פרק כג

1וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּֽאמַר:

2גַּם־הַ֖יּוֹם מְרִ֣י שִׂחִ֑י יָ֜דִ֗י כָּבְדָ֥ה עַל־אַנְחָתִֽי:

גם היום. אחר כל תנחומין הללו:

מרי שיחי. במקומו עומד כי אין תנחום בדבריכם:

ידי כבדה. מכת נגעי תקיפה יותר מאנחתי שאיני קובל וצועק לפי מכתי:

3מִֽי־יִתֵּ֣ן יָ֖דַעְתִּי וְאֶמְצָאֵ֑הוּ אָ֜ב֗וֹא עַד־תְּכֽוּנָתֽוֹ:

ואמצאהו. לשופטי:

תכונתו. מכון כסאו:

4אֶֽעֶרְכָ֣ה לְפָנָ֣יו מִשְׁפָּ֑ט וּפִ֜֗י אֲמַלֵּ֥א תֽוֹכָחֽוֹת:

משפט. הוכחת דברים:

5אֵֽדְעָה מִלִּ֣ים יַֽעֲנֵ֑נִי וְ֜אָבִ֗ינָה מַה־יֹּ֥אמַר לִֽי:

(אדעה מלים יענני. וגם אם יסתום אותי מלדבר לפניו שמא ידבר הוא עמי ואדעה מלים יענני רבי תנחומא):

6הַבְּרָב־כֹּ֖חַ יָרִ֣יב עִמָּדִ֑י לֹ֥א אַךְ־ה֜֗וּא יָשִׂ֥ם בִּֽי:

הברב כח. דברים ותוכחות של חטאיו יריב עמדי:

לא אך. מכה וכפיה לא ישים בי אכפו ואימתו (ועוד יפתר) לא אך הוא ישים בי כי לא ישים בי אך הריב של תוכחת פשעי ולא תשומות עלילות:

7שָׁ֗ם יָ֖שָׁר נוֹכָ֣ח עִמּ֑וֹ וַֽאֲפַלְּטָ֥ה לָ֜נֶ֗צַח מִשֹּֽׁפְטִֽי:

שם. במקום ריבנו:

ישר. כושר מפעלותי יהא נוכח ונגלה ונראה עמו לפניו:

נוכח. מוכח ושם אפלטה לנצח כי לא ימצא בי עון:

8הֵ֚ן קֶ֣דֶם אֶֽהֱלֹ֣ךְ וְאֵינֶ֑נּוּ וְ֜אָח֗וֹר וְלֹֽא־אָבִ֥ין לֽוֹ:

הן קדם. למעלה הוא חוזר למי יתן ידעתי וגו':

קדם. מזרח שנאמר קדמה מזרחה (שמות כא):

אחור. מערב הואיל והמזרח קדמת עולם נמצא המערב אחוריו של עולם:

9שְׂמֹ֣אול בַּֽעֲשׂת֣וֹ וְלֹא־אָ֑חַז יַעְטֹ֥ף יָ֜מִ֗ין וְלֹ֣א אֶרְאֶֽה:

שמאל. צפון:

בעשותו. כשבראו לא עשה מקום כסאו שם שאראנו שם:

אחז. תרגום של אראה ותדע שהטעם תחת האל"ף ואם לשון אחיזה הוא היה טעמו מלרע תחת החי"ת:

יעטוף ימין. כיסה פני הדרום בפניו למען לא אראנו:

10כִּי־יָ֖דַע דֶּ֣רֶךְ עִמָּדִ֑י בְּ֜חָנַ֗נִי כַּזָּהָ֥ב אֵצֵֽא:

כי ידע דרך וגו'. אשר:

עמדי. מהו לפיכך אינו בא לריב עמדי:

בחנני וגו'. אשר:

כזהב אצא. אם יריב עמדי:

11בַּֽאֲשֻׁרוֹ אָֽחֲזָ֣ה רַגְלִ֑י דַּרְכּ֖וֹ שָׁמַ֣רְתִּי וְלֹֽא־אָֽט:

באשורו. במעגלו כמו אם תטה אשורי (לקמן לא) כונן אשוריו (תלים מ):

ולא אט. איני רגיל לנטות:

12מִצְוַ֣ת שְׂ֖פָתָיו וְלֹ֣א אָמִ֑ישׁ מֵ֜חֻקִּ֗י צָפַ֥נְתִּי אִמְרֵי־פִֽיו:

מחוקי צפנתי אמרי פיו. יותר מחוקי מזונותי הייתי זריז לצפון אמרי פיו כמו (משלי ל׳:ח׳) לחם חוקי מזונותי:

13וְה֣וּא בְ֖אֶחָד וּמִ֣י יְשִׁיבֶ֑נּוּ וְנַפְשׁ֖וֹ אִוְּתָ֣ה וַיָּֽעַשׂ:

והוא. לפי שהוא יחיד בעולם ויודע דעתן ומחשבתן של בריות ומה יש להם לדבר לפניו לפיכך תשובות מוכנות לפניו:

ומי ישיבנו. לפיכך נפשו אותה ויעש:

14כִּי יַשְׁלִ֣ים חֻקִּ֑י וְכָהֵ֖נָּה רַבּ֣וֹת עִמּֽוֹ:

כי ישלים חקי. ידעתי כי לא ישיב ידו עד אשר ישלים חוק גזירותיו פורעניות אשר גזר עלי:

וכהנה רבות עמו. כי כהנה רבות עשה:

15עַל־כֵּ֖ן מִפָּנָ֣יו אֶבָּהֵ֑ל אֶ֜תְבּוֹנֵ֗ן וְאֶפְחַ֥ד מִמֶּֽנּוּ:

על כן. שאינו גומל לאדם כפי דרכיו:

מפניו אבהל. וכשאתבונן בדרכיו אפחד ממנו:

16וְאֵל הֵרַ֣ךְ לִבִּ֑י וְ֜שַׁדַּ֗י הִבְהִילָֽנִי:

17כִּֽי־לֹ֣א נִ֖צְמַתִּי מִפְּנֵי־חֹ֑שֶׁךְ וּ֜מִפָּנַ֗י כִּסָּה־אֹֽפֶל:

כי לא נצמתי מפני חשך. בזאת אני נבהל כי לא נצמתי לחלוטין וצמיתות קבר מפני החשך הזה הבא עלי וכן לא כסה מפני את האופל הזה עד מותי:

ומפני כסה אופל. על כי לא שבראש הפסוק חוזר: