| 1וַיַּעַן בִּלְדַּ֥ד הַשֻּׁחִ֗י וַיֹּֽאמַר: |
| 2עַד־אָ֚נָה | תְּשִׂימ֣וּן קִנְצֵ֣י לְמִלִּ֑ין תָּ֜בִ֗ינוּ וְאַחַ֥ר נְדַבֵּֽר: |
| קנצי:
סוף:
|
| תבינו:
תשתקו להבין ולשמוע את אשר נדבר:
|
| 3מַדּוּעַ נֶחְשַׁ֣בְנוּ כַבְּהֵמָ֑ה נִ֜טְמִ֗ינוּ בְּעֵֽינֵיכֶֽם: |
| נטמינו בעיניכם:
נחשבנו בעיניכם טמונין ואין יסוד בתיבה זו זולתי ט' מ' כמו טמונין פלשתאי, (בראשית כ״ו:ט״ו) תרגום של סתמום פלשתים, יש מפרשים לשון טמינה וטעות הוא בידם שא"כ צריכה התיבה שני נונין אחד ביסוד וא' בשמוש של רבים:
|
| 4טֹֽרֵ֥ף נַפְשׁ֗וֹ בְּאַ֫פּ֥וֹ הַ֖לְמַֽעַנְךָ תֵּעָ֣זַב אָ֑רֶץ וְיֶעְתַּק־צ֜֗וּר מִמְּקֹמֽוֹ: |
| טורף נפשו:
חוזר על איוב לך אני אומר הטורף ומחבל נפשו באפו ובכעסו:
|
| הלמענך:
הלמען צדקתך תעזב הארץ ממשפט מדתה:
|
| ויעתק צור:
היוצר:
|
| ממקומו:
מדעתו וממדתו:
|
| 5גַּ֚ם א֣וֹר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָ֑ךְ וְלֹֽא־יִ֜גַּ֗הּ שְׁבִ֣יב אִשּֽׁוֹ: |
| גם:
עתה לפי צעקתך זאת תנהג לדורות:
|
| אור רשעים ידעך:
יקפץ ממקומו:
|
| שביב:
אשטנציל"א:
|
| 6אוֹר חָשַׁ֣ךְ בְּאָֽהֳל֑וֹ וְ֜נֵר֗וֹ עָלָ֥יו יִדְעָֽךְ: |
| 7יֵֽצְרוּ צַֽעֲדֵ֣י אוֹנ֑וֹ וְֽתַשְׁלִיכֵ֥הוּ עֲצָתֽוֹ: |
| יצרו:
יהיו קצרים:
|
| צעדי:
כחו:
|
| ותשליכהו:
מעליו עצתו שיעץ אשר לא יתקיים:
|
| 8כִּֽי־שֻׁלַּ֣ח בְּרֶ֣שֶׁת בְּרַגְלָ֑יו וְעַל־שְֹ֜בָכָ֗ה יִתְהַלָּֽךְ: |
| כי וגו':
סופו אשר:
|
| שולח ברשת:
(שולחו) רגליו לצעוד על הרשת וליתפש:
|
| ועל שבכה יתהלך:
היא רשת כל שבכה עשויה כמו רשת והוא קייפ"א שבראשי הנשים:
|
| 9יֹאחֵ֣ז בְּעָקֵ֣ב פָּ֑ח יַֽחֲזֵ֖ק עָלָ֣יו צַמִּֽים: |
| יאחז:
יאחזנו בעקב פח:
|
| 10טָמ֣וּן בָּאָ֣רֶץ חַבְל֑וֹ וּמַ֜לְכֻּדְתּ֗וֹ עֲלֵ֣י נָתִֽיב: |
| טמון בארץ:
תחת רגליו:
|
| חבלו:
חבל מצודתו אשר ילכד בה:
|
| ומלכודתו:
טמון עלי נתיבו כשם שטומנין חבל מלכודת לעופות:
|
| 11סָבִיב בִּֽעֲתֻ֣הוּ בַלָּה֑וֹת וֶֽהֱפִיצֻ֥הוּ לְרַגְלָֽיו: |
| בלהות:
שדים:
|
| והפיצוהו לרגליו:
(ינפצהו) יחבטוהו על הארץ:
|
| 12יְהִֽי־רָעֵ֥ב אֹנ֑וֹ וְ֜אֵ֗יד נָכ֥וֹן לְצַלְעֽוֹ: |
| אונו:
בנו:
|
| לצלעו:
אשתו:
|
| 13יֹאכַל בַּדֵּ֣י עוֹר֑וֹ יֹאכַ֥ל בַּ֜דָּ֗יו בְּכ֣וֹר מָֽוֶת: |
| יאכל בדי עורו:
ויאכל כל שאר בדיו בניו ובנותיו:
|
| בכור מות:
שר המות כמו (תהילים פ״ט:כ״ח) אני בכור אתנהו:
|
| 14יִנָּתֵ֣ק מֵ֖אָֽהֳלוֹ מִבְטַח֑וֹ וְ֜תַצְעִידֵ֗הוּ לְמֶ֣לֶךְ בַּלָּהֽוֹת: |
| ינתק מאהלו:
מאשתו:
|
| מבטחו:
שהיא בטוחה בו, (מבטחו) מבטחת שלו שהיא בוטחת עליו ותצעדהו והיא תצעידהו ותשלחהו (מעליה) לקבר למלך השדים:
|
| 15תִּשְׁכּ֣וֹן בְּ֖אָֽהֳלוֹ מִבְּלִי־ל֑וֹ יְזֹרֶ֖ה עַל־נָוֵ֣הוּ גָפְרִֽית: |
| תשכון באהלו:
אלמנה:
|
| מבלי לו:
(שלא תהא שלו) שהרי מת, וסוף יזורה על נוהו גפרית:
|
| 16מִתַּחַת שָֽׁרָשָׁ֣יו יִבָ֑שׁוּ וּמִ֜מַּ֗עַל יִמַּ֥ל קְצִירֽוֹ: |
| 17זִֽכְרוֹ־ אָ֖בַד מִנִּי־אָ֑רֶץ וְלֹא־שֵׁ֥ם ל֜֗וֹ עַל־פְּנֵי־חֽוּץ: |
| 18יֶהְדְּפֻהוּ מֵא֣וֹר אֶל־חֹ֑שֶׁךְ וּמִתֵּבֵ֥ל יְנִדֻּֽהוּ: |
| יהדפוהו:
מן השמים:
|
| 19לֹ֘א נִ֚ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ וְאֵ֥ין שָֹ֜רִ֗יד בִּמְגוּרָֽיו: |
| נכד:
בן הבן:
|
| 20עַל־י֖וֹמוֹ נָשַׁ֣מּוּ אַֽחֲרֹנִ֑ים וְ֜קַדְמֹנִ֗ים אָ֣חֲזוּ שָֽׂעַר: |
| נשמו אחרונים:
תמהו בשומעם על איד אשר בא לו:
|
| שער:
לא יתכן להיות מגזרת שער שאין טעם שער (בשי"ן אלא בעין) ואינו נהפך לקמץ באתנחתא וסוף פסוק, ל"ש:
|
| 21אַךְ־אֵ֖לֶּה מִשְׁכְּנ֣וֹת עַוָּ֑ל וְ֜זֶ֗ה מְק֣וֹם לֹא־יָדַֽע אֵֽל: |
| אלה משכנות עול:
זה אחריתם:
|
