פרק כג

1כִּֽי־תֵ֖שֵׁב לִלְח֣וֹם אֶת־מוֹשֵׁ֑ל בִּ֥ין תָּ֜בִ֗ין אֶת־אֲשֶׁ֥ר לְפָנֶֽיךָ:
כי תשב ללחום: לאכול:
בין תבין: תן לבך לדעת מי הוא אם עינו צרה או יפה:
2וְשַׂמְתָּ֣ שַׂכִּ֣ין בְּלֹעֶ֑ךָ אִם־בַּ֖עַל נֶ֣פֶשׁ אָֽתָּה:
ושמת שכין בלועך: בלחייך אם ראית עינו צרה אל תאכל משלו:
אם בעל נפש אתה: אם רעבתן אתה ותאב לאכול טוב לתחוב סכין בין שניך, ורבותינו דרשו בתלמיד היושב לפני רבו אם יודע ברבו שיחזיר לו תשובה על כל דבר שישאלהו ידקדק וישאל שמועתו ואם לאו ישתוק:
3אַל־תִּ֖תְאָו לְמַטְעַמּוֹתָ֑יו וְ֜ה֗וּא לֶ֣חֶם כְּזָבִֽים:
אל תתאו למטעמותיו: אלא פרוש ממנו ולך לפני רב הגון ולא תביישהו בשאלות אחר שלא ידע להשיב:
4אַל־תִּיגַ֥ע לְֽהַעֲשִׁ֑יר מִֽבִּינָתְךָ֥ חֲדָֽל:
אל תיגע להעשיר: לעשות גירסתך חבילות חבילות כי סוף שתשכחנה:
5הֲתָ֤עִוף הֲתָ֤עִיף עֵינֶ֥יךָ בּ֗וֹ וְֽאֵ֫ינֶ֥נּוּ כִּ֤י עָשֹ֣ה יַעֲשֶׂה־לּ֣וֹ כְנָפַ֑יִם כְּ֜נֶ֗שֶׁר וָע֥יּף יָע֥וּף הַשָּׁמָֽיִם:
התעיף עיניך בו: כרגע שתכפול עיניך לעמצו ואין אותה גירסא מצויה בך התעיף כמו וכפלת ותעיף:
6אַל־תִּלְחַ֗ם אֶת־לֶ֖חֶם רַ֣ע עָ֑יִן וְאַל־תִּ֜תְאָ֗ו תִּתְאָ֗יו לְמַטְעַמֹּתָֽיו:
7כִּ֤י כְּמוֹ־שָׁעַ֥ר בְּנַפְשׁ֗וֹ כֶּ֫ן־ה֥וּא אֱכֹ֣ל וּ֖שְׁתֵה יֹ֣אמַר לָ֑ךְ וְ֜לִבּ֗וֹ בַּל־עִמָּֽךְ:
כי כמו שער בנפשו: שער זה נקוד חציו פתח וחציו קמץ וטעמו למטה לכך הוא פעל ולא שם דבר שאם היה שם דבר היה קמץ וטעמו למעלה ככל שער שבמקרא ופתרונו כאלו שפך האוכל הזה מרה בנפשו של רע העין כן הוא:
שער: מן לשון התאנים השערים המרי' (ירמיהו כ״ט:כ״ט):
8פִּֽתְּךָ־אָכַ֥לְתָּ תְקִיאֶ֑נָּה וְ֜שִׁחַ֗תָּ דְּבָרֶ֥יךָ הַנְּעִימִֽים:
פתך: שאכלתו בביתו סוף שתקיאנה מפני הבושה:
ושחת דבריך הנעימים: חנות שהחזקת ודברת לו דברים רכים הכל אבדת:
9בְּאָזְנֵ֣י כְ֖סִיל אַל־תְּדַבֵּ֑ר כִּֽי־יָ֜ב֗וּז לְשֵֹ֣כֶל מִלֶּֽיךָ:
10אַל־תַּ֖סֵּג גְּב֣וּל עוֹלָ֑ם וּבִשְׂדֵ֥י יְ֜תוֹמִ֗ים אַל־תָּבֹֽא:
ובשדי יתומים: בלקט שכחה ופאה הראוי להם:
11כִּֽי־גֹאֲלָ֥ם חָזָ֑ק הֽוּא־יָרִ֖יב אֶת־רִיבָ֣ם אִתָּֽךְ:
12הָבִ֣יאָה לַמּוּסָ֣ר לִבֶּ֑ךָ וְ֜אָזְנֶ֗ךָ לְאִמְרֵי־דָֽעַת:
13אַל־תִּמְנַ֣ע מִנַּ֣עַר מוּסָ֑ר כִּֽי־תַכֶּ֥נּוּ בַ֜שֵּׁ֗בֶט לֹ֣א יָמֽוּת:
14אַתָּה בַּשֵּׁ֣בֶט תַּכֶּ֑נּוּ וְ֜נַפְשׁ֗וֹ מִשְּׁא֥וֹל תַּצִּֽיל:
15בְּנִי אִם־חָכַ֣ם לִבֶּ֑ךָ יִשְׂמַ֖ח לִבִּ֣י גַם־אָֽנִי:
16וְתַעְלֹ֥זְנָה כִלְיוֹתָ֑י בְּדַבֵּ֥ר שְׂ֜פָתֶ֗יךָ מֵישָׁרִֽים:
בדבר שפתיך מישרים: ע"י שחכם לבך:
17אַל־יְקַנֵּ֣א לִ֖בְּךָ בַּֽחַטָּאִ֑ים כִּ֥י אִם־בְּיִרְאַת־יְ֜הוָ֗ה כָּל־הַיּֽוֹם:
אל יקנא לבך בחטאים: בהצלחתם להיות רשע כמותם:
18כִּי אִם־יֵ֣שׁ אַחֲרִ֑ית וְ֜תִקְוָתְךָ֗ לֹ֣א תִכָּרֵֽת:
כי אם יש אחרית: אם זה משמש בלשון אשר כלו' אשר בעבור זה יש אחרית תקוה אליך:
19שְׁמַע־אַתָּ֣ה בְנִ֣י וַחֲכָ֑ם וְאַשֵּׁ֖ר בַּדֶּ֣רֶךְ לִבֶּֽךָ:
שמע אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך: מאחר שתתחכם תוכל ללכת בדרכי לבך כי לב חכם לא ישיאך לעבירה:
20אַל־תְּהִ֥י בְסֹֽבְאֵי־יָ֑יִן בְּזֹלֲלֵ֖י בָשָֹ֣ר לָֽמוֹ:
21כִּי־סֹבֵ֣א וְ֖זוֹלֵל יִוָּרֵ֑שׁ וּ֜קְרָעִ֗ים תַּלְבִּ֥ישׁ נוּמָֽה:
כי סובא וזולל יורש: יתמסכן:
וקרעים תלביש נומה: העצלות והתנומה תלביש אותך בגדי' קרועים:
22שְׁמַ֣ע לְ֖אָבִיךָ זֶ֣ה יְלָדֶ֑ךָ וְאַל־תָּ֜ב֗וּז כִּֽי־זָקְנָ֥ה אִמֶּֽךָ:
23אֱמֶ֣ת קְ֖נֵה וְאַל־תִּמְכֹּ֑ר חָכְמָ֖ה וּמוּסָ֣ר וּבִינָֽה:
אמת קנה: ואם לא תמצא ללמוד בחנם למוד בשכר ואל תאמר כשם שלמדתי בשכר כך אלמדנה בשכר:
24גִּ֣ול גִּ֣יל יָ֖גִול יָ֖גִיל אֲבִ֣י צַדִּ֑יק יוֹלֵ֥ד וְיוֹלֵ֥ד חָ֜כָ֗ם ויִשְׂמַח־יִשְׂמַח־בּֽוֹ:
25יִֽשְׂמַח־אָבִ֥יךָ וְאִמֶּ֑ךָ וְ֜תָגֵ֗ל יֽוֹלַדְתֶּֽךָ:
26תְּנָֽה־בְנִ֣י לִבְּךָ֣ לִ֑י וְ֜עֵינֶ֗יךָ דְּרָכַ֥י תִּרֹֽצְנָה תִּצֹּֽרְנָה:
27כִּֽי־שׁוּחָ֣ה עֲמֻקָּ֣ה זוֹנָ֑ה וּבְאֵ֥ר צָ֜רָ֗ה נָכְרִיָּֽה:
ובאר צרה: אשטריינ"א בלעז:
28אַף־הִ֖יא כְּחֶ֣תֶף תֶּֽאֱרֹ֑ב וּ֜בוֹגְדִ֗ים בְּאָדָ֥ם תּוֹסִֽף:
אף היא כחתף: פתאום:
ובוגדים באדם תוסיף: מרבה בישראל בוגדים לה' ועל האפיקורסין מדבר:
29לְמִ֨י א֥וֹי לְמִ֪י אֲב֡וֹי לְמִ֤י מִדְוָנִ֨ים מִדְיָנִ֨ים לְמִ֥י שִֹ֗יחַ לְ֖מִי פְּצָעִ֣ים חִנָּ֑ם לְ֜מִ֗י חַכְלִל֥וּת עֵינָֽיִם:
למי אוי למי אבוי: לשון צעקה ויללה:
למי מדינים למי שיח: למי שיש לו מדינים עם הבריות ושיחה יתירה לו אוי ואבוי כי ברב דברים רב פשע:
30לַֽמְאַחֲרִ֥ים עַל־הַיָּ֑יִן לַ֜בָּאִ֗ים לַחְקֹ֥ר מִמְסָֽךְ:
ממסך: ממזג והוא שם דבר כמו ממכר:
לחקור ממסך: שחוקרין ובודקין היכן מוכרין יין טוב:
31אַל־תֵּ֥רֶא יַיִן֘ כִּ֪י יִתְאַ֫דָּ֥ם כִּֽי־יִתֵּ֣ן בַּכֹּ֣יס בַּכּ֣וֹס עֵינ֑וֹ יִ֜תְהַלֵּ֗ךְ בְּמֵישָׁרִֽים:
אל תרא יין כי יתאדם: אל תתן בי עיניך:
כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים: המרבה שכרות כל עבירות דומות לו למישור כל הדרכים ישרים בעיניו:
32אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָ֣שׁ יִשָּׁ֑ךְ וּֽכְצִפְעֹנִ֥י יַפְרִֽשׁ:
יפריש: ל' עקיצה פויינ"ט בלעז, במלמד הבקר תרגום בפרש תורי ובגמ' דנקיט פרשא אגוילו"ן בלע"ז, ויש פותרין מפרישו מן החיים:
33עֵינֶיךָ יִרְא֣וּ זָר֑וֹת וְ֜לִבְּךָ֗ יְדַבֵּ֥ר תַּהְפֻּכֽוֹת:
עיניך יראו זרות: כשתשתכר היין בוער בך ומשיאך להביט בזונות:
34וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵ֣ב בְּלֶב־יָ֑ם וּ֜כְשֹׁכֵ֗ב בְּרֹ֣אשׁ חִבֵּֽל:
והיית: משוגע:
כשוכב בלב ים וכשוכב בראש חבל: תורן הספינ' נוח לפול ממנו:
35הִכּ֥וּנִי בַל־חָלִיתִי֘ הֲלָמ֗וּנִי בַּל־יָ֫דָ֥עְתִּי מָתַ֥י אָקִ֑יץ א֜וֹסִ֗יף אֲבַקְשֶׁ֥נּוּ עֽוֹד:
הכוני בל חליתי וגו': כשיקץ מיינו אינו מרגיש בכל הרעות שעברו עליו וחוזר לשתות: