פרק יז

1רוּחִ֣י חֻ֖בָּלָה יָמַ֥י נִזְעָ֗כוּ קְבָרִ֥ים לִֽי:

נזעכו נקפצו כמו נדעכו (לעיל י):

קברים לי מוכן אני לקבר:

2אִם־לֹ֣א הֲ֖תֻלִים עִמָּדִ֑י וּבְ֜הַמְּרוֹתָ֗ם תָּלַ֥ן עֵינִֽי:

אם לא אם לא זאת באתני שבני אדם התולים נועדו עמי בתנחומי להתל בי:

ובהמרותם כמו וימרו בי (יחזקאל כ׳:ח׳) ממרים הייתם (דברים ט׳:ז׳) ל' בהקנטתכם:

תלן עיני עיני ולבי ומחשבתי לנוח בהן:

3שִֽׂימָה־נָּ֖א עָרְבֵ֣נִי עִמָּ֑ךְ מִי ה֜֗וּא לְיָדִ֥י יִתָּקֵֽעַ:

שימה נא הבורא:

ערבני בתקע כף להתווכח יחד כמו מי הוא מאלה לידי יתקע וייטיב לו:

4כִּֽי־לִ֖בָּם צָפַ֣נְתָּ מִשָּׂ֑כֶל עַל־כֵּ֜֗ן לֹ֣א תְרוֹמֵֽם:

כי

כי לבם צפנת משכל ועל כן לא תרומם תפארתך על ידיהם:

5לְחֵלֶק יַגִּ֣יד רֵעִ֑ים וְעֵינֵ֖י בָנָ֣יו תִּכְלֶֽנָה:

לחלק יגיד לחלקלקות:

יגיד כל אחד מהם את רעו וזאת תבא להם עיני בניו תכלינה:

6וְֽהִצִּיגַנִי לִמְשֹׁ֣ל עַמִּ֑ים וְתֹ֖פֶת לְפָנִ֣ים אֶֽהְיֶֽה:

ותופת כמו תוף:

לפנים של בריות אני:

7וַתֵּ֣כַהּ מִכַּ֣עַשׂ עֵינִ֑י וִֽיצֻרַ֖י כַּצֵּ֣ל כֻּלָּֽם:

ויצורי איברים שאני נוצר בהם:

8יָשֹׁ֣מּוּ יְשָׁרִ֣ים עַל־זֹ֑את וְ֜נָקִ֗י עַל־חָנֵ֥ף יִתְעֹרָֽר:

ישומו יתמהו:

ונקי אם יש צדיק שומע בהתולות החניפים האלה:

יתעורר לריב בכם:

9וְיֹאחֵ֣ז צַדִּ֣יק דַּרְכּ֑וֹ וּֽטְהָר־יָ֜דַ֗יִם יֹסִ֥יף אֹֽמֶץ:

ויאחז כל צדיק דרכו לעמוד כנגד כת חניפים:

10וְֽאוּלָ֗ם כֻּלָּ֣ם תָּ֖שׁוּבוּ וּבֹ֣אוּ נָ֑א וְלֹֽא־אֶמְצָ֖א בָכֶ֣ם חָכָ֣ם:

ואולם כולם אני אומר לכם תשובו נא ובאו נא:

ולא אמצא בכם חכם במה שאתם מלעיגי' על קבלתי:

11יָמַ֣י עָֽ֖בְרוּ זִמּוֹתַ֣י נִתְּק֑וּ מֽוֹרָשֵׁ֣י לְבָבִֽי:

ימי וגו' הנה ימי טובתי שהורגלתי בהם עברו:

זמותי שזמותי להאריך בטובה:

נתקו מורשי לבבי מחשבות שלבי מורשני שהיה לבי אומר לי לירש טובה לפי דרכי:

12לַיְלָה לְי֣וֹם יָשִׂ֑ימוּ א֜֗וֹר קָר֥וֹב מִפְּנֵי־חֹֽשֶׁךְ:

לילה ליום ישימו התולים אלה הופכי' לי לילה ליום כי מצרת התולים לא אישן בלילה:

אור קרוב וקצר לי מפני צרות חשך לילה, אור קרוב כאשר יבא השמש נראה לי שעתה מקרוב האיר היום ונקצר וחלף לו כמו (בראשית י״ט:כ׳) העיר הזאת קרובה נתיישב' מקרוב מחדש, וכמו כי רננת רשעים מקרוב (לקמן כ) וכמו חדשים מקרוב באו (דברים ל״ב:י״ז):

13אִם־אֲ֖קַוֶּה שְׁא֣וֹל בֵּיתִ֑י בַּ֜חֹ֗שֶׁךְ רִפַּ֥דְתִּי יְצוּעָֽי:

אם אקוה שאול כמו אם חרוצים ימיו (לעיל יד) כלומר מאחר שאני מקוה שאול ביתי:

ובחשך רפדתי שיטחתי יצועי בקבר:

14לַשַּׁ֣חַת קָ֖רָאתִי אָ֣בִי אָ֑תָּה אִמִּ֥י וַֽ֜אֲחֹתִ֗י לָֽרִמָּֽה:

לשחת קראתי אבי אתה להתלונן בו ימים רבים כאילו הוא אבי מאחר שתקותי זאת היא:

15וְאַיֵּה אֵפ֣וֹ תִקְוָתִ֑י וְ֜תִקְוָתִ֗י מִ֣י יְשׁוּרֶֽנָּה:

ואיה אפו תקותי ואת למה נמשכת ומי ישורנה להריצה עדי:

16בַּדֵּ֣י שְׁא֣וֹל תֵּרַ֑דְנָה אִם־יַ֖חַד עַל־עָפָ֣ר נָֽחַת:

בדי שאול תרדנה אותם אברים שסופן לירד שאול שתהא יחד על עפר נחת:

נחת מלונן ל' ותנח עליהם הרוח (במדבר י״א:כ״ו):