פרק לא

1בְּרִית כָּרַ֣תִּי לְעֵינָ֑י וּמָ֥ה אֶ֜תְבּוֹנֵ֗ן עַל־בְּתוּלָֽה:
ברית כרתי לעיני: שלא להסתכל באשת איש:
ומה אתבונן על בתולה: מה לי להתבונן בה כך היתה חסידותי שלא לתת עין אפילו בפנויה שמא לאחר ימים תנשא ונמצאתי כרוך אחריה כך מפורש באבות דרבי נתן:
2וּמֶ֚ה | חֵ֣לֶק אֱל֣וֹהַּ מִמָּ֑עַל וְנַֽחֲלַ֥ת שַׁ֜דַּ֗י מִמְּרֹמִֽים:
ומה חלק וגו': שגמלני כך:
3הֲלֹא־אֵ֥יד לְעַוָּ֑ל וְ֜נֶ֗כֶר לְפֹ֣עֲלֵי אָֽוֶן:
הלא איד לעול: לו ראוי ולא לי:
ונכר: דוגמת ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו (עובדיה א):
4הֲלֹא־ה֖וּא יִרְאֶ֣ה דְרָכָ֑י וְֽכָל־צְעָדַ֥י יִסְפּֽוֹר:
וכל צעדי יספור: ורואה אם הלכתי עם שוא:
5אִם־הָלַ֥כְתִּי עִם־שָׁ֑וְא וַתַּ֖חַשׁ עַל־מִרְמָ֣ה רַגְלִֽי:
ותחש: ותמהר כמו אחישנה (ישעיה ס) כי גז חיש (תלים צ):
6יִשְׁקְלֵ֥נִי בְמֹֽאזְנֵי־צֶ֑דֶק וְיֵדַ֥ע אֱ֜ל֗וֹהַּ תֻּמָּתִֽי:
7אִ֥ם תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֘ מִנִ֪י הַ֫דָּ֥רֶךְ וְאַחַ֣ר עֵ֖ינַי הָלַ֣ךְ לִבִּ֑י וּבְ֜כַפַּ֗י דָּ֣בַק מֽאוּם:
מאום: הוא מום דבר שמץ ואל"ף זו כתובה ולא קריא במסורת הגדולה והוא מגזירת לא תאסיפון אם זו עשיתי הייתי ראוי לבא עלי קלל' זו:
8אֶזְרְעָה וְאַחֵ֣ר יֹאכֵ֑ל וְצֶֽאֱצָאַ֥י יְשֹׁרָֽשׁוּ:
אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישורשו: יעקרו השרשין:
9אִם־נִפְתָּ֣ה לִ֖בִּי עַל־אִשָּׁ֑ה וְעַל־פֶּ֖תַח רֵעִ֣י אָרָֽבְתִּי:
ועל פתח רעי ארבתי: לאשתו ישיב לי גמולי:
10תִּטְחַ֣ן לְאַחֵ֣ר אִשְׁתִּ֑י וְ֜עָלֶ֗יהָ יִכְרְע֥וּן אֲחֵרִֽין:
תטחן לאחר אשתי: רבותינו פירשוהו לשון תשמיש כמו ויהי טוחן בבית האסורין (שופטים טז כא):
11כִּי־הִ֥יא (כתיב הִ֥וא) זִמָּ֑ה וְ֜ה֗וּא (כתיב וְ֜ה֗יּא) עָו‍ֹ֥ן פְּלִילִֽים:
כי היא זימה: וירא הייתי אם עשיתי שהוא עון פלילי, עון שמשפט יסורין ראויין לבא על ידו:
12כִּ֚י אֵ֣שׁ הִ֖יא עַד־אֲבַדּ֣וֹן תֹּאכֵ֑ל וּבְכָל־תְּב֖וּאָתִ֣י תְשָׁרֵֽשׁ:
ובכל תבואתי תשרש: האש הזאת לכן נמנעתי מעשות כשהוא מדבר בל' עיקור אומר תשרש ובל' שרש אומר תשרש וכן ישורשו ל' עיקור ישרשו ל' שרש:
13אִם־אֶמְאַ֗ס מִשְׁפַּ֣ט עַ֖בְדִּי וַֽאֲמָתִ֑י בְּ֜רִבָ֗ם עִמָּדִֽי:
14וּמָ֣ה אֶֽ֖עֱשֶׂה כִּֽי־יָק֣וּם אֵ֑ל וְכִֽי־יִ֜פְקֹ֗ד מָ֣ה אֲשִׁיבֶֽנּוּ:
ומה אעשה וגו': זאת נתתי אל לבי וכי יפקוד את דרכי מה אשיבנו:
15הֲֽלֹא־ בַ֖בֶּטֶן עֹשֵׂ֣נִי עָשָׂ֑הוּ וַ֜יְכוּנֶ֗נּוּ בָּרֶ֥חֶם אֶחָֽד:
ויכוננו ברחם: אני בבטן אמי והוא בבטן אמו הכיננו יוצר א':
16אִם־אֶ֖מְנַע מֵחֵ֣פֶץ דַּלִּ֑ים וְעֵינֵ֖י אַלְמָנָ֣האֲכַלֶּֽה:
אכלה: שלא מלאתי תאותה שהוא כליון עינים המתאוה ואינו מגיע קרוי כליון עינים:
17וְאֹכַ֣ל פִּתִּ֣י לְבַדִּ֑י וְלֹֽא־אָכַ֖ל יָת֣וֹם מִמֶּֽנָּה:
18כִּ֣י מִ֖נְּעוּרַי גְּדֵלַ֣נִי כְאָ֑ב וּמִבֶּ֖טֶן אִמִּ֣י אַנְחֶֽנָּה:
כי מנעורי גדלני: הכשרון הזה כאב המגדלני והמלמדני כן למדנו יושר לבי מנעורי:
ומבטן אמי אנחנה: למדה זו:
19אִם־אֶרְאֶ֣ה א֖וֹבֵד מִבְּלִ֣י לְב֑וּשׁ וְאֵ֥ין כְּ֜ס֗וּת לָֽאֶבְיֽוֹן:
20אִם־לֹ֣א בֵֽרְכ֣וּנִי חֲלָצָ֑יו (כתיב חֲלָצָ֑ו) וּמִגֵּ֥ז כְּ֜בָשַׂי יִתְחַמָּֽם:
21אִם־הֲנִיפ֣וֹתִי עַל־יָת֣וֹם יָדִ֑י כִּֽי־אֶרְאֶ֥ה בַ֜שַּׁ֗עַר עֶזְרָתִֽי:
22כְּתֵפִי מִשִּׁכְמָ֣ה תִפּ֑וֹל וְ֜אֶזְרֹעִ֗י מִקָּנָ֥ה תִשָּׁבֵֽר:
משכמה: הוא רחב הכתף:
מקנה: הוא עצם העליון העגול כקנה ועל שהוא עגול כקנה קורא אותו כן:
23כִּ֚י פַ֣חַד אֵ֖לַי אֵ֣יד אֵ֑ל וּ֜מִשְּׂאֵת֗וֹ לֹ֣א אוּכָֽל:
כי פחד אלי וגו': פחד היה בעיני אידו שהוא מביא על הרשעים לכן חדלתי מעשות:
ומשאתו: ומכובדו:
24אִם־שַׂ֣מְתִּי זָהָ֣ב כִּסְלִ֑י וְ֜לַכֶּ֗תֶם אָמַ֥רְתִּי מִבְטַחִֽי:
כסלי: כמו אשר יקוט כסלו (לעיל ח) תקותי ומחשבתי וע"י שכליות על הכסלי' הם והכליות יועצות נקראת המחשבה כסל:
ולכתם: קבוצות זהב ואוצרות:
אמרתי מבטחי: להתחזק בהם על העניים:
25אִם־ אֶ֖שְׂמַח כִּי־רַ֣ב חֵילִ֑י וְכִֽי־כַ֜בִּ֗יר מָֽצְאָ֥ה יָדִֽי:
אם אשמח כי רב חילי: לא הייתי נוהג שמחה בפני העניים בעשרי שלא להקניאם בי:
26אִם־אֶרְאֶ֣ה א֖וֹר כִּ֣י יָהֵ֑ל וְ֜יָרֵ֗חַ יָקָ֥ר הֹלֵֽךְ:
אם אראה אור כי יהל: חמה בתקופת גבורתה והילה:
וירח יקר הולך: מגיה והולך כמו אור יקרות (זכריה י״ד:ו׳) כיקר כרים (תלים לז):
27וַיִּ֣פְתְּ בַּסֵּ֣תֶר לִבִּ֑י וַתִּשַּׁ֖ק יָדִ֣י לְפִֽי:
ויפת בסתר לבי: לשמש ולירח לאמר אלוהות הם כקצת עובדי כוכבים הנדחים (ועובדים) לכל צבא השמים:
28גַּם־ה֖וּא עָו‍ֹ֣ן פְּלִילִ֑י כִּֽי־כִחַ֖שְׁתִּי לָאֵ֣ל מִמָּֽעַל:
29אִם־אֶ֖שְׂמַח בְּפִ֣יד מְשַׂנְאִ֑י וְ֜הִתְעֹרַ֗רְתִּי כִּי־מְצָ֥אוֹ רָֽע:
30וְלֹֽא־נָתַ֣תִּי לַֽחֲטֹ֣א חִכִּ֑י לִשְׁאֹ֖ל בְּאָלָ֣ה נַפְשֽׁוֹ:
ולא נתתי לחטוא חכי: להקניט שונאי ולתובעו ממון שאין לי עליו כדי להשביעו ולשאול באלה נפשו של שונאי:
31אִם־לֹ֣א אָֽ֖מְרוּ מְתֵ֣י אָֽהֳלִ֑י מִֽי־יִתֵּ֥ן מִ֜בְּשָׂר֗וֹ לֹ֣א נִשְׂבָּֽע:
לא נשבע: מתוך שנאה שהיו שונאים אותי על שהייתי מטריחם בהכנסת אורחים:
32בַּחוּץ לֹֽא־יָלִ֣ין גֵּ֑ר דְּ֜לָתַ֗י לָאֹ֥רַח אֶפְתָּֽח:
לארח: לא היה דלתות ביתי פנימיים ומוקפין בית שער מבחוץ או מוסבין בקרני זוית להשבית את האורחים מלבא אלא פתוחין לאם דרך לבוא כל הבא:
33אִם־כִּסִּ֣יתִי כְאָדָ֣ם פְּשָׁעָ֑י לִטְמ֖וֹן בְּחֻבִּ֣י עֲו‍ֹֽנִי:
בחובי: במחבואי:
34כִּ֚י אֶֽעֱר֨וֹץ | הָ֘מ֚וֹן רַבָּ֗ה וּבֽוּז־מִשְׁפָּח֥וֹת יְחִתֵּ֑נִי וָֽ֜אֶדֹּ֗ם לֹא־אֵ֥צֵא פָֽתַח:
כי אערוץ: מתחילה הייתי מכניע המון רבה של רשעים ועתה אף בין כשדיים זה העם לא היה (ישעיהו כ״ג:י״ג):
יחיתני: מיראני:
35מִ֚י יִתֶּן־לִ֨י | שֹׁ֘מֵ֚עַ לִ֗י הֶן־תָּ֖וִי שַׁדַּ֣י יַֽעֲנֵ֑נִי וְסֵ֥פֶר כָּ֜תַ֗ב אִ֣ישׁ רִיבִֽי:
הן תוי שדי יענני: ולואי שיעיד עלי המקום בדין כמ"ש עלי כי אין כמוהו בארץ תם וישר וירא אלהים (לעיל א) גם משה שכתב ספרו וספרי יעיד עלי, (ד"א) כן היה איוב אומר תנה לתוות אותי ואת כושרי:
שדי יענני: לבקשה זאת:
וספר כתב איש ריבי: יכתוב גם הוא ספרו להתווכח עמי:
36אִם־לֹ֣א עַל־שִׁ֖כְמִי אֶשָּׂאֶ֑נּוּ אֶֽעֶנְדֶ֖נּוּ עֲטָר֣וֹת לִֽי:
אשאנו: לכתוב את ספרי:
אענדנו: אקשרנו לספר עטרות לי:
37מִסְפַּ֣ר צְ֖עָדַי אַגִּידֶ֑נּוּ כְּמוֹ־נָ֜גִ֗יד אֲקָֽרְבֶֽנּוּ:
מספר צעדי אגידנו: לאותו האיש:
38אִם־עָ֖לַי אַדְמָתִ֣י תִזְעָ֑ק וְ֜יַ֗חַד תְּלָמֶ֥יהָ יִבְכָּיֽוּן:
אם עלי אדמתי תזעק: על לקט שכחה ופאה ומעשרות שלא הוצאתי מעשרות כראוי:
ויחד תלמיה יבכיון: שחרשתי בשור ובחמור יחדיו:
39אִם־כֹּ֖חָהּ אָכַ֣לְתִּי בְלִי־כָ֑סֶף וְנֶ֖פֶשׁ בְּעָלֶ֣יהָ הִפָּֽחְתִּי:
בלי כסף: לשכור שכירים ולעשקם ד"א זה מעשר שני דכתיב וצרת הכסף בידך (דברים י״ד:כ״ה):
ונפש בעליה: אריס העובד בה:
40תַּ֚חַת חִטָּ֨ה | יֵ֥צֵא ח֗וֹחַ וְתַֽחַת־שְׂעֹרָ֥ה בָאְשָׁ֑ה תַּ֜֗מּוּ דִּבְרֵ֥י אִיּֽוֹב:
באשה: (דבר מבאיש) כמו באושים (ישעיה ה) ואם לא עשיתי כן תחת חטה יצא חוח (תנא רבי אושעיא למדתך תורה דרך ארץ שדה שמעלה חוחים יפה לזורעה חטים, שמעלה באושים יפה לזורעה שעורים כ"ה בילקוט) ומה טעם תחת חטה יצא חוח תמו וגו' עד כאן הוא חוזר ומתנבא כמה נבואות ואת אומר תמו דברי איוב אלא כך אומר איוב אם לא עשיתי כן יתמו דברי איוב ואל יהי פתחון פה לומר לפניך בערתי הקדש (דברים כ) כך ראיתי בפסיקת' בפרשת עשר תעשר (שם יד) מפורש כן מן הפסוקים האלו: