| 1וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּֽאמַר: |
| 2שָׁמַ֣עְתִּי כְאֵ֣לֶּה רַבּ֑וֹת מְנַֽחֲמֵ֖י עָמָ֣ל כֻּלְּכֶֽם: |
| 3הֲקֵ֥ץ לְדִבְרֵי־ר֑וּחַ א֥וֹ מַה־יַּ֜מְרִֽיצְךָ֗ כִּ֣י תַֽעֲנֶֽה: |
| ימריצך:: ישערך פיך לחשוב דברים נמרצים על אופניהם: |
| 4גַּ֚ם | אָֽנֹכִי֘ כָּכֶ֪ם אֲדַ֫בֵּ֥רָה ל֚וּ־יֵ֚שׁ נַפְשְׁכֶ֡ם תַּ֚חַת נַפְשִׁ֗י אַחְבִּ֣ירָה עֲלֵיכֶ֣ם בְּמִלִּ֑ים וְאָנִ֥יעָה עֲֽ֜לֵיכֶ֗ם בְּמ֣וֹ רֹאשִֽׁי: |
| ככם אדברה:
ככם אני יודע לקנתר:
|
| לו יש נפשכם:
ביסורין תחת נפשי גם אני הייתי מחבר עליכם במילין ומניע עליכם ראשי בצעקתכם ומאמץ אתכם במו פי לאמר החרישו התאמצו ועמדו ביסוריכ' כאשר אתם תאמרו אלי:
|
| 5אֲאַמִּצְכֶ֥ם בְּמוֹ־פִ֑י וְנִ֖יד שְׂפָתַ֣י יַחְשֹֽׂךְ: |
| וניד שפתי:
שאני נד וקובל עתה וצועק אז יחשוך ולא אזעוק ולא אנוד עוד, אבל עתה:
|
| 6אִֽם־אֲ֖דַבְּרָה לֹא־יֵֽחָשֵׂ֣ךְ כְּאֵבִ֑י וְ֜אַחְדְּלָ֗ה מַה־מִנִּ֥י יַֽהֲלֹֽךְ: |
| אם אדברה:
וגו':
|
| 7אַךְ־עַתָּ֥ה הֶלְאָ֑נִי הֲ֜שִׁמּ֗וֹתָ כָּל־עֲדָתִֽי: |
| השימות:
לשון שתיקה כמו אשתומם וכמו שומו שמים (ירמיהו ב׳:י״ב) שתקו והתמהו:
|
| 8וַתִּקְמְטֵנִי לְעֵ֣ד הָיָ֑ה וַיָּ֥קָם בִּ֥י כַֽ֜חֲשִׁ֗י בְּפָנַ֥י יַֽעֲנֶֽה: |
| ותקמטני לעד היה:
הקמטתני והקדרתני בשביל עד שהיה לעד על עוני להשטינני:
|
| 9אַפּ֚וֹ טָרַ֨ף | וַיִּשְׂטְמֵ֗נִי חָרַ֣ק עָלַ֣י בְּשִׁנָּ֑יו צָרִ֓י | יִלְט֖וֹשׁ עֵינָ֣יו לִֽי: |
| צרי:
השטן הוא הצר:
|
| ילטוש:
יחדד כמו לוטש כל חורש וגומר (בראשית ד):
|
| 10פָּֽעֲר֬וּ עָלַ֨י | בְּפִיהֶ֗ם בְּ֖חֶרְפָּה הִכּ֣וּ לְחָיָ֑י יַ֜֗חַד עָלַ֥י יִתְמַלָּאֽוּן: |
| פערו עלי בפיהם:
פתחו כמו ופערה פיה (ישעיה ה):
|
| יתמלאון:
יתאספון והרבה לו דומין במקרא קראו אחריך מלא (ירמיה ה) אשר יקראו עליו מלא רועים (ישעיהו ל״א:ד׳) ואינו משתנה מלשונו כי כל מילוי נאסף הוא:
|
| 11יַסְגִּירֵ֣נִי אֵ֖ל אֶ֣ל עֲוִ֑יל וְעַל־יְדֵ֖י רְשָׁעִ֣ים יִרְטֵֽנִי: |
| יסגירני אל אל עויל:
הסגירני הקב"ה אל אויל לץ עולל ללוץ בי:
|
| ועל ידי רשעים ירטני:
רטיית תנחומיו ורפואתי מסר לרשעים שאינן אלא מקניטים, ד"א ירטני כמו ירצני לשון רצוי ותנחומים:
|
| 12שָׁ֘לֵ֚ו הָיִ֨יתִי | וַיְפַרְפְּרֵ֗נִי וְאָחַ֣ז בְּ֖עָרְפִּי וַיְפַצְפְּצֵ֑נִי וַיְקִימֵ֥נִי ל֜֗וֹ לְמַטָּרָֽה: |
| ויפרפרני:
אותו עויל ל' פירורין:
|
| ויפצפצני:
לשון נשבר לשברים הרבה בחבטה רבה כמו ונפצתם איש אל אחיו (ירמיה יד) ונפץ עולליך אל הסלע (תהילים קל״ז:ט׳):
|
| 13יָ֘סֹ֚בּוּ עָלַ֨י | רַבָּ֗יו יְפַלַּ֣ח כִּ֖לְיוֹתַי וְלֹ֣א יַחְמֹ֑ל יִשְׁפֹּ֥ךְ לָ֜אָ֗רֶץ מְרֵֽרָֽתִי: |
| רביו:
מורה חציו כמו רובה קשת (בראשית כא):
|
| מררתי:
מרה שלי:
|
| 14יִפְרְצֵ֣נִי פֶ֖רֶץ עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶץ יָרֻ֖ץ עָלַ֣י כְּגִבּֽוֹר: |
| 15שַׂ֣ק תָּ֖פַרְתִּי עֲלֵ֣י גִלְדִּ֑י וְעֹלַ֖לְתִּי בֶעָפָ֣ר קַרְנִֽי: |
| גלדי:
מכה יבשה והעלאת גלד ול' משנה (ר"ה כ"ז) והעמידו על גלדו:
|
| ועוללי:
ולכלכתי וגנותי כמו ויתעללו בה (שופטים י״ט:כ״ה) ל' בזיון וגנאי וכמו עוללה לנפשי (איכה ג):
|
| קרני:
זיוי לשון וקרנים מידו לו (חבקוק ג׳:ד׳):
|
| 16פָּנַ֣י ֖חֳמַרְמְרוּ (כתיב חֳ֖מַרְמְרֻה) מִנִּי־בֶ֑כִי וְעַ֖ל עַפְעַפַּ֣י צַלְמָֽוֶת: |
| חמרמרו:
נקמטו כמו נחמרו בני מיעיה בל' משנה (חולין י) וכן מעי חמרמרו (איכה א):
|
| צלמות:
שחשכו מחמת בכי ודמע':
|
| 17עַל לֹא־חָמָ֣ס בְּכַפָּ֑י וּתְפִלָּתִ֥י זַכָּֽה: |
| ותפלתי זכה:
לא קיללתי חבירי ולא פיללתי לו רעה:
|
| 18אֶרֶץ אַל־תְּכַסִּ֣י דָמִ֑י וְאַל־יְהִ֥י מָ֜ק֗וֹם לְזַֽעֲקָתִֽי: |
| ואל יהי מקום:
בארץ להבליע בו צעקתי כי לשמים תעלה:
|
| 19גַּם־עַ֖תָּה הִנֵּה־בַשָּׁמַ֣יִם עֵדִ֑י וְ֜שָֽׂהֲדִ֗י בַּמְּרוֹמִֽים: |
| הנה בשמים עדי:
יוצרי היודע דרכי:
|
| 20מְלִיצַ֥י רֵעָ֑י אֶל־אֱ֜ל֗וֹהַּ דָּֽלְפָ֥ה עֵינִֽי: |
| דלפה:
דומעת וזולפת דמעה ל' דילוף:
|
| 21וְיוֹכַ֣ח לְגֶ֣בֶר עִם־אֱל֑וֹהַּ וּבֶן־אָדָ֥ם לְרֵעֵֽהוּ: |
| ויוכח לגבר:
והלואי יעשה לי זאת שיתן לי מקום להתווכח גבר עם אלוה להשוות שני הריבים ריב גבר עם קונו וריב בין אדם לרעהו:
|
| 22כִּֽי־שְׁנ֣וֹת מִסְפָּ֣ר יֶֽאֱתָ֑יוּ וְאֹ֖רַח לֹֽא־אָשׁ֣וּב אֶֽהֱלֹֽךְ: |
| כי שנות וגו':
הקצובים מספר לימי חיי:
|
| יאתיו:
יגיעו, ואז ארח לא אשוב אהלך:
|
