1חַכְמ֣וֹת נָ֖שִׁים בָּנְתָ֣ה בֵיתָ֑הּ וְ֜אִוֶּ֗לֶת בְּיָדֶ֥יהָ תֶהֶרְסֶֽנּוּ: |
חכמות נשים בנתה ביתה
חכמות נקוד פתח שאינו שם דבר אלא החכמות שבנשים בונות את בתיהם שמתקיימות על ידיהן כמו אשתו של און בן פלת כמו שמפורש בפרק חלק:
|
ואולת
ואשה שוטה:
|
בידיה תהרסנו
תהרס ביתה זו אשתו של קרח:
|
2הוֹלֵ֣ךְ בְּ֖יָשְׁרוֹ יְרֵ֣א יְהוָ֑ה וּנְל֖וֹז דְּרָכָ֣יו בּוֹזֵֽהוּ: |
הולך בישרו ירא
מי שהוא ירא ה', ומי שהוא נלוז דרכים כלומר עוקם דרכיו:
|
בוזהו
להקב"ה:
|
3בְּֽפִי־אֱ֖וִיל חֹ֣טֶר גַּאֲוָ֑ה וְשִׂפְתֵ֥י חֲ֜כָמִ֗ים תִּשְׁמוּרֵ֖ם: |
בפי אויל חוטר גאוה
מקל של גאוה כגון פרעה שאמר מי ה' אשר אשמע בקולו (שמות ה׳:ב׳):
|
תשמורם
כמו תשמרם תשמור את החכמים:
|
4בְּאֵ֣ין אֲ֖לָפִים אֵב֣וּס בָּ֑ר וְרָב־תְּ֜בוּא֗וֹת בְּכֹ֣חַ שֽׁוֹר: |
באין אלפים אבוס בר
באין שוורים האבוס ריקם שאפילו תבן אין מצוי בבית:
|
בר
נקי וריקם כלומר במקום שאין תלמידי חכמים אין הוראה נמצאת כהלכה:
|
5עֵ֣ד אֱ֖מוּנִים לֹ֣א יְכַזֵּ֑ב וְיָפִ֥יחַ כְּ֜זָבִ֗ים עֵ֣ד שָֽׁקֶר: |
ויפיח כזבים
ותמיד מדבר כזב עד שקר:
|
6בִּקֶּשׁ־לֵ֣ץ חָכְמָ֣ה וָאָ֑יִן וְדַ֖עַת לְנָב֣וֹן נָקָֽל: |
בקש לץ חכמה
כשהוא צריך אל החכמה אינו מוצאה בלבו:
|
7לֵ֣ךְ מִ֖נֶּגֶד לְאִ֣ישׁ כְּסִ֑יל וּבַל־יָ֜דַ֗עְתָּ שִׂפְתֵי־דָֽעַת: |
לך מנגד לאיש כסיל
מהתחבר תמיד אצלו:
|
ובל ידעת
סופך שלא ידעת חכמה:
|
8חָכְמַ֣ת עָ֖רוּם הָבִ֣ין דַּרְכּ֑וֹ וְאִוֶּ֖לֶת כְּסִילִ֣ים מִרְמָֽה: |
חכמת ערום
מי שהוא חכם:
|
הבין דרכו
לפלס אורחותיו:
|
ואולת כסילים
היא המרמה שבלבם סופה שמביאתם לידי טפשות:
|
9אֱוִלִים יָלִ֣יץ אָשָׁ֑ם וּבֵ֖ין יְשָׁרִ֣ים רָצֽוֹן: |
אוילים יליץ אשם
שהם חוטאים שצריכין לתת ממון למי שחטאו לו ויליץ בעדם אשמם שהם מביאים ממונם לו כמו הפלשתים שנאמר קחו לכם ה' טחורי זהב וה' עכברי זהב וגומר ונתתם לאלהי ישראל כבוד אולי יקל את ידו מעליכם (שמואל א ו׳:ה׳) אשם אמנד"א בלע"ז:
|
ובין ישרים רצון
אפיימינ"ט בלע"ז הקב"ה מרוצה להם:
|
10לֵ֗ב י֖וֹדֵעַ מָרַ֣ת נַפְשׁ֑וֹ וּ֜בְשִׂמְחָת֗וֹ לֹא־יִתְעָ֥רַב זָֽר: |
לב יודע
מרת נפשו טרחו ויגיעו שעמל בתורה לפיכך בשמחתו לא יתערב זר כשיקבל שכרו לעתיד. ד"א:
|
