| 1וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּֽאמַר: |
| 2מֶֽה־עָזַ֥רְתָּ לְלֹא־כֹ֑חַ ה֜וֹשַׁ֗עְתָּ זְר֣וֹעַ לֹא־עֹֽז: |
| 3מַה־יָּ֖עַצְתָּ לְלֹ֣א חָכְמָ֑ה וְ֜תֻֽשִׁיָּ֗ה לָרֹ֥ב הוֹדָֽעְתָּ: |
| 4אֶת־מִ֖י הִגַּ֣דְתָּ מִלִּ֑ין וְנִשְׁמַת־מִ֜י יָֽצְאָ֥ה מִמֶּֽךָּ: |
| ונשמת מי יצאה ממך. מי שם בך הרוח הזה שיצא מפיך מי לא ידע זאת:
|
| 5הָֽרְפָאִ֥ים יְחוֹלָ֑לוּ מִתַּ֥חַת מַ֜֗יִם וְשֹֽׁכְנֵיהֶֽם: |
| הרפאים.
גיהנם המרפה את הבריות:
|
| יחוללו.
שבעה חללים שלו:
|
| מתחת מים ושוכניהם.
בעמקי עמקים, וגם הוא:
|
| 6עָר֣וֹם שְׁא֣וֹל נֶגְדּ֑וֹ וְאֵ֥ין כְּ֜ס֗וּת לָֽאֲבַדּֽוֹן: |
| ערום שאול נגדו.
לדעת ולראות את כל מה שבתוכו:
|
| 7נֹטֶ֣ה צָפ֣וֹן עַל־תֹּ֑הוּ תֹּ֥לֶה אֶ֜֗רֶץ עַל־בְּלִימָֽה: |
| על בלימה.
אין כלום ביסוד כי הם עומדים באויר על חוזק זרועותיו של הקב"ה ודונש פי' בלימה מישור כמו (תהלים לב) במתג ורסן עדיו לבלום (כך ראיתי סא"א):
|
| 8צֹֽרֵר־מַ֥יִם בְּעָבָ֑יו וְלֹֽא־נִבְקַ֖ע עָנָ֣ן תַּחְתָּֽם: |
| ולא נבקע ענן.
מעול' שיפלו מימיו ביחד:
|
| תחתם.
תחת המים:
|
| 9מְאַחֵ֥ז פְּנֵי־כִסֵּ֑ה פַּרְשֵׁ֖ז עָלָ֣יו עֲנָנֽוֹ: |
| מאחז.
במחיצות פני כסא הכבוד כולו כגון ישת חשך סתרו (שם יח):
|
| ופרשז.
על הכסא עננו כמו ודמות על ראשי החיות רקיע (יחזקאל א׳:כ״ב):
|
| 10חֹ֣ק חָ֖ג עַל־פְּנֵי־מָ֑יִם עַד־תַּכְלִ֖ית א֣וֹר עִם־חֹֽשֶׁךְ: |
| חוק חג.
קומפ"ש בלע"ז לשון ובמחוג' יתארהו (ישעיהו מ״ד:י״ג) סיבבו בחול להיות לו (החול) חוק גבול עולם ולא יעבור הים אותו חוג עד שיכלה אור וחשך:
|
| 11עַמּוּדֵ֣י שָׁמַ֣יִם יְרוֹפָ֑פוּ וְ֜יִתְמְה֗וּ מִגַּֽעֲרָתֽוֹ: |
| ירופפו.
כשבראם והקרישם היו רופפים וגער בהם ועמדו ביובש ובחוזק:
|
| ויתמהו.
תוהה ועולה (ס"א כאדם תוהה ועומד) במקום אחד:
|
| 12בְּכֹחוֹ רָגַ֣ע הַיָּ֑ם וּבִ֜תְבוּנָת֗וֹ (כתיב וּבִ֜תְובֻנָת֗וֹ) מָ֣חַץ רָֽהַב: |
| רגע הים.
כמו עורי רגע (לעיל ז) נקמט קמטים קמטים נעשו (כך כשאמר יקוו המים נאספו מפשיטתן ונקמטו קמטים קמטים) עד שנקוו למקום אחד המוכן להם:
|
| מחץ רהב.
מצריים קרויין רהבים:
|
| 13בְּרוּחוֹ שָׁמַ֣יִם שִׁפְרָ֑ה חֹֽלְלָה יָ֜ד֗וֹ נָחָ֥שׁ בָּרִֽחַ: |
| ברוחו שמים שפרה.
בדבריו וברוח פיו איהל כמו ונטה אהל שפרירו [ (ירמיה מב):
|
| חוללה ידו.
את פרעה הנקרא נחש בריח (ישעיהו כ״ז:א׳) לשון חיל וצרה וכן במקום אחר הלא זאת היא המחצבת רהב מחוללת תנין (שם נא), ל"א יסדה ידו את לויתן כמו גבעות חוללתי (משלי ח):
|
| 14הֶן־אֵ֚לֶּה | קְצ֬וֹת דְּרָכָ֗יו (כתיב דְּרָכָ֗ו) וּמַה־שֶּׁ֣מֶץ דָּ֖בָר נִשְׁמַע־בּ֑וֹ וְרַ֥עַם גְּ֜בוּרוֹתָ֗יו (כתיב גְּ֜בוּרֹתָ֗ו) מִ֣י יִתְבּוֹנָֽן: |
| קצות דרכיו.
קלות ומועטות לפי שאר גדולות שבו:
|
| ומה שמץ דבר נשמע בו.
מה רמז דבר אדם יכול להבין מפעלותיו ד"א שמץ כמו לשמצה לגנות:
|
