטִפְרַ֣הּ (כתיב וְטִפְרַ֣יהּ) דִּֽי־נְחָ֔שׁ אָֽכְלָ֣ה מַדְּקָ֔ה וּשְׁאָרָ֖א בְּרַגְלַ֥הּ (כתיב בְּרַגְלַ֥יהּ) רָֽפְסָֽה:
אדין צבית ליצבא: אז חפצתי לעמוד על האמת מן החיה הרביעית:
די הות שניה מן: כולהון דחילה יתירה אשר היתה משונה מכולן באימה יתירה:
20וְעַל־קַרְנַיָּ֚א עֲשַׂר֙ דִּ֣י בְרֵאשַׁ֔הּ וְאָֽחֳרִי֙ דִּ֣י סִלְקַ֔ת וּנְפַ֥לָה (כתיב וּנְפַ֥לָו) מִן־קֳדָמַ֖הּ (כתיב קֳדָמַ֖יהּ) תְּלָ֑ת וְקַרְנָ֨א דִכֵּ֜ן וְעַיְנִ֣ין לָ֗הּ וְפֻם֙ מְמַלִּ֣ל רַבְרְבָ֔ן וְחֶזְוָ֖הּ רַ֥ב מִן־חַבְרָתָֽהּ:
ונפלה מן: קדמה תלת ונפלו מפניה שלש מן הראשונו':
וקרנא דכן ועינין לה: והקרן אשר כזאת ועינים לה ככתוב למעלה:
21חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית וְקַרְנָ֣א דִכֵּ֔ן עָֽבְדָ֥א קְרָ֖ב עִם־קַדִּישִׁ֑ין וְיָֽכְלָ֖ה לְהֹֽן:
חזה הוית: בחלומי הראשון שספרתי למעלה:
עם קדישין: עם ישראל:
22עַ֣ד דִּֽי־אֲתָ֗ה עַתִּיק֙ יֽוֹמַיָּ֔א וְדִינָ֣א יְהִ֔ב לְקַדִּישֵׁ֖י עֶלְיוֹנִ֑ין וְזִמְנָ֣א מְטָ֔ה וּמַלְכוּתָ֖א הֶֽחֱסִ֥נוּ קַדִּישִֽׁין:
ודינא יהיב לקדישי עליונין: ונקמה נתן להם ממנה:
23כֵּן֘ אֲמַר֒ חֵֽיוְתָא֙ רְבִיעָ֣יְתָ֔א מַלְכ֚וּ רְבִיעָאָה֙ (כתיב רְבִיעָיָה֙) תֶּֽהֱוֵ֣א בְאַרְעָ֔א דִּ֥י תִשְׁנֵ֖א מִן־כָּל־מַלְכְוָתָ֑א וְתֵאכֻל֙ כָּל־אַרְעָ֔א וּתְדוּשִׁנָּ֖הּ וְתַדְּקִנָּֽהּ:
כן אמר: כה ענני המלאך הפותר לי את החלום:
24וְקַרְנַיָּ֣א עֲשַׂ֔ר מִנָּהּ֙ מַלְכוּתָ֔א עַשְׂרָ֥ה מַלְכִ֖ין יְקֻמ֑וּן וְאָֽחֳרָ֞ן יְק֣וּם אַֽחֲרֵיהֹ֗ן וְה֚וּא יִשְׁנֵא֙ מִן־קַדְמָיֵ֔א וּתְלָתָ֥ה מַלְכִ֖ין יְהַשְׁפִּֽל:
וקרניא עשר: וקרנים י' אשר ראיתי לה זה פתרונו:
מנה מלכותא: מאותה המלכות:
ואחרין יקום אחריהון: והאחרון יקום אחריהן הוא טיטוס:
25וּמִלִּ֗ין לְצַ֚ד עִלָּאָה֙ (כתיב עִלָּיאָ֙) יְמַלִּ֔ל וּלְקַדִּישֵׁ֥י עֶלְיוֹנִ֖ין יְבַלֵּ֑א וְיִסְבַּ֗ר לְהַשְׁנָיָה֙ זִמְנִ֣ין וְדָ֔ת וְיִתְיַֽהֲב֣וּן בִּידֵ֔הּ עַד־עִדָּ֥ן וְעִדָּנִ֖ין וּפְלַ֥ג עִדָּֽן:
לצד עלאה: כלפי מעלה:
ולקדישי עליונין יבלא: ולישראל יטריח ויציק:
ויסבר להשניא זמנין ודת: ידמה בלבו להעבירם על כל מועדיהם ודתיהם:
עד עידן ועידנין ופלג עידן: קץ סתום הוא זה כאשר נאמר לדניאל סתום הדברים וחתום ודרשוהו הראשונים איש לפי דעתו וכלו הקצים ויש לנו לפותרו עוד כאשר ראיתי כתוב בשם רב סעדיה הם אלף וג' מאות ול"ה שנים האמור בסוף הספר אשרי המחכה וגו' ופי' המועד עד עת שני עתים וחצי עת ואמר שהעתים הם ד' מאות ופ' שמיום צאתם ממצרים עד שנבנה הבית, וד' מאות ועשר ימי מקדש ראשון הרי תת"ץ ועוד חצי העת הזה תמ"ה הרי אל"ף של"ה את אלה חשוב מעת הוסר התמיד עד שוב זבח התמיד אל מקומו והוא הוסר שש שנים לפני החורבן ויש קצת ראיה בספר זה, ועוד יש מביאין ראיה לחשבון זה הסתר אסתיר פני הסתר אסתיר בגי' אלף ושל"ה:
26וְדִינָ֖א יִתִּ֑ב וְשָׁלְטָנֵ֣הּ יְהַעְדּ֔וּן לְהַשְׁמָדָ֥ה וּלְהֽוֹבָדָ֖ה עַד־סוֹפָֽא:
ודינא יתב: והדין נתישב לפני המקום:
ושלטנה יהעדון: ושולטנו וממשלת של אותו המלכות יסירו מן השמים:
27וּמַלְכוּתָ֨א וְשָׁלְטָנָ֜א וּרְבוּתָ֗א דִּי מַלְכְוָת֙ תְּח֣וֹת כָּל־שְׁמַיָּ֔א יְהִיבַ֕ת לְעַ֖ם קַדִּישֵׁ֣י עֶלְיוֹנִ֑ין מַלְכוּתֵהּ֙ מַלְכ֣וּת עָלַ֔ם וְכֹל֙ שָׁלְטָ֣נַיָּ֔א לֵ֥הּ יִפְלְח֖וּן וְיִֽשְׁתַּמְּעֽוּן:
וישתמעון: יהיו נשמעים למצותו לעשותו:
28עַד־כָּ֖ה סוֹפָ֣א דִֽי־מִלְּתָ֑א אֲנָ֨ה דָֽנִיֵּ֜אל שַׂגִּ֣יא| רַעְיוֹנַ֣י יְבַֽהֲלֻנַּ֗נִי וְזִיוַי֙ יִשְׁתַּנּ֣וֹן עֲלַ֔י וּמִלְּתָ֖א בְּלִבִּ֥י נִטְרֵֽת:
עד כה: עד כאן:
שגיא רעיוני יבהלונני: הרבה היו מחשבותי מבהלות אותי:
וזיוי ישתנון: מראית יופי ותארי נשתנו:
בלבי נטרת: בלבי צפנתי: