פרק כז

1וַיֹּ֣סֶף אִ֖יּוֹב שְׂאֵ֥ת מְשָׁל֗וֹ וַיֹּֽאמַר:

ויוסף עמדו ריעיו מענות כאשר הוכיחם אליהוא כי עמדו ולא ענו עוד (לקמן לב):

2חַי־אֵ֖ל הֵסִ֣יר מִשְׁפָּטִ֑י וְ֜שַׁדַּ֗י הֵמַ֥ר נַפְשִֽׁי:

חי אל שבועה היא כי באמת הסיר את משפטי ומכאן דרש ר' יהושע שמאהבה עבד איוב את המקום אין אדם נודר בחיי המלך אלא א"כ אוהב את המלך:

3כִּֽי־כָל־ע֣וֹד נִשְׁמָתִ֣י בִ֑י וְר֖וּחַ אֱל֣וֹהַּ בְּאַפִּֽי:

4אִם־תְּדַבֵּ֣רְנָה שְׂפָתַ֣י עַוְלָ֑ה וּלְ֜שׁוֹנִ֗י אִם־יֶהְגֶּ֥ה רְמִיָּֽה:

5חָלִ֣ילָה לִּי֘ אִם־אַצְדִּ֪יק אֶ֫תְכֶ֥ם עַד־אֶגְוָ֑ע לֹֽא־אָסִ֖יר תֻּמָּתִ֣י מִמֶּֽנִּי:

אם אצדיק אתכם אם אומר הדין עמכם לחייבני:

לא אסיר תומתי לא אודה לדבריכם לומר שאיני תם:

6בְּצִדְקָתִ֣י הֶֽ֖חֱזַקְתִּי וְלֹ֣א אַרְפֶּ֑הָ לֹא־יֶֽחֱרַ֥ף לְ֜בָבִ֗י מִיָּמָֽי:

בצדקתי החזקתי לומר שאני צדיק:

לא יחרף לבבי אותי מימי מכל דרך ומדה שנהגתי בימי ועל כרחו יהי כרשע אויבי:

7יְהִ֣י כְ֖רָשָׁע אֹ֣יְבִ֑י וּמִתְקֽוֹמְמִ֥י כְעַוָּֽל:

8כִּ֚י מַה־תִּקְוַ֣ת חָ֖נֵף כִּ֣י יִבְצָ֑ע כִּ֚י יֵ֖שֶׁל אֱל֣וֹהַּ נַפְשֽׁוֹ:

כי מה תקות חנף כי למה אהיה רשע וגזלן מה סופו של רשע הגוזל ממון:

כי ישל כי ישליך המקום את נפשו מעליו לשון של נעלך (שמות ג) ונשל הברזל (דברים יט):

9הֲצַֽעֲקָתוֹ יִשְׁמַ֥ע | אֵ֑ל כִּֽי־תָב֖וֹא עָלָ֣יו צָרָֽה:

10אִם־עַל־שַׁדַּ֥י יִתְעַנָּ֑ג יִקְרָ֖א אֱל֣וֹהַּ בְּכָל־עֵֽת:

אם על שדי יתענג כפל התמיהה היא ככל התמיהות הכפולות שכן דרך הראשונה בה"א והשנייה באם כמו הירוצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים (עמוס ו׳:י״ב), היש בלשוני עולה ואם חכי לא יבין הוות (לעיל ו) אף כאן הצעקתו ישמע אל אם על שדי יתענג, שמא או מי שהוא רשע חנף יכול הוא להתענג ולסמוך על ישועת הקב"ה ולקרא אליו בעת צרתו בתמיה:

11אוֹרֶ֣ה אֶתְכֶ֣ם בְּיַד־אֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר עִם־שַׁ֜דַּ֗י לֹ֣א אֲכַחֵֽד:

אורה אתכם מה המדה שביד אל ודרך:

אשר עם שדי לא אכחד כמו כי ידע דרך עמדי (לעיל כג):

12הֵֽן־אַתֶּ֣ם כֻּלְּכֶ֣ם חֲזִיתֶ֑ם וְלָמָּה־זֶּ֜֗ה הֶ֣בֶל תֶּהְבָּֽלוּ:

כולכם חזיתם שזה חלק אדם רשע:

ולמה זה הבל תהבלו להיות רשעים וחניפים:

13זֶ֚ה | חֵֽלֶק־אָדָ֖ם רָשָׁ֥ע | עִם־אֵ֑ל וְֽנַֽחֲלַ֥ת עָ֜רִיצִ֗ים מִשַּׁדַּ֥י יִקָּֽחוּ:

14אִם־יִרְבּ֣וּ בָנָ֣יו לְמוֹ־חָ֑רֶב וְ֜צֶֽאֱצָאָ֗יו לֹ֣א יִשְׂבְּעוּ־לָֽחֶם:

אם ירבו בניו למו חרב ירבו:

15שְׂרִידָיו בַּמָּ֣וֶת יִקָּבֵ֑רוּ וְ֜אַלְמְנֹתָ֗יו לֹ֣א תִבְכֶּֽנָה:

במות וימותו ביסורים ותחלואים עד כי ישמחו אלמנותיו במיתתן ולא תבכינה

16אִם־יִצְבֹּ֣ר כֶּעָפָ֣ר כָּ֑סֶף וְ֜כַחֹ֗מֶר יָכִ֥ין מַלְבּֽוּשׁ:

17יָכִין וְצַדִּ֣יק יִלְבָּ֑שׁ וְ֜כֶ֗סֶף נָקִ֥י יַֽחֲלֹֽק:

(וכסף נקי כספו של רשע לנקי יחלקנו הקב"ה):

18בָּנָ֣ה כָעָ֣שׁ בֵּית֑וֹ וּכְ֜סֻכָּ֗ה עָשָׂ֥ה נֹצֵֽר:

בנה כעש כתולע הבונה חור שאינו מתקיים וכסוכה שעשה נוצר התאנה והכרם שאינה של קיימא (ע"א נוצר הכרם שאינו שומרה בכל עת זה שמעתי סא"א):

19עָשִׁ֣יר יִ֖שְׁכַּב וְלֹ֣א יֵֽאָסֵ֑ף עֵינָ֖יו פָּקַ֣ח וְאֵינֶֽנּוּ:

עשיר ישכב ימות בעשרו ופעמים שלא יאסף לקבורה:

20תַּשִּׂיגֵ֣הוּ כַ֖מַּיִם בַּלָּה֑וֹת לַ֜֗יְלָה גְּנָבַ֥תּוּ סוּפָֽה:

בלהות שדים:

גנבתו סופה ותשליכהו לדראונים:

21יִשָּׂאֵ֣הוּ קָדִ֣ים וְיֵלַ֑ךְ וִֽ֜ישַֽׂעֲרֵ֗הוּ מִמְּקֹמֽוֹ:

22וְיַשְׁלֵ֣ךְ עָ֖לָיו וְלֹ֣א יַחְמ֑וֹל מִ֜יָּד֗וֹ בָּר֥וֹחַ יִבְרָֽח:

וישלך עליו המשליך עליו רעה ולא יחמול:

מידו של רשע ומכחו וממקומו:

ברוח יברח בן עצתו שהיה מסייעו בתחלה יברח מעזור ידו בשעת כשלונו כמו שעשה חרבונה להמן (מגילה ז):

23יִשְׂפֹּ֣ק עָלֵ֣ימוֹ כַפֵּ֑ימוֹ וְיִשְׁרֹ֥ק עָ֜לָ֗יו מִמְּקֹמֽוֹ:

ישפוק עלימו כפימו היודעים (אותו) לפנים ועתה רואים בשברו: