פרק יז

1רוּחִ֣י חֻ֖בָּלָה יָמַ֥י נִזְעָ֗כוּ קְבָרִ֥ים לִֽי:
נזעכו: נקפצו כמו נדעכו (לעיל י):
קברים לי: מוכן אני לקבר:
2אִם־לֹ֣א הֲ֖תֻלִים עִמָּדִ֑י וּבְ֜הַמְּרוֹתָ֗ם תָּלַ֥ן עֵינִֽי:
אם לא: אם לא זאת באתני שבני אדם התולים נועדו עמי בתנחומי להתל בי:
ובהמרותם: כמו וימרו בי (יחזקאל כ׳:ח׳) ממרים הייתם (דברים ט׳:ז׳) ל' בהקנטתכם:
תלן עיני: עיני ולבי ומחשבתי לנוח בהן:
3שִֽׂימָה־נָּ֖א עָרְבֵ֣נִי עִמָּ֑ךְ מִי ה֜֗וּא לְיָדִ֥י יִתָּקֵֽעַ:
שימה נא: הבורא:
ערבני: בתקע כף להתווכח יחד כמו מי הוא מאלה לידי יתקע וייטיב לו:
4כִּֽי־לִ֖בָּם צָפַ֣נְתָּ מִשָּׂ֑כֶל עַל־כֵּ֜֗ן לֹ֣א תְרוֹמֵֽם:
כי:
כי לבם צפנת משכל: ועל כן לא תרומם תפארתך על ידיהם:
5לְחֵלֶק יַגִּ֣יד רֵעִ֑ים וְעֵינֵ֖י בָנָ֣יו תִּכְלֶֽנָה:
לחלק יגיד: לחלקלקות:
יגיד: כל אחד מהם את רעו וזאת תבא להם עיני בניו תכלינה:
6וְֽהִצִּיגַנִי לִמְשֹׁ֣ל עַמִּ֑ים וְתֹ֖פֶת לְפָנִ֣ים אֶֽהְיֶֽה:
ותופת: כמו תוף:
לפנים: של בריות אני:
7וַתֵּ֣כַהּ מִכַּ֣עַשׂ עֵינִ֑י וִֽיצֻרַ֖י כַּצֵּ֣ל כֻּלָּֽם:
ויצורי: איברים שאני נוצר בהם:
8יָשֹׁ֣מּוּ יְשָׁרִ֣ים עַל־זֹ֑את וְ֜נָקִ֗י עַל־חָנֵ֥ף יִתְעֹרָֽר:
ישומו: יתמהו:
ונקי: אם יש צדיק שומע בהתולות החניפים האלה:
יתעורר: לריב בכם:
9וְיֹאחֵ֣ז צַדִּ֣יק דַּרְכּ֑וֹ וּֽטְהָר־יָ֜דַ֗יִם יֹסִ֥יף אֹֽמֶץ:
ויאחז: כל צדיק דרכו לעמוד כנגד כת חניפים:
10וְֽאוּלָ֗ם כֻּלָּ֣ם תָּ֖שׁוּבוּ וּבֹ֣אוּ נָ֑א וְלֹֽא־אֶמְצָ֖א בָכֶ֣ם חָכָ֣ם:
ואולם כולם: אני אומר לכם תשובו נא ובאו נא:
ולא אמצא בכם חכם: במה שאתם מלעיגי' על קבלתי:
11יָמַ֣י עָֽ֖בְרוּ זִמּוֹתַ֣י נִתְּק֑וּ מֽוֹרָשֵׁ֣י לְבָבִֽי:
ימי וגו': הנה ימי טובתי שהורגלתי בהם עברו:
זמותי: שזמותי להאריך בטובה:
נתקו מורשי לבבי: מחשבות שלבי מורשני שהיה לבי אומר לי לירש טובה לפי דרכי:
12לַיְלָה לְי֣וֹם יָשִׂ֑ימוּ א֜֗וֹר קָר֥וֹב מִפְּנֵי־חֹֽשֶׁךְ:
לילה ליום ישימו: התולים אלה הופכי' לי לילה ליום כי מצרת התולים לא אישן בלילה:
אור קרוב: וקצר לי מפני צרות חשך לילה, אור קרוב כאשר יבא השמש נראה לי שעתה מקרוב האיר היום ונקצר וחלף לו כמו (בראשית י״ט:כ׳) העיר הזאת קרובה נתיישב' מקרוב מחדש, וכמו כי רננת רשעים מקרוב (לקמן כ) וכמו חדשים מקרוב באו (דברים ל״ב:י״ז):
13אִם־אֲ֖קַוֶּה שְׁא֣וֹל בֵּיתִ֑י בַּ֜חֹ֗שֶׁךְ רִפַּ֥דְתִּי יְצוּעָֽי:
אם אקוה שאול: כמו אם חרוצים ימיו (לעיל יד) כלומר מאחר שאני מקוה שאול ביתי:
ובחשך רפדתי: שיטחתי יצועי בקבר:
14לַשַּׁ֣חַת קָ֖רָאתִי אָ֣בִי אָ֑תָּה אִמִּ֥י וַֽ֜אֲחֹתִ֗י לָֽרִמָּֽה:
לשחת קראתי אבי אתה: להתלונן בו ימים רבים כאילו הוא אבי מאחר שתקותי זאת היא:
15וְאַיֵּה אֵפ֣וֹ תִקְוָתִ֑י וְ֜תִקְוָתִ֗י מִ֣י יְשׁוּרֶֽנָּה:
ואיה אפו תקותי: ואת למה נמשכת ומי ישורנה להריצה עדי:
16בַּדֵּ֣י שְׁא֣וֹל תֵּרַ֑דְנָה אִם־יַ֖חַד עַל־עָפָ֣ר נָֽחַת:
בדי שאול תרדנה: אותם אברים שסופן לירד שאול שתהא יחד על עפר נחת:
נחת: מלונן ל' ותנח עליהם הרוח (במדבר י״א:כ״ו):