פרק כד

1אַל־תְּ֖קַנֵּא בְּאַנְשֵׁ֣י רָעָ֑ה וְאַל־תִּ֜תְאָ֗ו תִּתְאָ֗יו לִהְי֥וֹת אִתָּֽם:
2כִּי־שֹׁ֖ד יֶהְגֶּ֣ה לִבָּ֑ם וְ֜עָמָ֗ל שִׂפְתֵיהֶ֥ם תְּדַבֵּֽרְנָה:
3בְּחָכְמָה יִבָּ֣נֶה בָּ֑יִת וּ֜בִתְבוּנָ֗ה יִתְכּוֹנָֽן:
4וּבְדַעַת חֲדָרִ֣ים יִמָּלְא֑וּ כָּל־ה֖וֹן יָקָ֣ר וְנָעִֽים:
5גֶּֽבֶר־חָכָ֥ם בַּע֑וֹז וְאִֽישׁ־דַּ֜֗עַת מְאַמֶּץ־כֹּֽחַ:
גבר חכם בעוז: איש חכם הוא תמיד בעוז:
6כִּ֣י בְ֖תַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה־לְּךָ֣ מִלְחָמָ֑ה וּ֜תְשׁוּעָ֗ה בְּרֹ֣ב יוֹעֵֽץ:
7רָאמ֣וֹת לֶֽאֱוִ֣יל חָכְמ֑וֹת בַּ֜שַּׁ֗עַר לֹ֣א יִפְתַּח־פִּֽיהוּ:
ראמות לאויל חכמות: מין אבן יקרה שאינה מצויה כמה דתימא ראמות וגביש (איוב כח) כלומר כל חכמה דומה לכסיל כאבן יקרה וכמרגליות לקנות לומר איך אעסוק בתורה מתי תעלה בידי אבל החכם שונ' היום מעט ולמחר מעט:
8מְחַשֵּׁ֥ב לְהָרֵ֑עַ ל֜֗וֹ בַּֽעַל־מְזִמּ֥וֹת יִקְרָֽאוּ:
מחשב להרע: חורש תחבולות רשע:
9זִמַּ֣ת אִוֶּ֣לֶת חַטָּ֑את וְתוֹעֲבַ֖ת לְאָדָ֣ם לֵֽץ:
זמת אולת: עצת אולת:
חטאת: לבעליה:
ותועבת לאדם לץ: ליצנות היא המתעבת את האדם על הקב"ה ועל הבריות:
10הִתְרַפִּיתָ בְּי֥וֹם צָרָ֗ה צַ֣ר כֹּחֶֽכָה:
התרפית: מן התורה:
ביום צרה צר כחכה: מלאכי השרת לא יהיו מאמצין כחך זה מדרש חכמים, ולפי פשוטו התרפית ביום צרת אהובך לעמוד מנגד:
צר כחכה: ביום פורענותך דכתיב אם החרש תחרישי וגו' (אסתר ד׳:י״ד):
11הַצֵּל לְקֻחִ֣ים לַמָּ֑וֶת וּמָטִ֥ים לַ֜הֶ֗רֶג אִם־תַּחְשֹֽוֹךְ:
הצל לקוחים וגו': להציל את הלקוחים למות, את המטי' להרג:
12כִּֽי־תֹאמַ֗ר הֵן֘ לֹא־יָדַ֪עְנ֫וּ זֶ֥ה הֲֽלֹא־תֹ֘כֵ֤ן לִבּ֨וֹת הֽוּא־יָבִ֗ין וְנֹצֵ֣ר נַ֖פְשְׁךָ ה֣וּא יֵדָ֑ע וְהֵשִׁ֖יב לְאָדָ֣ם כְּפָעֳלֽוֹ:
כי תאמר: שמא תאמר וזהו כי משמש בלשון דלמא:
13אֱכָל־בְּנִ֣י דְבַ֣שׁ כִּי־ט֑וֹב וְנֹ֥פֶת מָ֜ת֗וֹק עַל־חִכֶּֽךָ:
אכל בני דבש: כלומר דרך בני אדם לאכול דבש כי טוב הוא. אף כן דעה חכמה לנפשך. וכשם שאתה רודף לאכול דבש כן תהא רודף לדעת חכמה:
14כֵּ֤ן דְּעֶ֥ה חָכְמָ֗ה לְנַ֫פְשֶׁ֥ךָ אִם־מָ֖צָאתָ וְיֵ֣שׁ אַחֲרִ֑ית וְ֜תִקְוָתְךָ֗ לֹ֣א תִכָּרֵֽת:
אם מצאת: אותה, אז יש אחרית:
15אַל־תֶּאֱרֹ֣ב רָ֖שָׁע לִנְוֵ֣ה צַדִּ֑יק אַֽל־תְּשַׁדֵּ֥ד רִבְצֽוֹ:
16כִּ֤י שֶׁ֨בַע יִפּ֣וֹל צַדִּ֣יק וָקָ֑ם וּ֜רְשָׁעִ֗ים יִכָּשְׁל֥וּ בְרָעָֽה:
17בִּנְפֹ֣ל (כתיב אויביך) אֽוֹיִבְךָ אַל־תִּשְׂמָ֑ח וּ֜בִכָּשְׁל֗וֹ אַל־יָגֵ֥ל לִבֶּֽךָ:
18פֶּן־יִרְאֶ֣ה יְ֖הוָה וְרַ֣ע בְּעֵינָ֑יו וְהֵשִׁ֖יב מֵעָלָ֣יו אַפּֽוֹ:
19אַל־תִּתְחַ֥ר בַּמְּרֵעִ֑ים אַל־תְּ֜קַנֵּ֗א בָּרְשָׁעִֽים:
אל תתחר: להיות כמותם כמו איך תתחרה (ירמיהו י״ב:ה׳) כי אתה מתחר' בארז (שם כב):
20כִּ֤י לֹֽא־תִהְיֶ֣ה אַחֲרִ֣ית לָרָ֑ע נֵ֖ר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָֽךְ:
21יְרָֽא־אֶת־יְהוָ֣ה בְּנִ֣י וָמֶ֑לֶךְ עִם־שׁ֜וֹנִ֗ים אַל־תִּתְעָרָֽב:
ירא את ה' בני ומלך: ירא את המלך ובלבד שלא יסירך מיראת ה' ולעולם יראת ה' קודמת.
22כִּֽי־ פִ֖תְאֹם יָק֣וּם אֵידָ֑ם וּפִ֥יד שְׁ֜נֵיהֶ֗ם מִ֣י יוֹדֵֽעַ:
ופיד שניהם: שבר ע"ג ושבר עובדיה:
23גַּם־אֵ֥לֶּה לַֽחֲכָמִ֑ים הַֽכֵּר־פָּנִ֖ים בְּמִשְׁפָּ֣ט בַּל־טֽוֹב:
גם אלה לחכמים: כל הדברים שבענין שלמטה אמורי' לחכמים היושבים בדין שלא יכירו פנים במשפט כי לא טוב:
24אֹ֤מֵ֨ר לְרָשָׁע֘ צַדִּ֪יק אָ֥תָּה יִקְּבֻ֥הוּ עַמִּ֑ים יִזְעָמ֥וּהוּ לְאֻמִּֽים:
25וְלַמּוֹכִיחִ֥ים יִנְעָ֑ם וַֽ֜עֲלֵיהֶ֗ם תָּב֥וֹא בִרְכַּת־טֽוֹב:
26שְׂפָתַ֥יִם יִשָּׁ֑ק מֵ֜שִׁ֗יב דְּבָרִ֥ים נְכֹחִֽים:
שפתים ישק: ראוים כל שפתים לנשקו:
27הָ֘כֵ֤ן בַּח֨וּץ מְלַאכְתֶּ֗ךָ וְעַתְּדָ֣הּ בַּשָּׂדֶ֣ה לָ֑ךְ אַ֜חַ֗ר וּבָנִ֥יתָ בֵיתֶֽךָ:
הכן בחוץ: זה מקרא:
ועתדה בשדה: זו משנה:
אחר ובנית ביתך: זו גמרא, ד"א כמשמעו בתחלה קח לך שדות וכרמים ואחר כך ועתדה לשון עתודים (בראשית ל״א:ל״ב) שים לך בהמות בשדה ואח"כ ובנית ביתך תקח אשה:
28אַל־תְּהִ֣י עֵד־חִנָּ֣ם בְּרֵעֶ֑ךָ וַ֜הֲפִתִּ֗יתָ בִּשְׂפָתֶֽיךָ:
והפתית בשפתיך: תתפת' לרעך בדבורך:
29אַל־תֹּאמַ֗ר כַּאֲשֶׁ֣ר עָֽשָׂה־לִ֖י כֵּ֤ן אֶֽעֱשֶׂה־לּ֑וֹ אָשִׁ֖יב לָאִ֣ישׁ כְּפָעֳלֽוֹ:
30עַל־שְׂדֵ֣ה אִישׁ־עָצֵ֣ל עָבַ֑רְתִּי וְעַל־כֶּ֜֗רֶם אָדָ֥ם חֲסַר־לֵֽב:
איש עצל: שאינו חוזר על גרסת תלמודו:
31וְהִנֵּ֨ה עָ֘לָ֤ה כֻלּ֨וֹ קִמְּשׁוֹנִ֗ים כָּסּ֣וּ פָנָ֣יו חֲרֻלִּ֑ים וְגֶ֖דֶר אֲבָנָ֣יו נֶהֱרָֽסָה:
קמשונים: חוחים:
כסו: נכסו:
חרלים: גדולי' מקמשונים והרי הם חדים כקוצים:
וגדר אבניו נהרסה: כך מי שאינו חוזר על תלמודו מתחלה משכח ראשי פרקי' וסוף מחלף דברי חכמים מזה לזה שאומר על טהור טמא ועל טמא טהור והוא מחריב את העולם:
32וָֽאֶחֱזֶ֣ה אָ֖נֹכִֽי אָשִׁ֣ית לִבִּ֑י רָ֜אִ֗יתִי לָקַ֥חְתִּי מוּסָֽר:
33מְעַ֣ט שֵׁ֖נוֹת מְעַ֣ט תְּנוּמ֑וֹת מְעַ֓ט חִבֻּ֖ק יָדַ֣יִם לִשְׁכָּֽב:
34וּבָֽא־מִתְהַלֵּ֥ךְ רֵישֶׁ֑ךָ וּ֜מַחְסֹרֶ֗יךָ כְּאִ֣ישׁ מָגֵֽן:
מתהלך רישך: הדברים שאתה רש מהם יבואו לך במרוצ':