לב יודע מרת נפשו ישראל שהם מרי נפש בגלות והיו נהרגים על קדושת השם ובשמחתו לא יתערב זר לעתיד':
|
11בֵּ֣ית רְ֖שָׁעִים יִשָּׁמֵ֑ד וְאֹ֖הֶל יְשָׁרִ֣ים יַפְרִֽיחַ: |
בית רשעים בית ארם ישמד יש דרך ישר לפני איש, דרך עצל ישרה היא בעיני עשו שהוא איש שדה ואחריתה וגו':
|
12יֵ֤שׁ דֶּ֣רֶךְ יָ֖שָׁר לִפְנֵי־אִ֑ישׁ וְ֜אַחֲרִיתָ֗הּ דַּרְכֵי־מָֽוֶת: |
יש דרך ישר לפני איש
עובר עבירה ואומר אין בה עבירה ד"א:
|
יש דרך ישר לפני איש
דרך עצל ישרה היתה בעיני עשו שהיה איש שדה ואחריתה וגו':
|
13גַּם־בִּשְׂח֥וֹק יִכְאַב־לֵ֑ב וְאַחֲרִיתָ֖הּ שִׂמְחָ֣ה תוּגָֽה: |
גם בשחוק
שהקב"ה משחק עמהם בעה"ז יכאב לבם לעתיד לבא וכן הוא אומר ואתם תצעקו מכאב לב (ישעיהו ס״ה:י״ד):
|
14מִדְּרָכָ֣יו יִ֖שְׂבַּע ס֣וּג לֵ֑ב וּ֜מֵעָלָ֗יו אִ֣ישׁ טֽוֹב: |
מדרכיו ישבע סוג לב
עשו:
|
ומעליו איש טוב
יעקב:
|
15פֶּתִי יַאֲמִ֣ין לְכָל־דָּבָ֑ר וְ֜עָר֗וּם יָבִ֥ין לַאֲשֻׁרֽוֹ: |
פתי יאמין
לדבריהם וניסת אחריהם, ד"א:
|
בשחוק יכאב לב
שחוק לכסיל עשות זמה (לעיל י' כ"ג) וסופו יכאב לב, סוג לב רשע כמו (לקמן כ"ו) כסף סיגים, סוג הוא שם הפסולת סוג הוא הכסף המעורבב בפסולת:
|
ומעליו איש טוב
וממעל לו לרשע יהיה הצדיק:
|
פתי יאמין
לאנשי רכיל:
|
וערום יבין לאשורו
לפסיעותיו כלומר יצפה מלריב וימתין עד יודע לו אל נכון:
|
16חָכָ֣ם יָ֖רֵא וְסָ֣ר מֵרָ֑ע וּ֜כְסִ֗יל מִתְעַבֵּ֥ר וּבוֹטֵֽחַ: |
חכם ירא
מן הפורענות:
|
וסר מרע
מן הרעה:
|
וכסיל מתעבר
מתחזק לעבוד בחזקה:
|
ובוטח
ומחליק ונופל בארץ כמו בארץ שלום אתה בוטח, (ירמיה יב ה) ות"י את מתבטח ונפול מחליק וי"מ בטחון ממש בהיכלו בוטח לומר לא תבואני רעה:
|
17קְֽצַר־אַ֖פַּיִם יַעֲשֶֹ֣ה אִוֶּ֑לֶת וְאִ֥ישׁ מְ֜זִמּ֗וֹת יִשָּׂנֵֽא: |
קצר אפים
הממהר לנקום כעסו:
|
ואיש מזימות
מחשבות עצה רעה:
|
18נָחֲל֣וּ פְתָאיִ֣ם אִוֶּ֑לֶת וַֽ֜עֲרוּמִ֗ים יַכְתִּ֥רוּ דָֽעַת: |
יכתירו דעת
יעשוהו כתר לראשם וסוף:
|
19שַׁח֣וּ רָ֖עִים לִפְנֵ֣י טוֹבִ֑ים וּ֜רְשָׁעִ֗ים עַֽל־שַׁעֲרֵ֥י צַדִּֽיק: |
שחו רעים לפני טובים
לעתיד:
|
20גַּם־ לְ֖רֵעֵהוּ יִשָּׂ֣נֵא רָ֑שׁ וְאֹהֲבֵ֖י עָשִׁ֣יר רַבִּֽים: |
גם לרעהו ישנא רש
אפילו לשושביניו ואוהביו:
|
גם
לשון אפילו:
|
ישנא רש
עם הארץ שאינו יודע לנהוג כשורה:
|
21בָּז־לְרֵעֵ֥הוּ חוֹטֵ֑א וּמְחוֹנֵ֖ן עֲנָיִ֣ים עֲנָוִ֣ים אַשְׁרָֽיו: |
22הֲֽלוֹא־יִ֖תְעוּ חֹ֣רְשֵׁי רָ֑ע וְחֶ֥סֶד וֶ֜אֱמֶ֗ת חֹ֣רְשֵׁי טֽוֹב: |
23בְּכָל־עֶ֖צֶב יִהְיֶ֣ה מוֹתָ֑ר וּדְבַר־שְׂ֜פָתַ֗יִם אַךְ־לְמַחְסֽוֹר: |
בכל עצב
בכל יגיע מלאכה יהיה ריוח אבל דברי הבל אך למחסור:
|
24עֲטֶ֣רֶת חֲכָמִ֣ים עָשְׁרָ֑ם אִוֶּ֖לֶת כְּסִילִ֣ים אִוֶּֽלֶת: |
עטרת חכמים עשרם
שהם עשירים בתורה:
|
ואולת כסילים אולת
קלקלתן של כסילים היא האולת שנתעצל מן החכמה:
|
25מַצִּ֣יל נְ֖פָשׁוֹת עֵ֣ד אֱמֶ֑ת וְיָפִ֖חַ כְּזָבִ֣ים מִרְמָֽה: |
26בְּיִרְאַ֣ת יְ֖הוָה מִבְטַח־עֹ֑ז וּ֜לְבָנָ֗יו יִהְיֶ֥ה מַחְסֶֽה: |
ביראת ה' מבטח עוז
נאמר באברהם כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה (בראשית כו) והבטיחו כי ברך אברכך וגו':
|
ולבניו יהיה
הוא:
|
מחסה
שיחסו ויתחבא בצל זכותו:
|
27יִרְאַ֣ת יְ֖הוָה מְק֣וֹר חַיִּ֑ים לָ֜ס֗וּר מִמֹּ֥קְשֵׁי מָֽוֶת: |
28בְּרָב־עָ֥ם הַדְרַת־מֶ֑לֶךְ וּבְאֶ֥פֶס לְ֜אֹ֗ם מְחִתַּ֥ת רָזֽוֹן: |
ברב עם
שהצבור זכאים הדרת הקב"ה הוא:
|
ובאפס לאום
כשאינם דבקים בו:
|
מחתת רזון
חסרון רזנותו הוא כביכול נותן מכבודו לאלהי נכר ומשליט את האומות על בניו:
|
29אֶ֣רֶךְ אַ֖פַּיִם רַב־תְּבוּנָ֑ה וּקְצַר־ר֜֗וּחַ מֵרִ֥ים אִוֶּֽלֶת: |
מרים אולת
מפרישה לחלקו:
|
30חַיֵּ֣י בְ֖שָׂרִים לֵ֣ב מַרְפֵּ֑א וּרְקַ֖ב עֲצָמ֣וֹת קִנְאָֽה: |
חיי בשרים לב מרפא
לב בשר שהוא רופא את הרעה ועובר על מדותיו הוא חיי בריותיו של הקב"ה שהן בשר ודם:
|
ורקב עצמות קנאה
אדם בעל חמה רקבון עצמות הוא לכל:
|
31ע֣שֵֽׁק דָּ֖ל חֵרֵ֣ף עֹשֵֹ֑הוּ וּ֜מְכַבְּד֗וֹ חֹנֵ֥ן אֶבְיֽוֹן: |
32בְּֽרָעָתוֹ יִדָּחֶ֣ה רָשָׁ֑ע וְחֹסֶ֖ה בְמוֹת֣וֹ צַדִּֽיק: |
וחסה במותו צדיק
כשימות הוא בטוח שיבא לג"ע:
|
33בְּלֵ֣ב נָ֖בוֹן תָּנ֣וּחַ חָכְמָ֑ה וּבְקֶ֥רֶב כְּ֜סִילִ֗ים תִּוָּדֵֽעַ: |
בלב נבון תנוח חכמה
תשכון ותשקוט בנחת לשון מנוחה ומרגוע:
|
ובקרב כסילים תודע
מעט חכמה שבלבו מכריזה איסתרא בלגינא קיש קיש קריא:
|
34צְדָקָ֥ה תְרֽוֹמֵֽם־גּ֑וֹי וְחֶ֖סֶד לְאֻמִּ֣ים חַטָּֽאת: |
צדקה תרומם גוי
ישראל:
|
וחסד לאומים חטאת
הם עכו"ם שגוזלים מזה ונותנים לזה:
|
35רְֽצוֹן־מֶ֖לֶךְ לְעֶ֣בֶד מַשְׂכִּ֑יל וְ֜עֶבְרָת֗וֹ תִּהְיֶ֥ה מֵבִֽישׁ: |
ועברתו
תהיה לעבד מביש:
|