פרק כב

1וַיַּעַן אֱלִיפַ֥ז הַתֵּֽמָנִ֗י וַיֹּֽאמַר:
2הַלְאֵ֥ל יִסְכָּן־גָּ֑בֶר כִּֽי־יִסְכֹּ֖ן עָלֵ֣ימוֹ מַשְׂכִּֽיל:
הלאל יסכן גבר: הלצורך ולהנאת היוצר יועיל גבר ויהנה כאשר ילמד דעת אל הבריות וחכמה, יסכן הראשון לשון הנייה כמו ותהי לו סוכנת (מלכים א א׳:ב׳) והשני לשון למוד כמו ההסכן הסכנתי (במדבר כ״ב:ל׳) וגם הראשון יתכן להיות נפתר לשון למוד הלטובת היוצר ולצרכו ילמד גבר כאשר ילמד השכל:
3הַחֵ֣פֶץ לְ֖שַׁדַּי כִּ֣י תִצְדָּ֑ק וְאִם־בֶּ֜֗צַע כִּֽי־תַתֵּ֥ם דְּרָכֶֽיךָ:
החפץ לשדי: כמו כי מה חפצו בביתו אחריו (לעיל כא) ההנאה וחשש לו אם תצדיק מעשיך בהתווכח לפניו שיבא עמך להתווכח בדבריך:
ואם בצע: ממון לו אם תתם דרכיך:
4הֲמִיִּרְאָ֣תְךָ יֹֽכִיחֶ֑ךָ יָב֥וֹא עִ֜מְּךָ֗ בַּמִּשְׁפָּֽט:
המיראתך יוכיחך: או אם מיראה שיירא מפניך יבא ויתווכח עמך:
5הֲלֹ֣א רָעָֽתְךָ֣ רַבָּ֑ה וְאֵֽין־קֵ֜֗ץ לַֽעֲו‍ֹֽנֹתֶֽיךָ:
הלא: יודע הוא כי רעתך רבה:
6כִּֽי־תַחְבֹּ֣ל אַחֶ֣יךָ חִנָּ֑ם וּבִגְדֵ֖י עֲרוּמִּ֣ים תַּפְשִֽׁיט:
7לֹא־מַ֖יִם עָיֵ֣ף תַּשְׁקֶ֑ה וּמֵֽ֜רָעֵ֗ב תִּמְנַע־לָֽחֶם:
8וְאִ֣ישׁ זְ֖רוֹעַ ל֣וֹ הָאָ֑רֶץ וּנְשׂ֥וּא פָ֜נִ֗ים יֵ֣שֶׁב בָּֽהּ:
ואיש זרוע לו הארץ: בתמיה וכי מחמת שהיית גדול תירש את הארץ כלום הוא ראוי להתקיים:
ישב בה: יאריך בה כמו ותשבו בקדש (דברי' יא):
9אַלְמָנוֹת שִׁלַּ֣חְתָּ רֵיקָ֑ם וּזְרֹע֖וֹת יְתֹמִ֣ים יְדֻכָּֽא:
10עַל־כֵּ֖ן סְבִֽיבוֹתֶ֣יךָ פַחִ֑ים וִ֜יבַֽהֶלְךָ פַּ֣חַד פִּתְאֽוֹם:
11אוֹ־חֹ֥שֶׁךְ לֹ֥א תִרְאֶ֑ה וְֽשִׁפְעַת־מַ֥יִם תְּכַסֶּֽךָּ:
או חשך לא תראה: כלומר לא תתן עיניך ובטחונך בכח לאמר:
12הֲֽלֹא־אֱ֖לוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם וּרְאֵ֚ה רֹ֖אשׁ כּֽוֹכָבִ֣ים כִּי־רָֽמוּ:
הלא אלוה גובה שמים: ולא ישפיל לראות:
וראה ראש כוכבים כי רמו: כמו וראה עניי שבסוף מענה החמישי (לעיל י) כלומר ונותן אתה עין בראש כוכבים כי רמו ובשביל כך אמרת:
13וְאָמַרְתָּ מַה־יָּ֣דַע אֵ֑ל הַבְעַ֖ד עֲרָפֶ֣ל יִשְׁפּֽוֹט:
מה ידע אל: במעשה החשך:
הבעד ערפל ישפוט: הכנגד החשך הזה יראה וישפוט, הנה:
14עָבִ֣ים סֵֽתֶר־ל֖וֹ וְלֹ֣א יִרְאֶ֑ה וְח֥וּג שָׁ֜מַ֗יִם יִתְהַלָּֽךְ:
עבים סתר: לפניו ולא יוכל לראות:
וחוג שמים יתהלך: ולא ידע את אשר בארץ:
חוג: עוגל מחוגת שמים כמו ובמחוגה יתארהו (ישעיהו מ״ד:י״ג) קומפ"ש בלע"ז:
15הַאֹ֣רַח עוֹלָ֣ם תִּשְׁמ֑וֹר אֲשֶׁ֖ר דָּֽרְכ֣וּ מְתֵי־אָֽוֶן:
האורח עולם: הדרך הראשונים אשר מאז:
תשמור: שמרת בלבך לזכור מה נהייתה בהם:
16אֲשֶׁר־קֻמְּט֥וּ וְלֹא־עֵ֑ת נָ֜הָ֗ר יוּצַ֥ק יְסוֹדָֽם:
קומטו ולא עת: נגזרו בלא עתם:
נהר וגו': ונהר של מבול או גפרית ואש של סדום הוצק ביסודם:
17הָאֹֽמְרִ֣ים לָ֖אֵל ס֣וּר מִמֶּ֑נּוּ וּמַֽה־יִּפְעַ֖ל שַׁדַּ֣י לָֽמוֹ:
18וְה֚וּא מִלֵּ֣א בָֽתֵּיהֶ֣ם ט֑וֹב וַֽעֲצַ֥ת רְ֜שָׁעִ֗ים רָ֣חֲקָה מֶֽנִּי:
19יִרְא֣וּ צַדִּיקִ֣ים וְיִשְׂמָ֑חוּ וְ֜נָקִ֗י יִלְעַג־לָֽמוֹ:
20אִם־לֹ֣א נִכְחַ֣ד קִימָ֑נוּ וְ֜יִתְרָ֗ם אָ֣כְלָה אֵֽשׁ:
אם לא נכחד קימנו: התשמור וראית אם לא נכחד יקומם:
קימנו: כמו קומתו של אותו הדור כמו (הושע י״ב:ה׳) בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו כמו עמו:
ויתרם: גאותם אכלה אש ברותחין נדונו ר' תנחומא דרש שהיו בעלי קומה ולא מתו בתהומות ובאו עליהם רותחין מלמעלה וזה יתרם קימה יתרה שלהם, כ"ש:
21הַסְכֶּן־נָ֣א עִמּ֑וֹ וּשְׁלָ֑ם בָּ֜הֶ֗ם תְּֽבוֹאָֽתְךָ֥ טוֹבָֽה:
הסכן: למוד להיות עמו שלם:
ושלם: ותהיה שלם ולא תחסר בהם בדברים האלה:
תבואתך טובה: תבואך טובה:
22קַח־נָ֣א מִפִּ֣יו תּוֹרָ֑ה וְשִׂ֥ים אֲ֜מָרָ֗יו בִּלְבָבֶֽךָ:
23אִם־תָּשׁ֣וּב עַד־שַׁ֖דַּי תִּבָּנֶ֑ה תַּרְחִ֥יק עַ֜וְלָ֗ה מֵאָֽהֳלֶֽךָ:
24וְשִׁית־עַל־עָפָ֥ר בָּ֑צֶר וּבְצ֖וּר נְחָלִ֣ים אוֹפִֽיר:
ושית על עפר בצר: על אשר תשוב אליו תשית על הארץ חוסן ומבצרים:
ובצור נחלים: הסלעים גבוהים שבנחלים עמוקים יהיה לך אוסף צבירת אופיר היא סגולת מלכים שהיו מסגלים ואוצרים זהב הבא מאופיר:
25וְהָיָ֣ה שַׁדַּ֣י בְּצָרֶ֑יךָ וְכֶ֖סֶף תּֽוֹעָפ֣וֹת לָֽךְ:
והיה שדי בצריך: אם שדי זה קדש תמהתי על פתרונו שמשמעו קללה שימנה עם אויביו כמו ואת היית בעוכרי (שופטים י״א:ל״ה) עם עוכרי וע"י צורך נדוננו מן המקראות חסרים (כמו והיה שדי שופט בצריך, ואם נוכל לאמרו חול לשון דיין וחוסן זה פתרונו) והיה חוסן מבצריך כמו ושית על עפר בצר כלומר הון עתק תהיה נבצר ולפי הענין כן פתרונו שהרי סופו מוכיחו וכסף תועפות לך ל' חוסן כמו ותועפות ראם לו (במדבר כ״ג:כ״ב):
26כִּי־אָ֖ז עַל־שַׁדַּ֣י תִּתְעַנָּ֑ג וְתִשָּׂ֖א אֶל־אֱל֣וֹהַּ פָּנֶֽיךָ:
ותשא אל אלוה פניך: לא תבא להרים פניך אלא לשאול, צרכיך הימנו:
27תַּעְתִּ֣יר אֵ֖לָיו וְיִשְׁמָעֶ֑ךָּ וּנְדָרֶ֥יךָ תְשַׁלֵּֽם:
ונדריך תשלם: מובטח אתה שירצו קרבנות תשלומי נדריך:
28וְֽתִגְזַר־א֖וֹמֶר וְיָ֣קָם לָ֑ךְ וְעַל־דְּ֜רָכֶ֗יךָ נָ֣גַהּ אֽוֹר:
ויקם לך: כמו ויקום לך:
29כִּֽי־הִ֖שְׁפִּילוּ וַתֹּ֣אמֶר גֵּוָ֑ה וְשַׁ֖ח עֵינַ֣יִם יוֹשִֽׁעַ:
כי השפילו ותאמר גוה: ואם רואך דורך שפל תאמר בהבטחה להגביהו ויגבה:
ושח עינים: בצרה הבאה (אליו) בעונו יושיע אותו אלוה בידך ובתפילתך:
30יְמַלֵּ֥ט אִֽי־נָקִ֑י וְ֜נִמְלַ֗ט בְּבֹ֣ר כַּפֶּֽיךָ:
ימלט אי נקי: אין נקי כמו אי כבוד (שמואל א ד׳:כ״א) אין כבוד וכן (משלי לא) ולרוזנים אי שכר אין שכר אין נאה להם שכרות שלשתן חברם מנחם במחלוקת אחת ואע"פ שהן שתי תיבות מפרשין כן ונמלט את אי נקי בבור כפיך וכן שמעתי, ל' אחר שמעתי שהיו אומרים מפי ר' יעקב שהוא לשון אדם השרוי בצער ובאנקה והיו"ד יתירה בתיבה כמו היושבי בשמים (תלים קכג) אבל לא שמעתי מפי הרב: