פרק כו

1וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּֽאמַר:
2מֶֽה־עָזַ֥רְתָּ לְלֹא־כֹ֑חַ ה֜וֹשַׁ֗עְתָּ זְר֣וֹעַ לֹא־עֹֽז:
3מַה־יָּ֖עַצְתָּ לְלֹ֣א חָכְמָ֑ה וְ֜תֻֽשִׁיָּ֗ה לָרֹ֥ב הוֹדָֽעְתָּ:
4אֶת־מִ֖י הִגַּ֣דְתָּ מִלִּ֑ין וְנִשְׁמַת־מִ֜י יָֽצְאָ֥ה מִמֶּֽךָּ:
ונשמת מי יצאה ממך: מי שם בך הרוח הזה שיצא מפיך מי לא ידע זאת:
5הָֽרְפָאִ֥ים יְחוֹלָ֑לוּ מִתַּ֥חַת מַ֜֗יִם וְשֹֽׁכְנֵיהֶֽם:
הרפאים: גיהנם המרפה את הבריות:
יחוללו: שבעה חללים שלו:
מתחת מים ושוכניהם: בעמקי עמקים, וגם הוא:
6עָר֣וֹם שְׁא֣וֹל נֶגְדּ֑וֹ וְאֵ֥ין כְּ֜ס֗וּת לָֽאֲבַדּֽוֹן:
ערום שאול נגדו: לדעת ולראות את כל מה שבתוכו:
7נֹטֶ֣ה צָפ֣וֹן עַל־תֹּ֑הוּ תֹּ֥לֶה אֶ֜֗רֶץ עַל־בְּלִימָֽה:
על בלימה: אין כלום ביסוד כי הם עומדים באויר על חוזק זרועותיו של הקב"ה ודונש פי' בלימה מישור כמו (תהלים לב) במתג ורסן עדיו לבלום (כך ראיתי סא"א):
8צֹֽרֵר־מַ֥יִם בְּעָבָ֑יו וְלֹֽא־נִבְקַ֖ע עָנָ֣ן תַּחְתָּֽם:
ולא נבקע ענן: מעול' שיפלו מימיו ביחד:
תחתם: תחת המים:
9מְאַחֵ֥ז פְּנֵי־כִסֵּ֑ה פַּרְשֵׁ֖ז עָלָ֣יו עֲנָנֽוֹ:
מאחז: במחיצות פני כסא הכבוד כולו כגון ישת חשך סתרו (שם יח):
ופרשז: על הכסא עננו כמו ודמות על ראשי החיות רקיע (יחזקאל א׳:כ״ב):
10חֹ֣ק חָ֖ג עַל־פְּנֵי־מָ֑יִם עַד־תַּכְלִ֖ית א֣וֹר עִם־חֹֽשֶׁךְ:
חוק חג: קומפ"ש בלע"ז לשון ובמחוג' יתארהו (ישעיהו מ״ד:י״ג) סיבבו בחול להיות לו (החול) חוק גבול עולם ולא יעבור הים אותו חוג עד שיכלה אור וחשך:
11עַמּוּדֵ֣י שָׁמַ֣יִם יְרוֹפָ֑פוּ וְ֜יִתְמְה֗וּ מִגַּֽעֲרָתֽוֹ:
ירופפו: כשבראם והקרישם היו רופפים וגער בהם ועמדו ביובש ובחוזק:
ויתמהו: תוהה ועולה (ס"א כאדם תוהה ועומד) במקום אחד:
12בְּכֹחוֹ רָגַ֣ע הַיָּ֑ם וּבִ֜תְבוּנָת֗וֹ (כתיב וּבִ֜תְובֻנָת֗וֹ) מָ֣חַץ רָֽהַב:
רגע הים: כמו עורי רגע (לעיל ז) נקמט קמטים קמטים נעשו (כך כשאמר יקוו המים נאספו מפשיטתן ונקמטו קמטים קמטים) עד שנקוו למקום אחד המוכן להם:
מחץ רהב: מצריים קרויין רהבים:
13בְּרוּחוֹ שָׁמַ֣יִם שִׁפְרָ֑ה חֹֽלְלָה יָ֜ד֗וֹ נָחָ֥שׁ בָּרִֽחַ:
ברוחו שמים שפרה: בדבריו וברוח פיו איהל כמו ונטה אהל שפרירו [ (ירמיה מב):
חוללה ידו: את פרעה הנקרא נחש בריח (ישעיהו כ״ז:א׳) לשון חיל וצרה וכן במקום אחר הלא זאת היא המחצבת רהב מחוללת תנין (שם נא), ל"א יסדה ידו את לויתן כמו גבעות חוללתי (משלי ח):
14הֶן־אֵ֚לֶּה | קְצ֬וֹת דְּרָכָ֗יו (כתיב דְּרָכָ֗ו) וּמַה־שֶּׁ֣מֶץ דָּ֖בָר נִשְׁמַע־בּ֑וֹ וְרַ֥עַם גְּ֜בוּרוֹתָ֗יו (כתיב גְּ֜בוּרֹתָ֗ו) מִ֣י יִתְבּוֹנָֽן:
קצות דרכיו: קלות ומועטות לפי שאר גדולות שבו:
ומה שמץ דבר נשמע בו: מה רמז דבר אדם יכול להבין מפעלותיו ד"א שמץ כמו לשמצה לגנות: