פרק כ

1לֵ֣ץ הַ֖יַּין הֹמֶ֣ה שֵׁכָ֑ר וְכָל־שֹׁ֥גֶה בּ֜֗וֹ לֹ֣א יֶחְכָּֽם:
2נַ֣הַם כַּ֖כְּפִיר אֵ֣ימַת מֶ֑לֶךְ מִ֜תְעַבְּר֗וֹ חוֹטֵ֥א נַפְשֽׁוֹ:
נהם ככפיר אימת מלך מתעברו: מכעיסו:
3כָּב֣וֹד לָ֖אִישׁ שֶׁ֣בֶת מֵרִ֑יב וְכָל־אֱ֜וִ֗יל יִתְגַּלָּֽע:
כבוד לאיש שבת מריב: לנוח ממריבה:
4מֵחֹרֶף עָצֵ֣ל לֹא־יַחֲר֑שׁ יְשָׁאַ֖ל וְשָׁאַ֖ל בַּקָּצִ֣יר וָאָֽיִן:
מחרף עצל לא יחרש: מפני הצנה יושב העצל ואינו עושה מלאכה ואינו עוסק בתורה:
5מַ֣יִם עֲ֖מֻקִּים עֵצָ֣ה בְלֶב־אִ֑ישׁ וְאִ֖ישׁ תְּבוּנָ֣ה יִדְלֶֽנָּה:
מים עמוקים עצה בלב איש: הלכה בלב חכם סתומה:
ואיש תבונה ידלנה: ותלמיד נבון בא ודלה אותה ממעיו:
6רָב־אָדָ֗ם יִ֖קְרָא אִ֣ישׁ חַסְדּ֑וֹ וְאִ֥ישׁ אֱ֜מוּנִ֗ים מִ֣י יִמְצָֽא:
רב אדם יקרא איש חסדו: הרבה יש בני אדם הבוטחים אל אוהביהם המבטיחים אותם חסד וקוראים להם בעת דוחקם:
איש חסדו: המבטיח לו לעשות חסד:
ואיש אמונים מי ימצא: המבטיח ועושה:
7מִתְהַלֵּ֣ךְ בְּתֻמּ֣וֹ צַדִּ֑יק אַשְׁרֵ֖י בָנָ֣יו אַחֲרָֽיו:
8מֶ֗לֶךְ יוֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסֵּא־דִ֑ין מְזָרֶ֖ה בְעֵינָ֣יו כָּל־רָֽע:
מלך יושב על כסא דין: כפשוטו או יש לפרשו כנגד הקב"ה ויש לפרשו כנגד שופטי אמת:
9מִֽי־יֹ֖אמַר זִכִּ֣יתִי לִבִּ֑י טָ֜הַ֗רְתִּי מֵחַטָּאתִֽי:
10אֶ֣בֶן וָ֖אֶבֶן אֵיפָ֣ה וְאֵיפָ֑ה תּוֹעֲבַ֥ת יְ֜הוָ֗ה גַּם־שְׁנֵיהֶֽם:
11גַּ֣ם בְּ֖מַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר־נָ֑עַר אִם־זַ֖ךְ וְאִם־יָשָׁ֣ר פָּעֳלֽוֹ:
12אֹ֣זֶן שֹׁ֖מַעַת וְעַ֣יִן רֹאָ֑ה יְ֜הוָ֗ה עָשָֹ֥ה גַם־שְׁנֵיהֶֽם:
אוזן שומעת ועין רואה וגו': כלומר מעשה ידיו הם והוא חפץ באוזן שומעת מוסר ועין הרואה את הנולד:
13אַל־תֶּֽאֱהַ֣ב שֵׁ֖נָה פֶּן־תִּוָּרֵ֑שׁ פְּקַ֖ח עֵינֶ֣יךָ שְֹֽבַֽע־לָֽחֶם:
אל תאהב שנה פן תורש: כי תעשה רש:
14רַ֣ע רַ֖ע יֹאמַ֣ר הַקּוֹנֶ֑ה וְאֹזֵ֥ל ל֜֗וֹ אָ֣ז יִתְהַלָּֽל:
רע רע יאמר הקונה: הקונה תורה ע"י הדחק ויסורי רעבון אומר אוי לי על רעה זאת והצרה הזאת וכשהולך לו מלא חכמה אז יתהלל על הצער שנצטער:
אז יתהלל: על הצער שנצטער:
ואוזל לו: והולך לו:
15יֵ֣שׁ זָ֖הָב וְרָב־פְּנִינִ֑ים וּכְלִ֥י יְ֜קָ֗ר שִׂפְתֵי־דָֽעַת:
16לְֽקַח־בִּ֖גְדוֹ כִּי־עָ֣רַב זָ֑ר וּבְעַ֖ד נָכְרִיָּ֣ם נָכְרִיָּ֣ה חַבְלֵֽהוּ:
17עָרֵ֣ב לָ֖אִישׁ לֶ֣חֶם שָׁ֑קֶר וְ֜אַחַ֗ר יִמָּֽלֵא־פִ֥יהוּ חָצָֽץ:
ערב לאיש לחם שקר: ניאוף אשת איש:
ואחר ימלא פיהו חצץ: אבנים דקות וכן ויגרס בחצץ (איכה ג):
18מַחֲשָׁבוֹת בְּעֵצָ֣ה תִכּ֑וֹן וּ֜בְתַחְבֻּל֗וֹת עֲשֵֹ֣ה מִלְחָמָֽה:
מחשבות בעצה תכון ובתחבולות עשה מלחמה: אם באת להלחם כנגד השטן בא בתחבולו' תשובה ותפלה ותענית:
19גּֽוֹלֶה־סּ֖וֹד הוֹלֵ֣ךְ רָכִ֑יל וּלְפֹתֶ֥ה שְׂ֜פָתָ֗יו לֹ֣א תִתְעָרָֽב:
גולה סוד הולך רכיל ולפותה שפתיו: המדבר חלקות לפתותך ולהסיתך:
20מְקַלֵּל אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ יִֽדְעַ֥ךְ נֵ֜ר֗וֹ בֶּאֱישׁ֥וּן בֶּאֱשׁ֥וּן חֽשֶׁךְ:
מקלל אביו ואמו: ידעך נרו באשון חשך בהנשיף ובהשחיר החשך כלומר בבא הרעה:
21נַחֲלָה מְבֹחֶ֣לֶת מְבֹהֶ֣לֶת בָּרִאשֹׁנָ֑ה וְ֜אַחֲרִיתָ֗הּ לֹ֣א תְבֹרָֽךְ:
נחלה מבוהלת בראשונה: שנבהל למהר וליטול תחלה כגון בני גד ובני ראובן שמהרו לטול חלקם בעבר הירדן ודברו בבהלה שנאמר גדרות צאן נבנ' למקנינו פה וערים לטפנו (במדבר לב) עשו את העיקר טפל שהקדימו צאנם לטפם:
ואחריתה לא תבורך: שגלו כמה שנים קודם שאר השבטי' כמו שמפורש בסדר עולם ובמדרש רבי תנחומ' בשנת שתים לאחז ויער ה' את רוח מלך אשור וגו' ושאר שבטים גלו בשנת שש לחזקיהו היא התשיעית להושע בן אלה:
22אַל־תֹּאמַ֥ר אֲשַׁלְּמָה־רָ֑ע קַוֵּ֥ה לַֽ֜יהוָ֗ה וְי֣שַֽׁע לָֽךְ:
23תּוֹעֲבַ֣ת יְ֖הוָה אֶ֣בֶן וָאָ֑בֶן וּמֹאזְנֵ֖י מִרְמָ֣ה לֹא־טֽוֹב:
24מֵיְהוָ֥ה מִצְעֲדֵי־גָ֑בֶר וְ֜אָדָ֗ם מַה־יָּבִ֥ין דַּרְכּֽוֹ:
25מוֹקֵ֣שׁ אָ֖דָם יָ֣לַע קֹ֑דֶשׁ וְאַחַ֖ר נְדָרִ֣ים לְבַקֵּֽר:
מוקש אדם ילע קודש: כשאדם נכשל ונוקש בעבירו' מקלקל את קדושתו כמו ושתו ולעו (עובדיה א):
ואחר נדרים לבקר: צריך אדם לחזור אחר קרבנו' לנדור ולהביא ולבקש על נפשו:
26מְזָרֶ֣ה רְ֖שָׁעִים מֶ֣לֶךְ חָכָ֑ם וַיָּ֖שֶׁב עֲלֵיהֶ֣ם אוֹפָֽן:
מזרה רשעים: פרעה וחילו:
מלך חכם: הקב"ה:
וישב עליהם אופן: גלגל מדתם השיב עליהם וינהגהו בכבדות (שמות י״ד:כ״ה) כנגד והכבד את לבו (שם ה):
27נֵ֣ר יְ֖הוָה נִשְׁמַ֣ת אָדָ֑ם חֹ֜פֵ֗שׂ כָּל־חַדְרֵי־בָֽטֶן:
נר ה' נשמת אדם: הנשמה שבקרבו מעידה עליו בדין:
28חֶ֣סֶד וֶ֖אֱמֶת יַצְּרוּ־מֶ֑לֶךְ וְסָעַ֖ד בַּחֶ֣סֶד כִּסְאֽוֹ:
29תִּפְאֶ֣רֶת בַּחוּרִ֣ים כֹּחָ֑ם וַהֲדַ֖ר זְקֵנִ֣ים שֵׂיבָֽה:
תפארת בחורים כחם: כמו שתפארת בחורים כחם כן הדרת זקנים שיבה:
30חַבֻּר֣וֹת פֶּ֖צַע תַּמְר֣יּק תַּמְר֣וּק בְּרָ֑ע וּ֜מַכּ֗וֹת חַדְרֵי־בָֽטֶן:
חבורות פצע תמרוק ברע: דרשו רבותינו הממרק עצמו לדבר עבירה סוף בא לידי פצעים וחבורות:
ומכות חדרי בטן: (זה הדרוקן):