פרק י

1נָֽקְטָ֥ה נַפְשִׁ֗י בְּחַ֫יָּ֥י אֶֽעֶזְבָ֣ה עָלַ֣י שִׂיחִ֑י אֲ֜דַבְּרָה֗ בְּמַ֣ר נַפְשִֽׁי:
נקטה נפשי: נפשי מתקוטטת על שאני חי והוא לשון ונקוטות' בפניכם (יחזקאל כ):
אעזבה עלי שיחי: צרתי לזעוק ולקבול ולא אוכל לשבחו ולהבליגו:
2אֹמַ֣ר אֶל־אֱ֖לוֹהַּ אַל־תַּרְשִׁיעֵ֑נִי הֽ֜וֹדִיעֵ֗נִי עַ֣ל מַה־תְּרִיבֵֽנִי:
3הֲט֚וֹב לְךָ | כִּֽי־תַֽעֲשֹׁ֗ק כִּ֣י תִ֖מְאַס יְגִ֣יעַ כַּפֶּ֑יךָ וְעַל־עֲצַ֖ת רְשָׁעִ֣ים הוֹפָֽעְתָּ:
הטוב: בתמיה כי תעשוק ותגזול מן הצדיק את צדקו ועל עצת רשעים ומקניטים הופעת זיוך להראות להם פנים שוחקו':
4הַֽעֵינֵ֣י בָשָׂ֣ר לָ֑ךְ אִם־כִּרְא֖וֹת אֱנ֣וֹשׁ תִּרְאֶֽה:
5הֲכִימֵ֣י אֱנ֣וֹשׁ יָמֶ֑יךָ אִם־שְׁ֜נוֹתֶ֗יךָ כִּ֣ימֵי גָֽבֶר:
הכימי אנוש ימיך: להתגרות בו ולרדוף:
6כִּֽי־תְבַקֵּ֥שׁ לַֽעֲו‍ֹנִ֑י וּ֖לְחַטָּאתִ֥י תִדְרֽוֹשׁ:
7עַל־דַּ֖עְתְּךָ כִּי־לֹ֣א אֶרְשָׁ֑ע וְאֵ֖ין מִיָּֽדְךָ֣ מַצִּֽיל:
על דעתך: יודע אתה:
8יָדֶ֣יךָ עִ֖צְּבוּנִי וַיַּֽעֲשׂ֑וּנִי יַ֥חַד סָ֜בִ֗יב וַתְּבַלְּעֵֽנִי:
עצבוני: עשאוני, עצב דפוס כמו אין מעצבין את הקטן במסכת שבת (דף קמו) ועתה חיילותיך יחד סביב:
ותבלעני: הם התולעים:
9זְכָר־נָ֖א כִּֽי־כַחֹ֣מֶר עֲשִׂיתָ֑נִי וְֽאֶל־עָפָ֥ר תְּשִׁיבֵֽנִי:
תשיבני: לבסוף:
10הֲלֹ֣א כֶֽ֖חָלָב תַּתִּיכֵ֑נִי וְ֜כַגְּבִנָּ֗ה תַּקְפִּיאֵֽנִי:
כחלב תתיכני: כטיפת תולדותי:
11ע֣וֹר וּ֖בָשָׂר תַּלְבִּישֵׁ֑נִי וּבַֽעֲצָמ֥וֹת וְ֜גִידִ֗ים תְּשׂכְכֵֽנִי:
12חַיִּ֣ים וָ֖חֶסֶד עָשִׂ֣יתָ עִמָּדִ֑י וּ֜פְקֻדָּֽתְךָ֗ שָֽׁמְרָ֥ה רוּחִֽי:
ופקודתך: פקודת משמרתך שמניתה לי שומרים:
שמרה רוחי: בבטן אמי, ואחר כך:
13וְאֵלֶּה צָפַ֣נְתָּ בִלְבָבֶ֑ךָ יָ֜דַ֗עְתִּי כִּי־זֹ֥את עִמָּֽךְ:
ואלה צפנת בלבבך: לבלעני כאילו אין (אתה) זוכרם ידעתי כי זאת עמך הכל כמפורש ולא שכחת:
14אִם־חָטָ֥אתִי וּשְׁמַרְתָּ֑נִי וּמֵֽ֜עֲו‍ֹנִ֗י לֹ֣א תְנַקֵּֽנִי:
אם חטאתי ושמרתני: נתת עיניך בי מלהעלים ולעבור על מדתיך (ומעתה) ומעוני אין אתה מנקני אלא על הכל אתה פורע:
15אִם־רָשַׁ֡עְתִּי אַלְלַ֬י לִ֗י וְ֖צָדַקְתִּי לֹֽא־אֶשָּׂ֣א רֹאשִׁ֑י שְׂבַ֥ע קָ֜ל֗וֹן וּרְאֵ֥ה עָנְיִֽי:
שבע קלון: אני:
וראה עניי: אין זה ציווי אלא שם דבר ראה עניי בדנ"ץ בלע"ז שכל שעה אני רואהו כמו שאתה אומר ושבע ימים (לקמן בסוף) כמו ושבע ימים (בקמץ תחת שי"ן) כן תאמר וראה כמו ורואה עניי:
16וְיִגְאֶה כַּשַּׁ֣חַל תְּצוּדֵ֑נִי וְ֜תָשֹׁ֗ב תִּתְפַּלָּא־בִֽי:
ויגאה כשחל תצודני: ויגדל בעיניך להיות לך למשא ולפח נפש את אשר כשחל תצודני אשר תפרוש לי מצודה כאילו אני גבור כשחל:
ותשוב: מיום אל יום:
תתפלא בי: לדקדק ולהפליא במשפט ל' כי יפליא (במדבר ו):
17תְּחַדֵּ֬שׁ עֵדֶ֨יךָ | נֶגְדִּ֗י וְתֶ֣רֶב כַּֽעַשְׂךָ֣ עִמָּדִ֑י חֲלִיפ֖וֹת וְצָבָ֣א עִמִּֽי:
עדיך: להעיד על חליפת החלאים ומכאובים:
וצבא עמי: זמנים קצובים ליסורי אלו משמשים (צבא א') וחוזרים ומתחלפים שנויים משונים מאלה ומשמשין זמן אחר:
18וְלָ֣מָּה מֵ֖רֶחֶם הֽוֹצֵאתָ֑נִי אֶ֜גְוַ֗ע וְעַ֣יִן לֹֽא־תִרְאֵֽנִי:
אגוע ועין לא תראני: הלואי אגוע מרחם:
19כַּֽאֲשֶׁ֣ר לֹֽא־הָיִ֣יתִי אֶהְיֶ֑ה מִ֜בֶּ֗טֶן לַקֶּ֥בֶר אוּבָֽל:
אובל: הלוואי הייתי מובל:
20הֲלֹֽא־מְעַ֣ט יָמַ֣י וַֽחֲדָ֑ל (כתיב יַֽחֲדָ֑ל) וְשִׁ֥ית (כתיב יְשִׁ֥ית) מִ֜מֶּ֗נִּי וְאַבְלִ֥יגָה מְּעָֽט:
ושית ממני: תשית עצמך ממני ומעלי כמו (ישעיה סה) קרב אליך קרב לעצמך ורחק ממני:
21בְּטֶ֣רֶם אֵ֖לֵךְ וְלֹ֣א אָשׁ֑וּב אֶל־אֶ֖רֶץ ח֣שֶׁךְ וְצַלְמָֽוֶת:
בטרם אלך: בעודני חי ולא הגיע עת מותי הנח לי וארגיע:
22אֶ֚רֶץ עֵפָתָ֜ה | כְּמֽוֹ־אֹ֗פֶל צַ֖לְמָוֶת וְלֹֽא־סְדָרִ֗ים וַתֹּ֥פַע כְּמוֹ־אֹֽפֶל:
עיפתה: שם דבר חשיכה כמו שחר ועפה:
צלמות: היא ולא סדרים בה (שאין שם סדרי אדם כלומר מנהגים שאין שם יישוב ואור שלה כמו אופל הוא):
ותופע כמו אופל: מקום מופע שבה כמו אופל הוא: